המדף הז'אנרי: Homeland – קורי דוקטורוב

הומלנד הוא ספר אדיר. אדיר.

הוא הסיבה בגללה אני אוהב ספרי מד"ב. נהניתי מכל שניה ושניה שלו. החכמתי, קיבלתי רעיונות ואת חלקם אימצתי כבר ביום אחרי.

אבל אתם יודעים מה הכי מוזר? שני דברים.

האחד הוא שהומלנד הרבה הרבה פחות טוב מהספר הקודם בסדרה, האח הקטן. השני הוא שזה בכלל לא ספר מד"ב! הומלנד מותחן טכנולוגי שמתרחש במציאות שלנו עם הטכנולוגיה שלנו. אז למה מגדירים אותו כספר מד"ב? כי:

הומלנד הוא מותחן טכנלוגי מחתרתי. הגיבורים שלו הם אלו שתפגוש בתאמ"י בתל אביב: מייקרים והאקרים שבונים הכל בעצמם.

הוא מדקדק ברעיונות מחרתיים טכנולוגיים ומפציץ אתכם במידע. למרות עלילה לא מהודקת, הוא מרתק, כי הוא מרגיש כמו סיפור מד"ב מציאותי.

העלילה מתחילה ב-Burning man, פסטיבל מדבר אנרכיסטי שמתרחש מדי שנה בארה"ב.

מי שנמצא שם הוא ההאקר M1cky. בספר הקודם הוא היה תיכוניסט בן 17 עם יותר מדי זמן. בספר הנוכחי הוא בחור בן 19 שעף מהאוניברסיטה (כי נגמר לו הכסף לשכר לימוד), לא מצליח למצוא עבודה (כי אין לו השכלה ונסיון רשמי) ונמצא יותר מדי שעות בהאקרספייס השכונתי.

אז M1cky מבלה ב-Burning man ועובר שם כל מיני הרפתקאות שמתאימות לספר נוער בריטי. הוא בונה מדפסת תלת מימד שמדפיסה פסלי חול, נכנס למשחק תפקידים עם וויל וויטון ומכין קפה של האקרים. באמת, של האקרים!

אם נדמה לכם שאין פה עלילה בינתיים, אתם צודקים לגמרי. תחילת הספר מתנהלת בקלילות כזאת שתדבר רק למי שקרא את הספר הראשון. אבל הכל כל כך מגניב ומעניין, ואני כל כך מת על הדמויות, שאפילו על האקספוזיציה הזאת עפתי. שלא להזכיר שזה התיאור הכי טוב של Burning man שתראו אי פעם.

העלילה, שנכנסת בשלב קצת מאוחר יותר, עוסקת בדארקנט, הדלפות, אלימות משטרתית ופשעים ממשלתיים.

ותשמעו, היא טובה. כאילו, סבבה כזאת. מותחת, עם הרבה חלקים שיגמרו לכם לדפדף במהירות בספר ולהישאר ערים עד שש בבוקר (קרה לי), אבל לא מהודקת, ומשאירה כל מיני חורים מוזרים בעלילה. החורים הם הסיבה שהספר פחות טוב מהראשון.

מצד שני, זה פשוט לא הוריד מההנאה.

המתח עשה את שלו וגרם לי להעביר מעמוד לעמוד. תיאור הדארקנט עשה לי חשק ללכת להדליף שם עכשיו משהו, והתיאור של ההאקרספייס המיתולוגי Noisebridge גרם לי לרצות להגר לסן פרנסיסקו.

הומלנד הוא מותחן טכנולוגי-פוליטי עתידני מחתרתי. אם הוא היה נכתב לפני שלושים שנה, היו מכתירים אותו בתור נביא הסייברפאנק. אבל הוא נכתב ב-2012, ומבוסס על טכנולוגיה של 2013 מקסימום. אז הוא לא סייבר פאנק, הוא ספר טכנולוגי מציאותי, ובתור אחד כזה הוא אדיר.

אם קראתם את האח הקטן ואהבתם, תעופו גם על הומלנד. אם לא קראתם, אז מה אתם עושים פה? לכו לקרוא את האח הקטן!

[הומלנד (אמזון), 448 עמודים, 2014]

ציטוט אהוב:

"כשניצבת מולך בעיה בעלת שני חלקים, וחלק אחד מקדים את השני, ואתה יודע איך לפתור את החלק הזה, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא אכן לפתור את החלק הראשון ולראות אם בזמן העבודה יציע עצמו פתרון גם לחלק השני".