יומיות 19.10.2015: בילי דה-קיד, שלושים שנה לנינטנדו, הטריילר של ראצ'ט וקלנק, עשרת ספרי המד"ב האהובים על אן לקי ועוד

חזרתי מההאקפסט בהאנובר. הוא בהחלט מהאירועים היותר נחמדים שהייתי בהם. פוסט מפורט יותר יגיע, אולי, בהמשך.

עלתה, אגב, השאלה, האם יש פה דרישה לפוסט שלם שעוסק ב – demoscene האירופאית?

לינקים: Billy The Kid (כי בילי הנער בעברית פשוט נשמע פחות טוב), הוא פורע חוק מיתולוגי מתקופת המערב הפרוע. הוא נפטר בגיל 21, וכל מה שנשאר ממנו זה עשרות סיפורים ותמונה אחת (ששווה 2.3 מליון דולר).

עד עכשיו.

אדם בשם רנדי גוויג'ארו קנה ב-2010 תמונה של בילי-דה-קיד בחנות ענתיקות. את חמש השנים מאז הוא בילה בלשכנע היסטוריונים ומומחי מערב הפרוע שזהו בילי-דה-קיד האמיתי.

עכשיו הוא עושה רושם שהוא הצליח. התמונה משוערכת ב-5 מליון דולר. היא מראה את בילי וחבורתו משחקים קריקט ב-1878. שלוש שנים לפני מותו. הנהי לפניכם:

יומיות 19.10.2015: בילי דה-קיד, שלושים שנה לנינטנדו, הטריילר של ראצ’ט וקלנק, עשרת ספרי המד”ב האהובים על אן לקי ועוד

שלושים שנה ל-NES של נינטנדו. מערכת משחקי המחשב שהציעה לנו את סופר-מריו, השתלטה על ארה"ב והחייתה את שוק משחקי המחשב. מה שהכי מצחיק זה שבישראל דווקא סגה הייתה יותר פופולרית.

NES יצאה כבר ב-1983 (בגירסא קצת שונה) ביפן וכבשה שם את השוק. למה לקח לה שנתיים להגיע לארה"ב? כי אף אחד לא רצה לשווק אותה. בסוף נינטנדו התעקשו והתעקשו, הכריחו (עד כמה שאפשר) חנויות להחזיק את הסחורה שלהם – והשאר היסטוריה.

—————————

גאונות לשמה: להלביש תחפושת של רוח רפאים על Drone:

עשרת ספרי המד"ב האהובים על אן לקי עלולים להסביר למה לא התחברתי לספר שלה. הם כוללים את פרנקנשטיין (שלא סבלתי), Embassytown (שלא חיבבתי בכלל), נוירומנסר (זזזזזזזז), פיקניק בשולי הדרך (שלא הבנתי, אבל הייתי נורא צעיר) ו.. יד שמאל של החשיכה (שהוא ספר מדהים, אז הטעם שלי ושל אן לקי לא ממש שונה).

—————————

את פרס ארתור סי. קלארק להישג חיים קיבל.. Skunk Works?! שזה שורה של תכנוני מטוסי קרב?! זה מד"ב זה?

—————————

הטריילר של הסרט ע"פ משחק המחשב ראצ'ט וקלנק נראה.. בדיוק כמו המשחק. וזה מצוין!!!

2 תגובות

  1. חובבן הגיב:

    פיקניק בשולי הדרך ספר נפלא (גם בלי להזכיר את הסרט שבא בעקבותיו)
    שלא כמו ספרים אחרים, אין בו פתרון, הסבר או קטרזיס, ולכן הוא אולי פחות מתאים לקריאה בגיל צעיר.

    • ניימן הגיב:

      כמו שאמרתי, הייתי מאד צעיר כשקראתי אותו – וחוץ מזה שהשתעממתי אני לא זוכר (כמעט) כלום.

      מאז גדלתי לאהוב ספרות רוסית, אז אולי כיום כן אתחבר אליו (אם יש בו סממנים רוסיים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting