ספרי עיון: Tools of Titan – טימותי פריס

[חלק מפרוייקט ספרי העיון הטובים ביותר של 2017. מקום ראשון]

במאי הפסדתי בהתערבות. כתוצאה נאלצתי לקרוא ספר עזרה עצמית. ז'אנר שבימים כתיקונם אני לא מתקרב אליו עם מקל.

הפור נפל על טים פריס: יזם אמריקאי, שמתמחה בספרי עזרה עצמית להייטיקסטים ויאפים.

טים פריס הוא אדם שהמילים אובססיבי ו-OCD לא מתארות 20% ממה שהוא. הוא מתעד בדקדקנות כל דקה ופסיק בחייו. כל פיסת אוכל שהוא אוכל, שגרת התעמלות ועיסוק.

פריס גם מריץ פודקאסט מצליח מזה כמה שנים. הוא מראיין שם את העילית שבעילית של האנושות. מסלבריטאיים (שוורצנגר), דרך אתלטיים אגדיים ועד מפקדי קומנדו אגדיים וביוכימיאיים של השוק השחור.

פריס שואל אותם שאלות סטנדרטיות: מה אתם אוכלים לארוחת בוקר? מה שגרת היום שלכם? איך הייתם מתעמלים? איזה ספר הייתם מעניקים במתנה? הוא מראיין אותם כדי לנסות להבין, למה הם מצליחים? מה אפשר ללמוד מהם.

מצוייד בחומר גלם של שנתיים ושנים של תיעוד מדויק של חייו, פריס פרש לחופשה ארוכה בלי מחשב, וסיים אותה עם ספר: Tools of Titans. בספר הוא מתחקה אחרי הראיונות המעניינים ביותר, מתצמת אותם לטיפים, סיפורים. שיעורים ולקחים. התוצאה היא ספר עמוס, מיוחד ומחכים מאד.

אני עדיין לא אוהב ספרי עזרה עצמית, וכל פעם שפריס כתב משהו בסגנון "אם אין לך עשר דקות למדיטציה ביום, זה אומר שאתה צריך שלוש שעות למדיטציה כל יום", גלגלתי את העיניים למעלה. צרות של אנשים עשירים.

אבל אני גם לא יכול להתעלם מכמות העצות והמחשבות האדירה שלקחתי מהספר הזה. כתבתי לעצמי 129 הערות בזמן הקריאה, אבל מספר כפול בטח מצא דרכו לתת-מודע שלי בלי שאני יודע.

חלק גדול ממה שלקחתי מהספר כבר יישמתי. חלק אחר דיקלמתי לאחרים בחודשים האחרונים, וזה גרם לי להיראות כמו זקן חכם (או צעיר יומרני, לכו תדעו).

Tools of Titans הוא ספר ששווה לפחות לנסות להתחיל לקרוא. יכול להיות שתחשבו שהוא בולשיט, ואז תפסיקו מהר ולא קרה כלום. יכול גם להיות שכמוני תקראו את 674 העמודים שלו לאט-לאט.

יופי, עכשיו לא נשאר לי כלום לספר אחרי התמונה.

לא צחקתי. באמת שלא נשאר הרבה מה לספר. Tools of Titans הוא לא "ספר", אלא יותר אוסף ראיונות. אז אין נרטיב או מסר אחד להעביר בו.

במקום ביקורת, הנה 10 רעיונות אקראיים שסימנתי לעצמי במהלך הקריאה בספר.

1. אחוז גדול מהמרואיינים לא אוכלים ארוחת בוקר. הרבה מהם רק שותים קפה.

זה מה שאני עושה לאורך כל החיים, אבל מדי פעם מנסה לדחוף עצמי לאכול ארוחת בוקר, "כי זאת הארוחה הכי חשובה של היום", ואז מסיים עם כאב בטן. עכשיו הפסקתי עם הנסיונות.

2. "בסופו של דבר, ההישג האמיתי בחיים זה היכולת לישון יותר טוב". מוקדש לכל אלו עם בעיות שינה, שמעתי שזה מאד טרנדי במאה ה-21.

3. כלל אצבע לאיכות רופאים זה אורך הפגישות שלהם עם מטופלים. אני תמיד חושד ברופאים שמאפיינים אותי אחרי שתי דקות. יש לזה שתי סיבות. האחת היא שחוסר הסבלנות הזה מראה שהם בטח גם חסרי סבלנות בתחומים אחרים של רפואה. השניה היא שמעטים האנשים שיכולים להגיע למסקנה הנכונה אחרי שתי דקות.

4. "העבודה שלי לא נעשית הלילה. העבודה שלי נעשתה לפני 3 חודשים. הלילה אני רק צריך להיות נוכח". ציטוט של מתגרף לפני קרב חשוב. זה נכון לכל מי שמתכונן לתחרות, מבחן או יום גדול אחר. ההכנה נעשית חודשים לפני היום הגדול. ביום הגדול צריך רק להופיע, אז תהיו רגועים.

5. אני מנסח מחדש משהו שג'ים דאטור אמר: "כל משפט מדויק שחוזה את העתיד נראה מגוחך לאנשים מההווה".

6. פתגם פולני מפורסם שגיליתי דרך הספר: "לא הקרקס שלי. לא הקופים שלי". זה אמיתי. המשמעות היא: זאת לא בעיה שלי.

7. איך לתכנן לעתיד? תבחרו באופציה שמשאירה הכי הרבה אופציות פתוחות. זאת עצה שמזכירה את הברבור השחור.

8. עצה לסופרים ובמאים: סיפור יותר חזק מטכניקה. יצירה עם סיפור טוב תצליח למרות מימוש לא מושלם. יצירה טכנית מושלמת לעומת זאת, יכולה להיכשל.

יש לזה המון דוגמאות במדב"פ. אסימוב, הינליין או משחקי רעב של סוזן קולינס.

9. Derek Sivers, מקים CDbaby ואדם שנראה מאד מאוזן ושפוי, נתן עצה מעניינת. היא מיועדת בעיקר לבני ובנות 30+. גיל בו הרבה אנשים רוצים לעשות הכל, ומנסים לעשות הכל בו זמנית.

דרק סיפר על חמורו של בורידן. משל מהמאה ה-14 על חמור שהוא גם רעב וגם צמא. מצד שמאל שלו יש אוכל, ומצד ימין יש מים. רק שהחמור לא יכול להחליט מה הוא רוצה לעשות קודם: לאכול או לשתות. אז הוא הולך צעד ימינה לאוכל, ואז צעד שמאלה בחזרה למים. וכך חוזר חלילה שעד בסופו של דבר נופל החמור שדוד.

מוסר ההסכל ברור: אי אפשר לעשות הכל בו זמנית, אפילו אם אתם נורא נורא רוצים. אז קודם תקימו עסק, אז ילדים, אז תטיילו בעולם כמה שנים. תעשו דבר-דבר, ותעשו אותם טוב.

קשה לממש, טוב לשמוע את זה בכל אופן.

10. 1000 מעריצים אמיתיים. תיאוריה שאומרת שכל מה שאתם צריכים כדי להצליח, זה 1000 מעריצים אמיתיים. אנשים שיעקבו אחריכם, יקנו את הספר הבא שלכם ויבואו לכנס שתארגנו.

מחד, 1000 מעריצים זה המון. מאידך, נראה שלכל אחד יש מעריצים בימינו.