יומיות 17.11.2015: משחקי תפקידים במציאות וירטואלית, בין סמראטפונים סיניים ל"רגילים", אנונימוס נגד דאע"ש, תערוכת מלחמת הכוכבים ועוד
אחרי שנתיים עם טלפון סיני (חיקוי לגלקסי S4) גיליתי סוף סוף הבדל גדול בין טלפונים סיניים לסמראטפונים אמיתיים: החיישנים.
בזה הסיני יש שלושה: מד גרוויטציה, מד אור ומד proximity (שאני לא בטוח שעובד).
בזה ה"אמיתי" יש מליון חיישנים, כולל גירוסקופ, מד גרוויטציה, מה מהירות ומד תאוצה. פרס מיוחד יוענק למי שיסביר לי מה ההבדל בין מד גרוויטציה למד תאוצה.
לינקים: כל העולם ואחותו דיווחו היום שחברת משחקי התפקידים Wizards of the Coast משתפת פעולה עם AltspaceVR ליצור משחק תפקידים במציאות וירטואלית. פפף. איזו התלהבות. כאילו שזה הדבר הכי מלהיב בעולם.
רגע, זה באמת הדבר הכי מלהיב בעולם!!!! כאילו, זה החלום ילדות של בערך כולנו (=הגיקים) מאז גיל 8. זה Ready Player One קם לתחיה. בתיאוריה, משחקי תפקידים במציאות מדומה זה דבר אדיר.
במציאות, הקליפים שהוציאה החברה ממש מאכזבים. הנה קליפ קידום המכירות הקצר:
מה זה? פרסומת למשחק שולחן מהאייטיז? הנה ההסבר הארוך:
יבש נורא, אה?
כשדמיינתי משחקי תפקידים במציאות מדומה, דמיינתי קסמים שיוצאים מהיד של הקוסם כשהוא מטיל אותם. דמיינתי חרבות ביד של הלוחמים, גלימות על האווטארים, וכל מיני קישוטים וירטואליים שתורמים למשחק.
מה שקיבלתי זה חבורת דמויות מעוצבת נורא אסטתי סביב שולחן וירטואלי.
מה גם שכרגע המשחק עובד אך ורק עם אוקולוס ריפט. שזה מוצר שעוד בכלל לא יצא רשמית לשוק. לכו תמצאו חבורת אנשים עם אוקולוס ריפט (אני מכיר אפס חוץ ממני). וגם יש כיום כל כך הרבה מסכות מציאות וירטואליות אחרות. להגביל עצמך למודל אחד בלבד נשמע כל כך… חבל.
תמונה: לוקאסארט, החברה שיצרה את מלחמת הכוכבים, פתחה שבוע שעבר תערוכת אמנות מלחמת הכוכבים. הנה דוגמא:
ארגון ההאקרים אנונימוס, כנראה ארגון ההאקרים המפורסם בעולם כרגע, הכריז מלחמה על דאע"ש. האקרים נגד טרוריסטים. ראשית, זה אחלה תסריט (ושם) לסרט. שנית, מחמם את הלב, לא?
(שלישית, כמו שמישהו ברדדיט העיר בהומור שחור: במקום שהמחבלים יקבלו 72 בתולות, בסוף מליון בתולים תוקפים אותם)
נציין שאנונימוס הכריזו מלחמה דומה על דאע"ש אחרי הפיגוע הקודם בפריז. אז אנונימוס הורידו אלפי חשבונות טוויטר של דאע"ש. הפעם הם כבר הורידו 3,842 חשבונות טוויטר. קצת אובססיביים לטוויטר החבר'ה, אה? זה באמת מה שיפגע בדאע"ש?
—————————
רשימת ספרי השנה של בארנס אנד נובלס היא בהחלט רשימה ששווה להסתכל בה! אני לא מתכוון לחוות את דעתי על כל ספר וספר שם, כי כבר עשיתי את זה מספיק ביומיות הקודמות.
אז רק הערה אחת: The Long Way to a Small Angry Planet הוא ספר שכתוב בצורה נורא כיפית ונראה מהנה לגמרי. אז למה אני לא מתחבר אליו? חמישית ספר עברה, ובינתיים יש שם דמויות חמודות והמון דיאלוגים ושום דבר לא קורה. Meh.
—————————
אני לא ממליץ לאף אחד לבנות כיום app ולצפות לההיפך למליונר. זה כאילו מה זה 2009. כיום יש תחומים אחרים להמר עליהם.
אבל הנה סיפור יפה מ-2009, של בחור שנראה נורא נחמד. כשהוא פוטר מעבודתו הוא החליט לכתוב אפליקציה חביבה ולראות מה קורה עם זה. ומה אתם יודעים – משהו קרה!
מה התחומים שהיית מהמר עליהם?
עדיין עושים ויעשו כסף מאפים.
מ-app's חדשים שיצאו בשנה האחרונה? כאילו, כבר לא שומעים על חידושים מדהימים. השוק כל כך רווי שכל רעיון הוא יריה באפלה מבחינת כמה קהל באמת יתוודע אליו, לא?
אני לא נביא טכנולוגיה ולא מתחום ההייטק, אז התשובה שלי היא של צרכן חובבן. כל הבאז וורדז הרגילים: internet of things, מציאות וירטואלית (מצד התוכנה), wearable hardware, וכל מיני דברים מודפסים בתלת מימד. כאילו, יש בתחומים האלה כל כך הרבה דברים שטרם נעשו ורעיונות פשוט צפים ברגע שמתעסקים בזה קצת..
רצתי לקרוא את הכתבה על הבחור שהחליט לכתוב אפליקציה – אולי יש את נוסחת הקסם להצלחה. מה רבה היתה אכזבתי כשגיליתי שהוא עבד קשה כדי לגרום לאפליקציה שלו להצליח.
בסוף אני עוד אחשוב שאין נוסחת קסם ושאי אפשר להצליח בלי לעבוד קשה ?
איזה באסה, אה?:)