המדף הז'אנרי: Seveneves – ניל סטיבנסון

בנקודה מסוימת בספר Seveneves מופיע המשפט הבא:

"5000 שנה מאוחר יותר."

זה אחד מהמשפטים הגדולים שקראתי בספר אי פעם.

ידעתי שהמשפט הזה עומד להגיע; זה פרט שהופיע בהרבה ביקורות. אבל כשהוא הגיע, בקונטקסט הנכון, עם מאות עמודי עלילה שהכינו את הקרקע עבורו – חשתי צמרמורת.

Seveneves, הוא אחד הספרים האפיים ביותר שיש.

הוא הכל חוץ מספר מושלם: הוא טרחן, עם דיאלוגים בינוניים. אבל יש בו 880 עמודים מלאים ברעיונות, והעלילה שלו היא אחת עלילות המד"ב היפות ו"גדולות" שנכתבו.

על שלל חסרונותיו ויתרונותיו, Seveneves הוא נציג מושלם של הז'אנר. ככה צריך לכתוב ספר מד"ב: שאפתן וגדול.

v

בום!

הירח מתנפץ לרסיסים. הם אחר כך מתפזרים. תוך שנתיים הם ייפלו על כדור הארץ וישמידו את היונקים שם.

אלו שני העמודים הראשונים של Seveneves, וזאת התחלה מדהימה.

במהלך שני העמודים האלה אנו מתוודעים לדובי. מדען מפורסם וסלב טלוויזיוני סטייל ניל דגראס טייסון. דובי מוביל מהלך נואש של האנושות להאיץ את תוכנית יישוב החלל, ולהימלט מהכוכב שלנו תוך שנתיים.

כמובן שרק חלק זעיר של אוכלוסיית כדור הארץ יכול להינצל. השאר עסוקים או באבל עצמי, או בסיוע למטרה היחידה החשובה שנשארה: יישוב החלל למען הצלת התרבות האנושי.

אם הספר הקודם של סטיבנסון שהופיע בבלוג, סנוקראש, היה כולו מגניבות, Seveneves הוא כולו אפיות. העלילה שתיארתי היא כולה 20 עמודים (מתוך 880). הסיפור מתפתח לכיוונים ענקיים. יש בו שללל רגעי 'וואו!'.ניל סטיבנסון הוא לא אדם שחושב בקטן.

חסרונו של הספר הוא בפרטים הטכניים. כי סטיבנסון אדם מלומד, מהסוג שאוהב להרצות. אבל יש באמת מישהו שרוצה לקרוא עשרות עמודים על מיחזור אוכל בחלל?!

למרבה המזל, ככל שהעלילה מתקדמת, מניין הפרטים הטכניים מתמעט, כי הטכנולוגיה הולכת ונעשית דמיונית.

מה שלא מתמעט, הוא מניין הדיאלוגים הגרועים. סטיבנסון יודע לכתוב דמויות עגולות ומעניינות, אך לא יודע לשים להן דיאלוגים בפה. הן נשמעות כמו גיבורי על מקומיקסים של שנות השישים.

זה מפריע טיפה בהתחלה, אבל ככל שהספר מתקדם משנה פחות ופחות. היתרונות עולים על החסרונות.

Seveneves הוא ספר מד"ב כמו שספר מד"ב צריך להיות. הוא הולך עם הניסויים המחשבתיים שלו עד הסוף. הוא שיר אהבה למדע, דבר מרענן בכיוון הרוחני אליו צועד העולם. הוא מספר סיפור אפי ענק, שרק המדע הבדיוני יכול לספק.

אז למי איכפת אם הוא לא יודע לכתוב דיאלוגים? למי איכפת אם הוא טרחן בפרטים לעיתים? כי יש כל כך הרבה ללמוד ולהפיק מ-Seveneves.

תביאו לי ספר כזה כל יום, ואהיה מאושר.

ציטוט אהוב: מוקדש לכל מי שתוסכל מכך שכבר חשבו על הרעיון הגאוני שלו:

"זה הקטע עם החלל", היא אמרה, "כל כך הרבה אנשים חכמים מתעניינים בו, כך שקשה מאד לחשוב על רעיון ממש מקורי"