יומיות 04.11.2015: בית הקפה של מיקרוסופט, לינוס מתעצבן, חומריו האפלים, סדרה חדשה למסע בין כוכבים, פאב סטימפאנק קינטי ועוד
אם אנחנו כבר בקטע של קטילות היום: ביליתי כמה שעות ב-Microsoft Digital Eatery בברלין, והוא כאילו פרודיה על בתי-קפה ליזמים (Tech Hub).
שולחנות לא נוחים (אבל מעוצבים יפה ומגניבים), מוזיקה לא מתאימה לעבודה (אבל כן מתאימה למועדון טכנו מגניב), מסכי פלזמה ענקיים שמציגים פרסומות מגניבות (מה?!) ואקס-בוקסים 360 עם מסכי ענק שלקוחות יכולים לשחק בהם (עם זה אני דווקא בסדר).
מאד מומלץ – רק ההפך.
לינקים: 15 שניות טיזר מהסרט הממשמש ובא של Word of Warcraft (רק עוד שמונה חודשים!). אאאאאה! זה נראה כל כך מדהים! הלוואי הלוואי הלוואי שגם יש לזה עלילה נורמאלית.
אין סיכוי שאני אי פעם אעבוד במקום בו לינוס טורבלדס עובד. הוא אדם נוראי ואלים מילולית. אממה, כיף לראות אותו מתפרץ בזעם על איזה משהו חדש שהוסף ללינוקס. בהודעה שלו ברשימת התפוצה של מפתחי גרעין לינוקס, תמצאו גם קללה\עלבון בכל שורה (כולל שורות שכל כולן נועדו לרדת על אנשים!), וגם פתרון טכני מוצלח לאיזו בעיה שהייתה בגרעין.
תמונה: הקסנומורף מסדרת הנוסע השמיני מקבל טיפול חמידות מתקדם בסדרת תמונות. איזה מאמי!
סדרת חומריו האפלים תעובד לסדרת טלוויזיה של ה-BBC. זו אחת מסדרות הפנטזיה לנוער הפופולריות אי פעם, וגם חור בהשכלה שלי. הסרט שנעשה על פיה לא היה הצלחה גדולה. אולי הסדרה תהיה מוצלחת יותר. בכל מקרה, יש לי סוף סוף מוטיבציה לקרוא את הספרים.
—————————
מסע בן כוכבים חוזרת למסך הקטן. תרשמו ביומנים: 2017.
—————————
אתמול סיפרתי על תוכנת הצ'יטוט המוצפנת של Tor, ואמרתי שלא הצלחתי להשתמש בה. אז הנה: מדריך חמש דקות של איך לעבוד עם התוכנה.
—————————
אלן מור מדבר במשך 23 דקות על המאה ה-20. לא צפיתי בכל הראיון, כי אין לי 23 דקות פנויות, אבל כן קראתי ציטוט אחד מעניין ממנו.
הוא טוען שהמד"ב גדל ושגשג בארה"ב, כי בניגוד לארצות עם היסטוריה מכובדת להתרפק עליה (אנגליה והמלך ארתור, איטליה ורומא), ארה"ב הייתה בתחילת המאה ה-20 ארץ העתיד. ארץ שבמקום להתבוסס בעבר, ציפתה לעתיד הגדול שלה.
אז הם החלו לכתוב סיפורים על העתיד. במקום קאובוי ואינדיאני, היו שם בני אנוש וחייזרים. היה קל מאד להתפתות לשכתב את ספרות המערב הפרוע, רק בחלל. מה שבעצם הם עשו, וזה אחד הדברים העצובים שקרו למד"ב לדעתו של מור.
לפנטזיה האפלה\אלימה של השנים האחרונות, נוטים לקרוא Grimdark (למרות ש-Grimdark זה בכלל מושג שהגיע מסדרת ספרי המד"ב Warhammer 4,000).
אז מה זה גרימדארק? ומה ההבדל בינו לבין אימה? או בינו לבין פנטזיה אפלה? Tor.com נדרשים לסוגיה.
—————————
בעיר הרומניה קלוז'-נאפוקה נפתח פאב סטימפאנק קינטי! אין לי מושג מה זה בדיוק אומר: סטימפאנק אני יודע, קינטיקה אני מכיר, אבל מה השילוב ביניהם? בכל מקרה, נראה מהמם:
קורי דוקטורוב עף לגמרי על Made to Kill: ספר בלשי-נואר על רובוט-רצחני בסיקסטיז.
חומריו האפלים ממש לא לנוער. מהמשובחות ביותר.
מאיזו בחינה? כאמור, לא קראתי את זה, אבל המו"ל של פיליפ פולמן בהחלט שיווק את זה כפנטזיה לנוער.
אני קראתי את זה לראשונה לפני בר מצוה ואני לא זוכר שום דבר בעייתי.
אז זה כן לנוער.
מצד שני לקרוא לזה פנטזיה לנוער זה קצת מוריד את הספר כי הז'אנר לא משהו.
ההוא – אז אם קראת את זה לפני בר המצווה המשמעות היא שזה הז'אנר?! בחייאת וסחטיין על הלוגיקה. שלד העלילה, לכאורה, מופנה לצעירים, אבל פולמן, כיוון גם למבוגרים ובעיקר לסוג המטיל ספק. יש בסדרה רבדים של פיזיקה, אנטי מוסדות דת, וכל כך הרבה עושר תרבותי. טוב, בקרוב אקרא שוב.
זה שבספר יש גם רבדים שפונים למבוגרים לא אומר שהוא 'ממש לא לנוער'. כאמור, וכפי שגם אמרת בעצמך, מדובר על סדרה שפונה במפורש לנוער – זה שיש בה יותר מזה מעיד עליה לטובה, בהחלט, אבל זה לא סותר.
(ואני לא מבינה למה צריך להתנסח בכזה זלזול.)
צודקת. תגובה תוקפנית בלי הצדקה. סליחה ההוא. סליחה ניימן. גוזרת על עצמי עונש של חודש שתיקה.