יומיות 04.04.2016: יואל ספולסקי בברלין, כשלון הסמארטווצ'ים, Aliette de Bodard מרסקת את פרסי המד"ב הבריטיים, מי ריסק את מדד דאו ג'ונס ליום אחד ועוד

יואל ספולסקי מ-Stack Overflow הגיע למפגש פאנל בברלין. זה אחד מאתרי התיכנות המצליחים בעולם.

לא ממש רציתי ללכת. המפגשים האלה זה כמו לקרוא ראיון ברמה נמוכה עם כוכב האירוע. אבל חבר לחץ עלי להגיע, "בשביל הנטוורקינג". כך מצאתי עצמי בשבע בערב ב-Factory בברלין. מרכז coworking.

שנאתי את המקום מהרגע הראשון. היו שם אורות ניאון ומוזיקת טכנו. כולם שתו אלכוהול והיו יפים, מבושמים ומגונדרים. שזה אחלה אם הולכים לרקוד בברגהיים, אבל מה הקשר בין זה לבין אירוע סטארטאפ?! נטוורקינג? להתחיל עם בחורות זה לא נטוורקינג, וזה רוב מה שהלך שם.

הפאנל עצמו היה כמו שחשבתי – רק יותר גרוע. הביאו איזה CTO של סטארטאפ ברלינאי מצליח כדי לראיין את ספולסקי. אני בטוח שהוא יזם מאד מוצלח, אבל מראיין הוא לא. השאלה הראשונה? "אז הבנתי שבארה"ב אנשים מתחלקים לשניים. אלא שמעל גיל 50 אוהבים סטארטרק. אלא שמתחת לגיל 50 אוהבים סטארוורז. מה הקטע עם זה?!".

בכל זאת היו כמה דברים מעניינים שספולסקי אמר.

ראשית, שאלו אותו איך הוא בנה קהילה ב-Stackoverflow. התשובה? היה לו בלוג פופולרי במשך שמונה שנים. הקהילה התחילה מכמה עשרות אלפי קוראי הבלוג. במילים אחרות: קהילה לא נבנית בין לילה ולא יש מאין.

שנית, שאלו אותו לגבי מצב חיפוש העבודה כיום. פעם תוכניתן היה ניגש לראיון עם המלצות ותארי אוניברסיטה. כיום חייבים פרופילים מטופחים ב-github או Stackoverflow או מקומות אחרים. ספולסקי חושב שזה מצוין. כמו שארכיטקט מכין פורטפוליו, כך הגיוני שגם תוכניתן יכין. מצד שני, הוא חושב שמספיק שיהיה לכם פרוייקט מעולה אחד, במקום אחד (נגיד github). לא צריך פרופילים מהוקצעים בכל אתר חברתי לתוכניתנים שיש.

אחרי הפאנל ברחתי משם. סצינת הסטארטאפ בברלין היא מזימה שמטרתה לבלות כמה שיותר ובו זמנית להרגיש שעושים משהו חשוב בחיים.

לינקים: כולם זוכרים שבקיץ היה לי קראש עצבני על Pebble ושעונים חכמים? לפעמים חייבים להודות בטעויות. אני בקושי משתמש ב-Pebble כיום. מקסימום בתור שעון.

למה זה קרה? ראשית, Pebble פשוט מוצר לא נוח. יש לו שלל באגים קטנים שמחרפנים את המשתמש לאט לאט. אם אין סמארטפון לידך, השעון נעשה טיפש להפליא. דברים שגיליתי בחצי שנה האחרונה: אני מעביר המון זמן בלי סמארטפון לידי. בחיי, הופתעתי.

זו גם בעיה לעבוד עם מכשיר עם input כל כך מוגבל. אי אפשר באמת לכתוב ב-pebble הודעות בנוחות. יש מיקרופון עקרונית, אבל בשתי האפליקציות שניסיתי הוא לא עבד (אפרופו באגים קטנים).

Pebble מפטרת עכשיו 25% מהעובדים שלה, והמנכ"ל רומז שקשה לגייס עכשיו משקיעים לשעונים חכמים. האם טרנד הסמארטווץ' נגמר לפני שהחל?

תמונה: האמן הספרדי חבייאר ארכוס הופך זבל ל.. רובוטים. רעיון לסיפור הבא שלי: סיפור הישרדותו של רובוט זבל (רובוט בנוי מזבל) בעולם בו שולטים רובוטים טרנדיים יפים.

אני מרכז את כל חדשות המד"ב לאייטם אחד:

– שלושה אנשים שלחו לי בנפרד: אנדי וואייר מלבד על מאדים כתב סיפור בעולם של Ready Player One. ארנסט קליין, המחבר של Ready Player One אהב את הסיפור והכניס אותו לקאנון הרשמי של הספר. כל כך מרגש לראות את המחברים של שתיים מהיצירות האהובות עלי מהשנתיים האחרונות משתפים פעולה.

– Aliette de Bodard ריסקה את פרסי המד"ב הבריטיים: היא הפכה לאדם הראשון שזוכר גם בפרס הרומן וגם בפרס הסיפור הקצר. שנקח אותה למועדון הקריאה?

—————————

פוסטים מקומיים: אור סיגולי מסריטה גייס את מבקרי הקולנוע של ישראל לבחור את סרט האימה הטוב ביותר של המאה ה-21 [חלק א', חלק ב']. קריאה מומלצת.

—————————

הבטא של אובונטו גירסא 16.04 יצא.

זאת גירסת ה-long time support, מה שאומר שאם תתקינו אותה תקבלו תמיכה של אובונטו למשך הרבה שנים (בניגוד לגירסאות הביניים, שנתמכות לזמן קצר בלבד). היא מגיעה עם kernel חדש של לינוקס, רק שאין לי באמת מושג מה זה אומר בתכל'ס.

—————————

אוקולוס ריפט מתחיל להימכר. רוצה לומר: רעידת אדמה טכנולוגית ותחילת עידן המציאות המדומה.

או שלא: האוקולוס מגיע בלי ג'ויסטיק או שלט, ונורא קשה לעבוד על המקלדת כשלא רואים אותה. מה גם שהוא נורא יקר, ואולי מוצר לא אפוי עד הסוף.

הביקורות מרגישות כאילו הן מתלהבות בכוח. אני אחכה עד שנינטנדו תוציא מכשיר תומך מציאות מדומה. זאת חברה שיודעת לעשות מהפיכות טכנולוגיות בלי לעגל פינות.

—————————

אני אדם בוגר, והרגע מצאתי עצמי צופה בהנאה בארבע דקות של ביצי הפתעה שמוחבאות בסרטי דיסני. אין לי תקנה.

ב-6 למאי 2010 צנח לפתע מדד דאו ג'ונס ב-1000 נקודות בבת אחת. אנשים איבדו יותר מטריליון(!) דולר. הכל בגלל אדם אחד (ע"פ ההאשמות): נבידר סראו. בריטי בן 37 שסחר במניות מבית הוריו בלונדון.

השיטה העיקרית שלו? spoofing. זה אומר שהוא שם בקשות קניה ענקיות במחיר מסוים, גרם להרגשת בטחון אצל הקונים – ואז לפתע מחק או שינה את הבקשה, מה שגרם לפאניקה ולמכירת ענק של המניות.

מדהים שבעידן המודרני, עם כל האלגוריתמים שקונים ומוכרים לבד מניות, עדיין יכול אדם בודד להפיל את השוק.

—————————

כתבה מעניינת על האנשים שמעלים קבצי Torrent לרשת. ואני כותב "מעניינת" למרות שטרם קראתי, בתקווה שמי מהקוראים יקרא ויגיד לי מה כתוב שם.