הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 15 באוקטובר 2017: דמון – דניאל סוארז

הספר שהתווסף למועדון הקריאה, All the birds in the sky, היה צריך לזכות בהוגו האחרון לדעתי. הוא שילוב בין מד"ב לפנטזיה, שמזכיר מאד ברוח הכתיבה – אם כי לא ברעיונות או בעלילה – את תחנה אחת-עשרה המופתי.

בגלל שפוסט ההכרזה עולה מאוחר, ובגלל בלבוליאדה כללית בבלוג, נעשה את המפגש הבא באמצע אוקטובר, סבבה?

הנה המועדים הבאים. אחרי התמונה נדבר על דמון.

א.5 1 באוקטובר 2017: דמון – דניאל סוארז [אופוס][אמזון]. 444 עמודים, 2006. פרטים לאחר התמונה.
ב. 1 בדצמבר 2017: Borderline – מישל בייקר [אמזון]. 400 עמודים, 2016. אחד הספרים המדוברים של 2016. מועמד לפרס הנבולה, וברשימת הספרים הטובים ביותר של בארנס אנד נובלס. אומרים שזאת גירסת הפנטזיה לגברים בשחור, כשבמקום חייזרים יש מפלצות, ובמקום ויל סמית' יש גיבורה עם הפרעת אישיות גבולית. ספר שקשה למצוא עליו ביקורות שליליות.
ג. 1 בפברואר 2018: All the Birds in the Sky – צ'רלי ג'יין אנדרס [אמזון]. 317 עמודים, 2016. מועמד לפרס הוגו 2017, והספר שהיה צריך לדעתי לזכות. מזכיר, ברוח, את תחנה אחת-עשרה הנהדר. ספר שמפגיש בין עולם המד"ב לפנטזיה, סיפור התבגרות של ילדים מוזרים וסיפור קצת שונה של ילדים בגילאי העשרים.

בליונר אקצנטרי הולך לעולמו. הוא היה ממציא משחק המחשב הפופולרי ביותר בהיסטוריה. הוא השאיר אחריו ירושה שתהפוך את העולם על פניו.

זאת נקודת הפתיחה של אחד מספרי המד"ב המפורסמים של השנים האחרונות: שחקן מספר אחת. זאת גם נקודת הפתיחה של דימון, מותחן מד"ב טכנולוגי, מהסוג שאי אפשר להניח מהיד עד שמסיימים.

דימון הוא מסוג הספרים שהקהל אוהב. דניאל סוארז, כמו הרבה סופרים מתחילים, לא מצא לו מפיץ. אז הוא פירסם אותו – בעילום שם – ברשת, והספר אסף עדת מעריצים קולנית שדחפה אותו לידי המיינסטרים וההוצאות הגדולות.

מה שזה אומר זה שהוא ספר קריא. כי אלה סוג הספרים שהקהל אוהב. מה שהוא לא אומר – אבל אני אומר לכם – זה שהוא מד"ב טכנולוגי עכשווי מאד. שנבנה על האינטרנט ועל התרבות שהיא יצרה.

דמון, בקטע די נדיר במד"ב כיום, הוא חלק מסדרה גמורה עם שני ספרים בלבד.

הספר יצא לאחרונה בהוצאת אופוס. מה שאין תירוצים הפעם לאלו שלא אוהבים אנגלית, וגם יש מוטיבציה לאלו שרוצים להיות מחוברים לספרים שיוצאים בארץ.

ביקורת חמה בעברית תמצאו במשחקיה.

סיכום המפגש הקודם: תשמעו, לא איכפת לי מה אומרים, Crosstalk הוא אחלה קומדית מד"ב רומנטית. אני ממש אהבתי אותו. ותודה לאל ל-melquiades‏ שיצא צדיק בסדום והסכים איתי. גם ארז לא היה ממש שלילי, כשאמר "קריאה נעימה אך מבאסת".

מי שסבלו מהספר הם עמית, שכתב "אחד הספרים הגרועים (אם לא ה) במועדון הקריאה", ו"הדב", שלא שרד יותר מ-50-100 עמודים. על זה נאמר: טעם וריח וגו', ולי נותר רק להתנצל על סבלם.