הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 בפברואר 2016: בעיית שלושת הגופים – סישין ליו
[חדשים למועדון הקריאה? פרטים פה]
שמתם לב שהפוסט הפעם עלה הרבה זמן אחרי מפגש המועדון? הסיבה היא שהתקשיתי להחליט איזה ספר להוסיף לרשימה. בדקתי הרבה מהספרים המדוברים ביותר שיצאו ב-2015, ואף אחד מהם לא הסעיר אותי (חוץ מאלו שכבר הופיעו בבלוג).
בסוף בחרתי בספר החדש של ג'ים בוצ'ר, ואני נורא מופתע.
בוצ'ר מפורסם בזכות תיקי דרזן, הסדרה האולטרה-פופולרית שלו. יש לו מליון מעריצים, גם בין קוראי הבלוג, רק שאני לא אחד מהם.
מצד שני, תיקי דרזדן היא פנטזיה אורבנית. אני לא מת על פנטזיה אורבנית מודרנית. מה אני כן אוהב? סטימפאנק למשל. והספר החדש של בוצ'ר, הוא סטימפאנק מוחלט.
קראתי את ההתחלה שלו. יש שם קטע אקשן אדיר של קרב בין ספינות קיטור אוויריות. את כל הכתיבה הסוחפת של דרזדן, בוצ'ר גייס פה לעולם הרבה יותר מקורי.
אז הרשימה המעודכנת:
א. 1 בפברואר 2016: בעית שלושת הגופים – סישין ליו [אמזון
ב. 1 באפריל 2016: עקורה – נעמי נוביק [אמזון
ג. 1 ביוני 2016: The Aeronaut's Windlass – ג'ים בוצ'ר [אמזון
בעית שלושת הגופים זכה בהוגו האחרון. בימים כתיקונם, זאת סיבה מספקת לחובבי מד"ב אמיתיים לרוץ לקרוא אותו.
אבל אלו לא ימים כתיקונם. ההוגו מלא פוליטיקה, ועולה החשד שבעית שלושת הגופים לא זכה כי הוא הספר הכי טוב של שנה שעברה, אלא בגלל סיבות פוליטיות. או ספציפית: החבר'ה הטובים אהבו אותו כי הוא ספר סיני, ו-diversity וכל זה, והחבר'ה הרעים אהבו אותו כי הוא מד"ב שמרני קלאסי.
ואני אומר: so what? כאילו, עושה רושם שבכל קשתות המד"ב יש אנשים שנהנו מהספר. ג'ורג' מרטין מצד אחד, ו-Vox Day המרושע מצד השני. מה שאומר שאולי, ממש אולי, פשוט מדובר פה בספר טוב חוצה-טעמים?
עלילתית, בעית שלושת הגופים הוא ספר מד"ב קלאסי. גיבורים מדענים, תעלומות מחקר, ועלילה מותחת שהייתה עלולה להיות שמרנית, אילולא הייתה בסינית.
בארץ המקור שלו, סין, בעית שלושת הגופים נחשב לאחד מספרי המד"ב הפופולריים ביותר בכל הזמנים (הוא יצא ב-2008). באנגלית הוא גם כבר הפך ללהיט לא קטן, וכמיטב המסורת, תקבלו ספר על פיו בקיץ הקרוב.
אני די מצפה לקרוא את הספר. כי למרות שאני אוהב ספרות מקורית ונסיונית, וז'אנרים חדשים עם עלילות יוצאות דופן, מדי פעם מתחשק לי להתחפש ל"עמך", ולקרוא סתם ספר מתח סוחף. בעית שלושת הגופים אמור להיות בדיוק זה.
סיכום המפגש הקודם: Station Eleven הוא ספר נפלא, ורוב הקוראים הסכימו איתי. לא כולם כמובן, אבל הרוב. מה שבלט, זה שמי שאהב את הספר, לא סתם אהב אותו, אלא *ממש* אהב אותו. כאילו, בכל לבבו ומאודו.
זה הגיוני. כי Station Eleven הוא ספר מיוחד. אם מתחברים אליו, אז מתחברים לייחודיות הזאת עד הסוף.
לצערי, Station Eleven לא יביא איזה גל חדש למד"ב. ראשית, כי במד"ב היו המון יצירות של ספרות טובה למשך השנים (בניגוד לפנטזיה, שם זאת תופעה חדשה), אז Station Eleven לא מחדש כלום. שנית – ואולי יותר חשוב – Station Eleven מיוחד מדי. אי אפשר אפילו לנסות לחקות אותו.
אולי חוץ מהסופרת עצמה כמובן. אז אני כבר ממש מחכה לספר הבא של אמילי סיינט ג'ון מנדל.
פרשתי אחרי 20% קשים ומבאסים, אם לא המוניטין הייתי פורש עוד קודם.
מבעית שלושת הגופים?
כן!
טוב, נראה מה שאני אחשוב עליו בסוף. אבל את עשרים האחוזים שלו שכבר קראתי דווקא אהבתי. אולי רק הכמה העמודים הראשונים היו משעממים.
סעיף ג' הוא חזרה על הפסקה האחרונה בפתיח. אפשר מועדון קריאה בעברית? אפשר ספרים ישנים? אפשר את חומריו האפלים?
הרשימה אחרי הפתיח מועתקת מהעמוד של מועדון הקריאה (קישור בסרגל למעלה של הבלוג). בגלל זה החזרה:)
זה מועדון קריאה לספרים שפורסמו בשפת המקור בחמש השנים האחרונות. אז לא חומריו האפלים, ולצערי, כמעט ואין כאלה שמתורגמים לעברית (או לפחות לא מספיק מהר, ועד שהם מתורגמים, הם כבר היו במועדון).
כפי שכבר אמרתי לך בפרטי, אני מוותר מראש על שני המפגשים הבאים. הספר הנוכחי פחות מעניין אותי ואת הבא אני מקווה לקרוא בעברית וזה לא יהיה בקרוב. אבל בעיקר אני חושב שאני צריך קצת פסק זמן ולהתמקד בספרים שתכננתי כבר הרבה זמן לקרוא (הקוסמים, להמשיך עם תיקי דרזדן ועוד).
אני מברך על הבחירה בבוצ'ר החדש. כל מה שאני יודע על הספר הזה מגיע ממך, אבל זה נשמע מסקרן ונחמד לקפוץ לתוך סדרה שלו בזמן אמת. אז אני בשמחה אצטרף למועדון ההוא.