נגנז בגנזך 14.02.16: תלת מימד ופערים חברתיים, נשק ישראלי בברזיל, גלריות מרתקות, מגזין אתה נמצא כאן #2 ועוד ועוד ועוד…
[נגנז בגנזך הוא טור שבועי שאוסף פוסטים ישראליים מהשבוע החולף. הוא נכתב בעזרת פורטל הבלוגים העבריים, גנזך הרשת. תעשו לבלוג לייק בפייסבוק]
הערת הכותבת: שבוע שעבר לא היה טור ואני שמחה לגלות שלא פרצו מהומות בשל כך. שיגרת הטור הייתה חסרה לי, אבל נאלצתי להשלים שעות חשובות ברביצה בחוף הים עם ספר. עמכם הסליחה.
נמשיך השבוע בקו של דברים שמעניינים אותי. הפעם הדגש הוא על דברים חדשים שנתקלתי בהם. החל מסדרה טלוויזיה, מוזיקה, רעיונות והכי אהוב עלי – הדרך הטובה ביותר לבזבז זמן.
אז השבוע, אם כך, אנסה להשלים פערים. אתם תשתפו לינקים משלכם, כי האינטרנט מקום גדול מדי בשביל בחורה סקרנית אחת.
1. על הסדרה 'Vinyl' שמעתי בכל מני מקומות. היא לא הסגנון הרגיל שלי, ולא הייתי בטוחה כמה מעניינת היא תהיה. אבל בבלוג הרמוניה דרומית, כתבו עליה בצורה כזו שקידמה אותה ברשימת הסדרות שממתינות לי (ולא, זה לא בגלל שיש את המילה דרומית בשם הבלוג).
2. שנה שעברה נתקלתי בהדסטרט בפרויקט 'אתה נמצא כאן' של גיא חג'ג' ויובל סער. מדובר במגזין עצמאי בנושא מסעות, טיולים – ועבורי: בעיקר בנושאי מקומות חדשים וכתיבה. הוא כלל מגוון כותבים מוכשרים ושלל ציורים והיה די ייחודי ומרהיב.
תרמתי לפרויקט וקיבלתי גיליון שאכן ענה על כל הציפיות. לצערי מאז הוא כבר לא נמצא ברשותי אלא יצא למסע משלו וכרגע אין לי מושג איפה הוא.
הפרויקט הקודם סימן יעד של 15 אלף שקל ונסגר עם 70 אלף, כך שבמקום להדפיס "רק" 500 גיליונות, הודפסו הרבה יותר. אז עכשיו יש "אתה נמצא כאן #2 שנשמע מרתק באותה מידה. הפרויקט הגיע ליעד אבל עדיין אפשר להזמין גיליונות. הפעם הזמנתי שני גיליונות מראש!
3. רשימות של דברים זה כיף. קל להתמצא ולעקוב והכי נוח לדלג לסוף או על סעיפים במידה ומשעמם (כן, שוב אני מודעת לאירוניה).
במועדון תרבות קיבצו רשימה של 10 קאברים שלא ידעתם שהם קאברים, לי הם חידשו כמה דברים אבל בעיקר גרמו להיזכר במוזיקה ששכחתי.
4. כשהצעתי לדוקטור לכתוב את הטור, תחילה ביקשתי לעשות זאת באנונימיות. בחרתי כינוי וחשבתי שזה יקל על תהליך הכתיבה, מהר מאוד גיליתי שבכדי לשמר אנונימיות ברשת צריך הכנה מוקדמת ודי הרבה עבודה אז התעצלתי וירדתי מהרעיון.
נושא הפרטיות משלב סוג של נדושות כי מדברים עליו בכל מקום אבל גם עוד לא שמענו ממנו את המילה האחרונה וזה מדאיג. יהונתן קלינגר על נושא.
5. שילוב של קונספירציה ו- 10,000 תמונות מהחלל. אין שום דבר שאוכל לכתוב על זה מעבר בכדי שתיכנסו ללינק של גלריית נאס"א מפרויקט אפולו.
6. אני הולכת לעשות משהו שלא עשיתי בעבר. את הלינק הבא לא קראתי את בשלמותו, אבל זה בסדר כי בטקסט עצמו עידן לנדו אומר שהפוסט הזה לא נועד לקריאה בפעם אחת.
אז אני שומרת את הפוסט כאן בכדי שאמשיך לקרוא אותו בהזדמנות – סחר בנשק, ברזיל וישראל…
7. אולי זה יהפוך למסורת אבל הלינק הבא הוא ראיון, הוא מאתר כלכליסט, שבאמת לא צריך אותי לקדם לו לינקים, אבל אני לא בטוחה כמה חשיפה הראיון הזה קיבל. הרעיון שבמרכזו מרתק ומשלב כמה נושאים מעניינים: תכנון אורבני, תלת מימד ופערים חברתיים.
הוא מתחיל עם נבואות זעם אפלות אבל בסופו יש כמה הצעות ופתרונות לעתיד טוב יותר.
8. כוחה של יצירה נמדד ביכולת להכיל עליה מצבים שלא בהכרח היו שם כשהיוצר הגה אותה. כך גם היכולת לכתוב ביקורת בצורה העקיפה תוך שימוש ביצירה שהתוכן שלה מעולם לא היה אמור להתקשר למצב המבוקר.
הטור של תם אהרון הוא בדיוק כזה והוא משתמש בהארי פוטר כך ש'זה שאסור להזכיר את שמו' הוא ראש הממשלה שלנו ועוד כמה קווי דמיון מקבילים.
1. מחוות מעניינות מרחבי הרשת לדיוויד בואי. אמנדה פאלמר שאף פעם לא הצלחתי להבין וגם מחווה ישראלית.
2. מפתיע כמה סלוגנים של מותגים רגילים מתאימים להופיע על קונדומים.
3. גלריה עם קלפי טארוט שקמו לחיים.
4. גלריה מעניינת נוספת עם תמונות מודרניות שמשלבות דמויות מציורים קלאסיים.
5. סרטון מגניב שמראה במקביל את המקור הקולנועי מול המחווה הסימפסונית.
עוד סיבה לא לאהוב את הים.
דיעה פחות חיובית לגבי ויניל, של עידו ישעיהו בוואלה תרבות. קראתי רק את הפסקה הפותחת, כי עוד לא יצא לי לראות את הפרק. אבל אני בטוחה שעידו כתב נהדר, כי הוא תמיד כותב נהדר (בין אם אני מסכימה איתו ובין אם לאו).
http://e.walla.co.il/item/2935326
אני נוטה להחזיר אותה לסוף רשימת הסדרות שלי לצפייה אחרי כמה ביקורות מאוכזבות וזו רשימה די ארוכה…תודה על הלינק 🙂
בשמחה, תודה על הטור 🙂
אני אדגום אותה בסופ"ש, כי בכל זאת מסקרן אותי. אבל אגיע עם ציפיות מונמכות.
חזרי לעדכן אם תרצי, אולי תהיי הקול המכריע 🙂
אני אעשה זאת 🙂
אז ככה – ראיתי את הפרק ובשעה וחצי הראשונות שלו מאד נהניתי. חצי השעה האחרונה הייתה בעייתית ומאכזבת. אני מסכימה עם כל מילה שעידו כתב – הסדרה חוזרת על שטיקים שכבר ראינו הרבה והתוכן בינתיים רדוד למדיי. אבל, עדיין מאד נהנתי לאורך רוב הפרק כי ההפקה סופר מושקעת, הסיפור מעניין והמוזיקה מצוינת. אני כן חושבת שזה שווה צפייה על אף הבעייתיות ואני מתכוונת בינתיים להמשיך לצפות ולראות לאן זה מתפתח.
טוב לדעת ותודה שחזרת לעדכן 🙂
בשמחה 🙂 (אין לי כבר אופציה להגיב לתגובה שלך, אז אני מגיבה כאן)