המדף הז'אנרי: The House of Shattered Wings – Aliette de Bodard

הביקורת הבאה היא הביקורת הכי לא הוגנת שהתפרסמה אי פעם בבלוג.

למה? כי רק בעמודים האחרונים של הספר הבנתי את הרעיון מאחוריו. במהלך הקריאה הגדלתי וסיפרתי למכרים "שמזמן לא קראתי ספר כה חסר אמירה".

כמה עמודים לפני הסוף התרחש המקרה הבא. ישבתי עם חבר צרפתי ודיברנו על הפיגועים במדינה שלו. תיסכל אותו שהמחבלים הם צרפתים. צרפתים!

הוא ניסה להבין אותם, ואמר שבתכל'ס "הם צרפתים סוג ב'. הם צרפתים מבחינתי ומבחינתם. אבל למרות שהם נולדו בצרפת, מבחינת חלק גדול של המדינה, הם מוסלמים שצריכים לחזור למדינה שלהם. הם לא שייכים לפה."

הצרפתי המסורתי חושב שהאנשים הללו ניצלו את ההיסטוריה האימפריאליסטית של צרפת כדי לקבל אזרחות במדינה. הוא לא מבין למה הוא צריך להיענש על כיבוש שביצעו אבות אבותיו.

צרפתים ממוצא זר חושבים שהם נולדו בצרפת ואין להם ארץ אחרת "לחזור אליה". מה זה אשמתם שההורים שלהם נולדו במקום אחר? הם מרגישים מנוצלים, שצרפת ביצעה בארץ המקור שלהם את "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת".

החבר הצרפתי, שעובד בעבודה סוציאלית, סיפר שפגש אנשים שגדלו דחויים כל החיים שלהם. הם פיתחו שינאה עזה לאוכלוסיה שלא רוצה אותם. ואם הם אנשים קצת קוקו ולא יציבים נפשית, קל להם להתדרדר לטרור אכזר.

The House of Shattered Wings לוקח את הבעיות של צרפת, ודוחף אותן, בצורה מושלמת, לעולם פנטזיה. הרומן "ריסק" את פרסי המדב"פ הבריטיים, כי גם לבריטים יש בעיות דומות.

בעיות פוסט-קולוניאליות לא מעסיקות אותי. בתשעים האחוזים הראשונים של הספר חשבתי שמדובר בספר בלשי מהנה בצורה ממוצעת עם רעיון תפל. לקח לי זמן להבין את הסאב קונטקסט שלו.

עכשיו? שיניתי דעתי: מדובר בסיפור ממוצע עם רעיון מבריק.

המקום? פריז של עתיד דיסוטופי אלטרנטיבי.

אירופה נשלטת ע"י מלאכים (Fallens) בעלי קסם חזק. המלאכים מפולגים לבתים, והבתים מסוכסכים אחד עם השני. מלחמה הרסנית בין בתי המלאכים הפכה את רחובות פריז לעיי חורבות.

האמור לעיל מתואר בתחילת הספר, וממש לא רלוונטי להמשך. הסיפור מתרחש בתוך אחוזת אחד מבתי המלאכים. בינינו? לא הייתי שם לב אם זו הייתה ממוקמת בפריז דיסוטופית או בארץ הפלאות.

גיבור הספר הוא פיליפה. פיליפה הוא בן אנוש (חוץ מזה שהוא יודע קסמים וחי לנצח). המלאכים "חטפו" את פיליפה מארץ דמוית ויאטנם לפני כמה מאות שנים, והביאו אותו להילחם במלחמות שלהם בפריז.

מאז המלחמות הספיקו להסתיים, אבל פיליפה נשאר תקוע בפריז. לא מרצון, רק שאלו החיים שהוא מכיר עכשיו, ואין לו לאיפה לחזור בארץ המקור שלו.

אהמ, הייתי די דביל שלא הבנתי את הקשר בין הספר לצרפתים ממוצא זר, נכון?

פיליפה נלקח בשבי בידי אחד מבתי המלאכים הגדולים. וכשאני אומר "נלקח בשבי", אני מתכוון "כבלו בכבלי קסם אותו לשטח האחוזה". כל עוד הוא באחוזת המלאכים, פיליפה יכול לנהל חיים רגילים. בלית ברירה, הוא מתיידד עם חלק מהמלאכים.

באותו הזמן מתחילים להתרחש מקרים מוזרים בבית. כמה מלאכים נרצחים. עושה רושם שפיליפה קשור לעניין (למרות שהוא לא בדיוק יודע איך), וכולם חושדים בכולם.

בתור ספר בלשי הספר חלש מאד. לא ממש מסקרן מי הרוצח ומה גורם לרציחות. הרציחות גם מציתות המון פוליטיקה. לא ממש התעניינתי בה, אם כי בטוחני שהדיונים קשורים למדיניות אימפריאליסטית צרפתית.

אפשר להמשיך באלגוריות של הספר לנצח: המלאכים היפים הם הצרפתיים האסלים. בני האנוש הם הצרפתים ממוצא זר. הסופרת, דה-בובארד, עשתה הכל חוץ מלדפוק לקורא על הראש ולומר 'טוק טוק טוק! מדיניות צרפת היא פיכסה לאזרחים ממוצא זר!'.

Aliette de Bodard היא סופרת צרפתיה ממוצא ויאטנמי. הקשר הרגשי שלה לסיפור ברור.

היא סופרת שזכתה בה-מון פרסים (נבולה, לוקוס ועוד מליון) רואים שהיא כותבת משויפת. בניית עולם הפנטזיה שלה ככלי לומר משהו על המציאות מבריקה.

מצד שני, הדמויות, העלילה והעולם שלה לא שבו את דמיוני. היה נחמד וזהו כזה.

ניחוש שלי? דה-בודארד התפרסמה עקב סיפורים קצרים. היא יודעת ליצוק רעיונות חכמים לתוך עולם הפנטזיה. אבל רעיון הוא נדבך אחד מתוך הרבה ברומן טוב.

לא משנה כמה 'בית הכנפיים השבורות' הוא ספר חכם, החוויה הכוללת ממנו הייתה מאד פושרת.

[דיסליימר: הדעות על צרפת שייכות לחבר הצרפתי. טרור זה פיכסה ומי שמבצע אותו הוא חרא של אדם]