המדף הז'אנרי: The Crimson Campaign – בריאן מקללן (ההמשך להבטחה של דם)
שמעתי פעם את טים גאורס, אחד המתמטיקאים המובילים בימינו, מספר על שיטות מחקר חדשות שהאינטרנט הביא. למשל, פרוייקט Polymath: מאות מתמטיקאים עובדים ביחד על בעיה אחת, ומתקשרים דרך תגובות באתר.
העירו בקהל ש – Collaboration זאת ממש לא שיטת מחקר חדשה. גאורס ענה ש 'נכון. אבל במימוש שלנו הכמויות הן מאות אנשים שעובדים ביחד. פתרנו בשבוע בעיה שהיתה לוקחת שנים לפני המצאת הרשת'.
ואז הוא הוסיף משפט שמאד הזדהיתי איתו: "שינוי גדול בקנה מידה של רעיון ישן, שווה ערך לרעיון חדש". הוא התכוון למעבר מעשרה חוקרים שמשתפים פעולה למאות חוקרים שעובדים ביחד, ובקיצור זמן המחקר משנים לשבוע.
אני לוקח את החוק הזה גם לספרים. אין שום דבר חדש בקמפיין הארגמן (The Crimson Campaign) שלא היה בספר הראשון בטרילוגיה: הבטחה של דם (שכיכב במועדון הקריאה). אבל הוא עושה את הכל טוב פי אלף. זה נותן יצירה ברמה אחרת לגמרי.
כך במקום "דמויות טובות", מקבלים "לפחות חמישה דמויות מדהימות שאקח איתי הלאה בחיים", במקום "כתיבה קולחת", יש "כתיבה מעולה", ובמקום "סצינות מגניבות", יש "סצינות אחושקשוקה מגניבות יאלוהים איך הוא חשב על הדבר הזה גאון בריאן מקללן!".
קמפיין הארגמן הוא ספר מעולה. ספר הפנטזיה הכי טוב שקראתי מאז סופת החרבות ו – Wise Man's Fear. ספר שהתחלתי לקרוא בשבע בערב ונשארתי ער עד הבוקר כדי (כמעט) לסיים אותו. פייייי, איזה כיף של ספר.
עכשיו אני צריך למלא את שארית הפוסט בפרטים על הספר. great.
לא בא לי לדבר על העלילה. בלי ספויילרים היא עלולה להישמע בנאלית (מלחמה בין מדינה ענקית – הרעים – לבין מדינה קטנה: הטובים). במקום זה קבלו שתי אבחנות ואת שורת הדמויות האהובות עלי:
א. מקללן כותב דמויות יוצאות דופן לספרי פנטזיה. כל הגיבורים שלו הם אנשים מנוסים. דמויות שעברו את שלב סיפור ה – Origin מזמן. הוא מזכיר בזה את זילאזני. עוד סופר שהדמויות שלו תמיד היו הטובות ביותר במה שהן עושות.
ב. התלוננתי בספר הראשון שהוא בידור-גרידא. ספר עם לב טוב שלא לוקחים ממנו הרבה הלאה. אני כבר לא בטוח שזה נכון. יש השקפות חיים קטנות, דיאלוגים, ציטוטים או פסקאות – שאני מתכוון להמשיך איתם.
מצעד חמש הדמויות:
5. טאמאת וטאניאל. שני הגיבורים הראשיים הקלאסיים. אבא-ובן. גברים-גברים. האחד גנרל ברמת נפוליאון. השני לוחם ברמת ג'ינגס חאן. טובים לסוגם למרות שלא מיוחדים כמו הרבה דמויות אחרות בספר.
4. Fell. דמות שלא הופיעה בספר הראשון. העוזרת של ריקרד (ראש איגוד המסחר). לא אספיילר בלהסביר את מגניבותה, אבל אתם חייבים להאמין לי: הסופר עצמו טען שזו אחת הדמויות שהוא הכי נהנה לכתוב.
3. Ka-poel. פראית משבט קטן, עם קסם שהיא המציאה בעצמה. אילמת, ביישנית, חמודה, נערה מאוהבת עם יכולות קסם שמשתוות לאל בינוני.
2. מיקאלי: השף האל. כנראה האל האהוב עלי מאז פיזבן. בואו נראה מי יבין את הרפרנס.
1. אדאמת. בלש לשעבר, חוקר פרטי בהווה. "כשרון" קסום לזכרון צילומי, יכולת הקשה של הרקל פוארו, מקל סטייל האוס ופאסון. המון פאסון.
מומלץ? מאד. לחובבי הפנטזיה אבל נראה לי שלא רק. עם הסתייגות אחת: מי שלא התחבר לספר הראשון, גם לא יתחבר לשני.
[The Crimson Campaign – בריאן מקקלן (אמזון
פיזבן, לקח לי חמש דקות ואז נזכרתי, עבר הרבה זמן מאז שקראתי את הספרים האלו…
גם לי. ספרי הפנטזיה הראשונים שקראתי בחיים. לא פלא שהם השפיעו עלי כל כך.