האיש החברותי ביותר בעולם: סדרת פוסטים על טיול אופניים מברלין לקצה קורנוול באנגליה. הקדמה
[רשימת פרקים שכבר פורסמו יש במורד הפוסט]
זקני הבלוג זוכרים שפעם היו בבלוג טיולי אופניים. אתם יודעים, לפני שזה הפך לבלוג מד"ב-פנטזיה-גיקים.
ביולי האחרון עשיתי, שוב, טיול אופניים גדול. מהנקודה המזרחית ביותר באי הבריטי (דובר) לנקודה המערבית ביותר (Land's End שבקורנוול).
נורא רציתי לכתוב סדרת פוסטים על הטיול הזה, כמו בימים הטובים, אבל זה קשה.
זה קשה כי סגנון הכתיבה שלי השתנה, וכיום אני לא בקטע של סתם סיפור נדודים. זה קשה כי טיילתי עם חבר, ולהעביר דינמיקה של שניים ודיאלוגים זה אתגר מסוג שונה.
אבל בכל זאת ניסיתי, והתוצאה תעלה פה בשבועיים הקרובים. פוסט (כמעט) כל יום. זה סיפור ארוך, וכרגיל אני תוהה מי ישרוד את כולו.
לסדרת הפוסטים קוראים 'האיש החברותי ביותר בעולם'. הכוונה היא דווקא לא אלי, אלא לחברי ג'ון צ'פמן, שיצא איתי לטיול והכתיב חלק גדול מהטון שלו.
המסע מברלין לאנגליה (ובחזרה), ברכבות, רכיבה ומעבורת, היה הרפתקאה בפני עצמו. לא מעט בגלל 5,000 פליטים שניסו לחצות את הגבול יחד איתי. שני פוסטים יתרכזו בו. השאר יתרכז במסע באנגליה.
נגנז בגנזך, סיפורי ברלין וכו' יושבתו לתקופת הזמן הזאת. כן יהיו יומיות (כי כיף לי לכתוב את זה) וביקורות ספרים (כי הצטברו יותר מדי שצריך לפרסם).
הפרקים שכבר עלו:
פרק א': מברלין לאאכן. שירה בתנועה.
פרק ב': מאאכן (גרמניה) לדובר (אנגליה). אופניים, אופנועים ומעבורת.
פרק ג': האיש החברותי ביותר בעולם.
פרק ד': מדובר לברייטון. עיירות שעשועים ריקות ולילות קשים.
פרק ה': מברייטון לפורטסמות'. בין ג'ון לג'רום.
פרק ו': מפורטסמות' לאקסטר. ספריה, נמל ורכבת.
פרק ז': מאקסטר לפליימות'. הגבעות של דרטמור.
פרק ח': מפליימות' לפנזנס. קורנוול.
פרק ט' ואחרון: מפנזנס לסוף הארץ ומשם לברלין. ביוקרטיה ומעבורות.
תוספת: סיכום טיול.
—————————
למי שלא יודע, לאופניים שלי קוראים הטרקטור השחור. זה בגלל שהזוג הישן שלי (שנגנב) היה שחור ועשה המון רעש כמו טרקטור. עברתי כבר לא מעט דרכים עם האופניים הללו.
למי שמתגעגע לסיפורי הטיול הגדולים מפעם, הנה תזכורת. בסדר כרונולוגי יורד:
משוויץ לליכטנשטיין.
מברלין למוסקבה.
מברלין למילאנו (מספיק לקרוא רק את הסוף).
מחכים מאוד לקרוא את ההמשך!!!!! 🙂
וגם מחכים להחכים ממנו.
אוווו…כל כך הרבה זמן חיכיתי לבשורה הנפלאה הזו שהותירה אותי נרגשת מוד…ישששש!