המדף הז'אנרי: Babylon's Ashes – ג'יימס ס.א. קורי (הספר השישי בסדרת ה-Expanse)

[ביקורות על ספרים 1, 2, 3, 4 ו-5 של The Expanse]

מאז הביקורת על הספר החמישי (והמעולה) של The Expanse, יצאה סדרת טלוויזיה מבוססת על הספרים, והפכה למיני להיט. המשמעות היא שלא צריך עכשיו לפתוח כל פוסט בהסבר על מה זה The Expanse. הרי טלוויזיה, בניגוד לספרים, כולם צורכים.

מצד שני, מה כבר יש לאמר בביקורת על ספר שישי של סדרת ספרים שלא תורגמה לעברית? מספר האנשים פה שקראו אותו קטן ממספר האצבעות שלי כנראה. זה לא פנדורין, עם כת עוקבים ישראליים אדוקה (ולכן אפשר לכתוב ביקורת מושקעת על הספר העשירי שלו ולקבל מליון תגובות).

היו לי חששות מהספר השישי של האקספנס. סיבה אחת לכך היא שנדיר להוציא ספר מעולה אחד אחרי השני, והספר החמישי בסדרה היה באמת מדהים. סיבה שניה היא שבניגוד לכל ספרי הסדרה, הספר הנוכחי לא יצא ביוני, אלא נדחה בחצי שנה. דחיה זה לעיתים סימן רע.

החששות התפוגגו לאחר הקריאה. Babylon's Ashes הוא ספר מד"ב פנטסטי. הוא לא ברמה של הספר החמישי של הסדרה, וגם לא מנסה להיות. טוב שכך בתכל'ס, סדרה של פסגות רגשיים זה מעייף.

Babylon's Ashes הוא ספר מלחמה איטי, ש"נרגע" אחרי השיאים של הספר הקודם. הוא מתאר, באיטיות לא אופיינית לסדרה, עתיד קודר ומדאיג. אבל כמו כל ספרי הסדרה, הוא מלא עלילה, שנכנסת לקצב לקראת סוף הספר ומסתיימת ב"בום" האופייני.

ספר נהדר.

ספויילרים לחמשת הספרים הראשונים אחרי התמונה.

אז – וזה וואחד ספויילר אז בחייאת תפסיקו לקרוא עכשיו אם לא קראתם את הספר החמישי –

כדור הארץ גוסס. מסתבר שאפילו האדירים בכוכבים נכנעים למטר מטאורים. כל הג'מעה, שזה כריסטיאן אוורסאלה (מנהיגת כדור הארץ), צוות הרוקינטה, פרד ג'ונסון וגם כמה חדלי אישים ממאדים, מנסים לתקן את המצב. בדרך יש להם טרוריסט-על שמסתובב חופשי ורוצה עוד ועוד הרס.

מדכא, נכון?

רוב החצי הראשון של Babylon's Ashes הוא פוליטיקה מלחמתית. זה נוסע לפה, ההוא מזיז כוחות לשם, בריתות נכרתות או מופרות, ויש כמה מבצעי אקשן קטנים שמקבילים להזזת חייל בשח.

זה לא חצי משעמם, כי הוא כתוב נהדר, אבל הוא גם לא מאד מרגש. מצד שני, חייבים את ההפסקה הזאת כדי לקדם קצת את הדברים בשקט. בלי הרס המוני לשם שינוי.

ואז, קצת אחרי חצי ספר, הוא מקבל קיק, והסידרה חוזרת לאקשן kick ass שמאפיין אותה.

מה שמאפיין את הספר זה שהוא שיעור נוסף ב"איך לכתוב סדרת ספרים בלתי נגמרת בלי שהיא תשעמם".

התשובה היא לשנות ז'אנר כל ספר (או כל כמה ספרים), אבל באותו הזמן להשאיר את הדמויות וטון הכתיבה כמו שהוא. זה איזון מעולה בין שיעמום החומר לבין שימוש באלמנטים שעובדים.

הטרילוגיה הראשונה של The expanse היא אופרת חלל קלאסית. הספר הרביעי בסדרה הוא מד"ב מדעי בלשי סטייל מסע בין כוכבים. הספר החמישי היה סיפור טרוריסט על, שדי פופולרי במילניום הנוכחי. וזה השישי? ספר מלחמה קלאסי. זה שהוא מתרחש בכוכבים זאת מקריות גרידא.

יש עוד שתי סדרות בלתי נגמרות שאני מאוהב בהן: ולאד טלטוס ופנדורין. האמת היא שכל אחת מהן עושה את הטריק הזה. מי בצורה בלתי מודעת (ולאד טלטוס), ומי בצורה מוצהרת שמתכתבת עם חקר הספרות (פנדורין).

יש מצב שיש פה בסיס למאמר אקדמאי.

[Babylon's Ashes – ג'יימס ס.א. קורי (אמזון), 544 עמודים, 2016]