יומיות 27.10.2015: מוזילה מחלקת מליון דולר, עתיד מאמרי החדשות, אופניים מוארים בלילה ביער, קונסולות משחקים דמיוניות, חמישים הפודקסטים המקצועיים הטובים ביותר ועוד

יש משהו מאד מרענן בלנסות לעשות פרוייקטים משותפים עם גרמנים. אני חי בברלין כבר לא מעט שנים, אבל טרם הרגשתי את פער התרבויות בצורה חדה כל כך.

לינקים: מוזילה, החברה שעושה את פיירפוקס (בין השאר), הכריזה על מענק: מליון דולר שיחולקו בין פרוייקטי הקוד הפתוח השונים עליהם מתבסס הדפדפן. כי המציאות הכואבת היא שהאנשים המאד מוכשרים שעוסקים בקוד פתוח (ויש עשרות אלפים כאלה, זה פשוט מדהים), עובדים בתנאים מאד צנועים. בלי כסף ואמצעים.

סביר להניח שהכסף הזה לא יגיע לידיים שלכם. הוא מיועד לפרוייקטים קיימים שמוזילה מתבססת עליהם. הם מאד טכניים, ורשימה שלהם יש פה. שווה לעניין בה סתם כדי לדעת איזה פרוייקטים של קוד פתוח חשובים בעולם.

תמונה: מכל ספשליי פינאטס, שאני ממש אוהב, את זה של הלאווין מעולם לא יצא לי לראות. יתוקן בהקדם בתקווה. בינתיים, פוסטר פיקטיבי לספיישל:

במאי פייסבוק השיקו את "Facebook Instant Articles". חודש אחרי זה השיקו אפל את "Apple News app". שני המוצרים נועדו לתת לתוכן-משתמשים הרגשה של אייטם בעיתון. כאילו להעניק מעמד יוקרתי לפוסטים בפייסבוק.

זה מעלה שאלה מעניינת: עם כל ההתפתחות הטכנולוגית של השלושים שנה האחרונות, הפורמט הכי יוקרתי וחדשני שהגופים הללו יכולים לחשוב עליו, הוא מאמר עיתונאי?! פורמט שנהגה לפני 200 שנה בערך ומאז לא ממש השתפר?!

כתבה מרתקת מדברת על העתיד של מאמרים. אחת הטענות העיקריות שם היא שחדשות כיום זה דבר מאד ארעי. אתם קוראים אייטם חדשות, ויום אחרי זה עוד אייטם חדשותי, ואז עוד חודש עוד משהו – והם כולם נעלמים מהתודעה די מהר.

בכתבה מנסים להגדיר מבנה נתונים של חדשות. כך הסיפור החדשותי יוכל להתפתח לאורך זמן. מה שאומר שאם תקחו נושא מסוים ("ביבי משנה את הנרטיב ההיסטורי ומנחס את השואה לערבים"), תוכלו לקבל סיפור שלם של חדשות בנושא מהשנים האחרונות, איך הנרטיב התפתח והתחבר עד שהוא התפרץ עכשיו.

—————————

אני לא מקשיב לפודקסטים. אני איש של מילים. אבל הרבה קוראים פה כן. אז קבלו: רשימת 50 הפודקסטים המקצועיים הטובים ביותר.

—————————

ללוול ווד יש מכונית ישנה מלוכלכת, והוא צריך להזיז הצידה ניירות לפני שכסא הנוסעים פנוי. 'פשוט אין לי זמן לטפל בדברים האלה הוא מסביר'. הוא עסוק בלפתור את בעיות העולם.

זה משפט שעלול להישמע יהיר מפיו של כמעט כל בן אנוש אחר, אבל ללוול ווד יש קייס: הוא עזר להפיל את המשטר הקומוניסטי, עבד על פרוייקט מלחמת הכוכבים האמריקאי, ובעצם – עסק בכמעט כל תחום אפשרי.

ב-7 ליולי רשם ווד את הפטנט ה-1085 שלו. בכך הוא שבר את השיא של תומס אדיסון, וזכה לכתבה גדולה ומלאת השראה.

—————————

רכיבת אופניים מוארים בחושך זה דבר עוצר נשימה. בעיקר כשהצילום באיכות של סרט הוליוודי. תעבירו לדקה 2:00 אם לא בא לכם על שתי דקות של הקדמה קיטשית.

הזכרתי לפני כמה שבועות את Pico-8, אבל לא ממש נכנסתי לעובי הקורה. כתבה ברטרו אינדיגיימז גרמה לי להתעניין אתמול שוב בעניין, ו… ואוו.

Pico-8 היא קונסולת משחקים דמיונית. זה אומר שיש לה מפרט טכני כמו של קונסולות של שנות ה-80: נינטנדו וסגה. אם תדמיינו ממש חזק, תוכלו להאמין שהיא שוחררה יחד איתם לשוק.

רק שהיא לא כמובן. היא הומצאה השנה, והמשחקים שלה בהחלט נראים כמו משהו מודרני-רטרו כזה. הרי תיאורית המשחקים השתנתה לגמרי מאז, ו-Side Scroller כמו מריו שהיה אז חדשני הוא כיום קיטש.

יש ל-Pico-8 קהילה חיה בצורה יוצאת דופן (כולי מלא קנאה, איך הם יצרו את זה?!). הפורומים שלהם תוססים, ואם היו לי 15 דולר פנויים, אפילו הייתי קונה את הקונסולה ובודק אותה.

יוצרי הקונסולה יצרו קונסולה דמיונית אחרת בעבר: Voxatron. היא מראה משחקים שבנויים מווקסלים: סוג של קוביות קטנות. זה קונספט גראפי, שנראה מהמם: