המדף הז'אנרי: Fuzzy Nation – ג'ון סקאלזי

חמישים שנה (כמעט) לאחר שנכתב Little Fuzzy הביט ג'ון סקאלזי בספר וראה יהלום לא מלוטש כנגד עיניו.

היו שם דמויות טובות (אך כתובות רע). היו טוויסטים ועלילה עשירה (שהוצגה בדלות ובלי מתח). היה עולם מקורי ואמין (אך דל בפירוט). והכי חשוב: היו הפאזים. היצורים החמודים בעולם.

סקאלזי הבין שמישהו צריך לכתוב את הספר מחדש.

מה שסקאלזי עשה מהספר זה מעדן מלכים. שיעור ב – fanfic, ובאיך מעבדים קלאסיקות מחדש. סקאלזי לא לוקח את הסיפור ומוסיף לו ערפדים או זומבים כמו שפופולרי מדי כיום. הוא לוקח קווי המתאר והרעיונות הבסיסיים שלו, ועושה מהם משהו אחר ויותר טוב.

סקאלזי הפך את הסיפור המדעי הכבד לדרמת בתי משפט מדהימה. ג'ק הולוואי (הגיבור) שלו הוא כבר לא זקן רב-תושיה וטוב-לב, אלא תחמן מניאק בלתי-נלאה שחושב בעיקר על האינטרסים שלו.

זה סיפור האדם מול תאגיד האולטימטיבי, והוא יעשה לכם טוב בלב.

כריכת fuzzy nation
[הספר במאזון]

ג'ק הולוואי הוא כורה בכוכב זרתוסטרא. הוא חי לבד בבקתה מבודדת יחד עם כלבו קארל. גם כי אלו דרישות התפקיד, וגם כי אף אחד לא סובל את הולואווי.

ג'ק בחור מעצבן, אגואיסט שמנצל את השנינות שלו כדי להתנשא על כולם. הוא גם גיבור מצוין לספר, בתור דמות שנונה ואפורה מוסרית.

יום אחד ג'ק מגלה את… לא – לא את הפאזים, אלא מחצב אדיר של אבנים יקרות.  הממצא אמור לשנות את החברה שקיבלה זכיון לכרות בכוכב – ולהפוך את הולוואי עצמו, למליונר. בעצם, קבלו תיקון, לבליונר.

באותו הזמן מגלה ג'ק את הפאזים. יצורים חמודים (אויש, כאלה פשושים!) אינטיליגנטים בצורה בלתי-רגילה.

האקסית של ג'ק חושדת שהפאזים יצורים תבוניים (ספיינס), מה שעלול להתגרות כהרסני לג'ק עצמו; כי אם הפאזים הם אכן יצורים תבונתיים, החברה – והוא עצמו – יאבדו את הרשיון לכרות את האבנים היקרות.

בעוד שפייפר לקח את הסיפור הזה לדיונים מדעיים על תבונה מהי, סקאלזי יוצר סיפור מתח מעולה. הרע שלו יותר רע מהרע של פייפר (וגם יותר מגניב), דמויות המשנה פי אלף יותר שוות, והסקאלזים שלו נבונים בצורה שגורמת לפאזים של פייפר להראות כמו נעל בית.

החסרון היחיד של זה הוא החסרון הקבוע של סקאלזי: הוא לא הוגה דעות. הוא מעלה לדיון אולי שאלה מעניינת של תבונה מהי, אבל באמת שאין לו שום דבר חכם לומר עליה. אם פייפר גרם לי לחשוב קצת אחרי זה, מה ההבדל בינינו לבין הדולפין, סקאלזי מקסימום גרם לי לחשוב מה הטוויסט הבא.

אבל אי אפשר להיות הכל, ובעולם בו אין ספרים מושלמים, fuzzy nation קרוב לשלמות בדמויות, בניית עולם, עלילה, מקוריות וכיף טהור של מלחמת אדם בתאגיד שאחריו תגידו לעצמכם, "היי! גם אני רוצה להיות עו"ד מגניב שכזה!".

[Fuzzy Nation – ג'ון סקאלזי (אמזון). 368 עמודים. 2012 ]

3 תגובות

  1. עידן דקל הגיב:

    הסקאלזים של סקאלזי 🙂

  2. רועי הגיב:

    תגיד. לא אומרים את זה סקאזי? הל' אילמת. והספר נשמע מרתק. תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting