המדף הז'אנרי: Freedom™ – דניאל סוארז (ההמשך לדימון)
ב-2006 כתב דניאל סוארז את דימון (ראו ביקורת במועדון הקריאה של הבלוג). דימון היה ספר מתח מעולה (למרות ששיה לא אהבה אותו). הרשעית בו הייתה תוכנה מבוזרת שזרתה הרס בעולם כמו פעיל דאע"ש אידיאלי.
ב-2011 יצא Freedom™, ספר ההמשך לדימון.
בחמש השנים שעברו ה-Dark net הפך לשם דבר, ביטקוין הומצא וקיבל את גל הפופולריות הראשון שלו. תנועה ה-Cryptoanarchist גדלה למימדים בעלי משמעות. האביב הערבי גרם לכך שבכנסים של האקרים רצו דיבורים על כך שטכנולוגיה תביא את מהפכת הממשל הבאה.
כל זה גרם לדניאל סוארז לכתוב את Freedom™ בתור ספר מאד שונה מדימון.
Freedom™ הוא יותר מסה טכנולוגית פוליטית מאשר מותחן אקשן מצמרר. כן, יש שם אקשן (אפילו טוב), אבל זה כבר לא העיקר.
התוצאה מעניינת, אם כי לעיתים מטרידה. סוארז מאמין בהרס הממסד הישן כדי להקים את זה החדש.
Freedom™ הוא לא ההמשך שציפיתי לדימון, אבל הוא המשך ראוי. הוא ספר קריא ומהנה, וגם אם אני לא מסכים עם מגוון השקפותיו הפוליטיות, הוא בהחלט יצירה מעניינת.
דימון הסתיים בתוכנה מבוזרת ששולחת אנשים לרצוח ספאמרים. Freedom מתחיל ברצח שיטתי של סוחרי בבורסה שמשתמשים באלגוריתמים מהירים למסחר.
לרגע אחד אתם אומרים, "איזה מרושע הדימון הזה! ככה לרצוח מאות סוחרים בלי רחמים?!". אל רגע אחרי זה אתם מבינים שהספר רואה ברצח דבר חיובי, ולא בדיוק בקטע אירוני מודע לעצמו.
בתור פציפיסט, זה צורם לי. זאת גישה שחוזרת לאורך כל הספר, ומעיבה על שאר הדברים הנהדרים בו.
מצד שני, דניאל סוארז כותב אקשן נהדר. ועם כמה שהסצינה למעלה גורמת לבטן להתכווץ, היא גם עשויה ברמת אקשן אמן, שגורמת לכם לדפדף במהירות לדף הבא.
הספר ממשיך להיות יותר מסה אינטלקטואלית שמתארת מהפיכה מאשר מספר מתח. אבל איכשהו – וזה מדהים למען האמת – סוארז שוזר בו סצינות אקשן בלי הפסקה, ששומרות על האנדרנלין הגבוה. זה מהמוזרים שבשענטזים, אבל זה עובד.
מה שיפה בסוארז זה שלמרות שהוא מאמין במהפיכת האינטרנט, הוא גם לא טיפש. הוא רואה איך האינטרנט הביאה לשיא חדש של ריכוזיות, חברות ענק מפלצתיות והיעדר פרטיות. הוא מבין שהרעיונות שהוא משמיע נהגו גם במהפיכת האיגודים של 1890, או המהפיכה הקומוניסטית של 1920.
אבל זה מה שהאינטרנט עשה: הוא הפיח רוח חדשה ברעיונות ישנים. הוא נתן לאנשים את התקווה שאולי הפעם, זה יצליח. אולי היכולת של האנשים לתמרן דברים בקבוצות גדולות, יתן להם את הכוח. ב-2011, בחסות אביב העמים הערבי, פינטזו מהפכנים מערביים על מהפיכה דומה משלהם.
Freedom מתקשר גם ל-Walkaway של קורי דוקטורוב עליו כתבתי לא מזמן. שני ספרים שאתה רואה איך הסופר קיווה שהיצירה שלו תהפוך לתנ"ך של המהפיכה החברתית הבאה.
יוצא דופן שסופר כותב ספר שני של סדרה שבע שנים אחרי הראשון. בעיקר כשמדובר על ספר מדע בדיוני של העתיד הקרוב. כי אנשים משתנים, ומה שהסופר האמין בו ב-2004, זה כבר לא מה שהוא האמין בו ב-2011.
דימון ו-Freedom הם שני ספרים של אותו האדם, בשלבים שונים של חייו. התוצאה היא שהם קריאים וכיפיים באותה המידה, אבל Freedom הרבה יותר עמוק ומגרה אינטלקטואלית מדימון. אולי כי אלו התכונות שאנשים משתבחים בהן לאורך השנים.
[Freedom™ – דניאל סוארז (אמזון). 2011, 486 עמודים]
מאוד אהבתי את פרידום, יותר אפילו מאשר את דימון
אפשר נימוק? סקרנות.
האנגלית שלי לא מאוד חזקה, האם לדעתך הספר שווה את המאמץ באנגלית?
תלוי, כמה אהבת את הראשון?
מאוד, אחרת לא הייתי שואל. אני כן מצוי בתחום הטכנולוגיה ולכן לדעתי חלק מהמונחים אני מכיר באנגלית.
השאלה שלי היא על הרמה הפילוסופית וכדו'
תודה
לא מאד גבוהה. גם לדעתי זה כתוב באנגלית יחסית קלה לקריאה. הוא לא כותב ספרותי מסובך, אלא בשפה מאד בהירה.
ממליץ לקרוא אם אהבת מאד את הראשון.