יומיות 23.09.2015: כייסים בברלין, פרס ה – Ig Nobel ה – 25, בלום קאנטרי, בעיה מתמטית פתוחה נפתרה ועוד
אדם נכנס לבית קפה. בית הקפה ריק. חצי שעה אחריו נכנס אדם אחר לבית הקפה, ומנסה לגנוב את התיק של האדם הראשון מול עיניו. בלי הסחה ובלי נעליים. כשהאדם הראשון אומר לו 'היי! מה אתה עושה?!', האדם השני מתנצל. אז שואל האדם השני אם אולי יוכל לקבל קצת כסף לקנות חשיש?
הכייסנים של ברלין נהפכים לפדלאות מול עיני.
קישורים: פרס ה – Ig Nobel הוא פרס דומה לפרס נובל. מעבר לכך שהוא ההפך המוחלט שלו כמובן. פרס ה – Ig nobel מוענק למחקר "לא סביר". מחקר שגורם לאנשים לחייך – ואז גורם להם לחשוב. לזכות בפרס זה לא עלבון – הוא לא מוענק למחקר גרוע. אלא למחקר "מקורי בצורה מגוחכת". אפשר לבסס פרק של פיניאס ופרב על כמעט כל מחקר שמוצג שם.
הפרס הוענק השנה בפעם ה – 25. בין הזוכים: כימאים שגילו איך אפשר להפוך ביצה קשה לביצה רכה שוב (בערך). כלכלנים שהציעו לשלם פרס כספי לכל שוטר שסירב לקבל שוחד. רופאים שחקרו את ההשפעה של התנשקות אינטנסיבית, ועוד כהנה וכהנה חבר'ה משעשעים.
משחקי לוח: קוטאקו מציגים, חמישה משחקי לוח שאתם חייבים לשחק.
תמונה: סדרת איורים של גיבורי תרבות פופולריים על הירוגליפים מצריים. אני אשכרה שוקל לקנות את זה ב – 16 דולר:
מלחמה לנצח של ג'ו הלדמן הוא אחד מספרי המד"ב האהובים ביותר מבין אלו שטרם קראתי (זה בדרך!). בראיון איתו הוא מדבר באריכות על עתידן של המלחמות.
קומיקס: בלום קאנטרי חזר בייבי! אני לא יודע איפה מוצאים אותו באופן מסודר, אז בינתיים אני קורא אותו בפייסבוק של ברקלי ברית'ד. זה לא שהגירסא החדשה ברמה של שנות השמונים, אבל היא כן תזכורת עבור כולכם: לכו לקרוא את הקומיקסים המוקדמים של שנות השמונים. הם יצירת מופת של Funny strips.
מתמטיקה: ב – 1932, לפני יותר משמונים שנה, הגה פאול ארדש (אולי גדול המתמטיקאים של המאה ה – 20) את בעיית רצפי הפלוס-מינוס. השבוע טרנס טאו (אולי גדול המתמטיקאים של המאה ה -21 עד עכשיו) פתר אותה.
הנה עוד שורת אזהרה לשים על אריזת המריחואנה: סמים פוגעים בכישורי הכייסות שלך.
תודה על הקישור לאיג-נובל! אני מאוד אוהבת את התחרות הזו (גם כתבתי עליה בהרחבה בעבר), ומשום מה חשבתי שהיא מתקיימת רק באוקטובר. מיד אציץ על רשימת הזוכים.
נדמה לי שאת בדר"כ צודקת – זה באוקטובר. לא יודע למה השנה היה מוקדם..
לא הבנתי את העניין עם הרצפים.
אם ניקח את הרצף -1,+1,-1 וכך הלאה, בהכרח הסכום של כל קטע רציף יהיה קטן מ3, לא?
שים לב שבאינדקס של הסכום יש 'd'. זה נותן לך את האופציה לקחת סכומים חלקיים (נגיד, אם d=2, אז זה סכום של מספרים במקום הזוגי ברצף).
הבנתי. אני חשבתי שזה i פחות d, ואז זה רק בוחר מאיפה לקחת את האינדקסים, אבל שהם חייבים להיות רציפים.
הבלום קאונטי שצירפת דווקא מבאס לאללה בעיניי, כי האינטרנט הרי פורח בקומיקסים. לפעמים הם ממש 'רצועות קומיקס' כמו האלה מהעיתון, אבל לפעמים אפשר לעשות בהם דברים מופלאים שעל נייר היו מסובכים הרבה יותר (Dresden Codak הוא דוגמא מצוינת לזה).