יומיות 01.12.2018: מה הבעיה עם הצבעה ממוחשבת?

מחר מפגש של מועדון הקריאה של הבלוג. זוכרים? זוכרים? הנה הקדימון למי ששכח.

1. בטח ראיתם את הקומיקס הזה של xkdc לגבי הצבעה דרך האינטרנט.

אולי גם שמעתם שילד בן 11 פרץ למכונת הצבעה.

לכן זה עלול להפתיע בניו יורק טיימס יש כתבה שהכותרת שלה היא זה הזמן להצבעה מקוונת. עיקר הכתבה מקדם הצבעה בבחירות באמצעות בלוקצ'יין.

אל תקראו את הכתבה. היא סוג של עלון יח"צ, וחבל להשקיע בה בזמן. בלוקצ'יין זה כלי נחמד, אבל הוא לא הבורג שהיה חסר בהצבעה ממוחשבת. מה כן? לא יודע, אבל הנה אבחנה קטנה בנושא.

כששואלים מהנדס מטוסים על בטיחות מטוסים והוא עונה שזה כלי בטוח, הוא עושה הנחה קטנה בדרך בלי לשים לב. הוא מניח שאין מטוסי אויב באיזור שמנסים להפיל את המטוס, ושהנוסעים מתנהגים בשלווה.

אבל בהצבעה ממוחשבת, פתאום מגיעים למצב בו כל העולם ואחותו מנסים לפרוץ לך את המערכת. מהאקרים משועממים, ודרך כל צוות המומחים של סין ורוסיה. זה יותר שקול ללתכנן מטוס קרב מאשר מטוס נוסעים, ואיזה מהנדס ירצה להתחייב שמטוס הקרב שלו לא יופל?

אפשר לטעון שיש מערכות מחשב בטוחות לדברים רגישים יותר מבחירות. זה נכון, אבל הן בדר"כ מנותקות מהאינטרנט, ואין גישה חופשית לכמות גדולה של אנשים לנסות לפרוץ אותן.

אפשר גם לטעון שכולם כיום עושים העברות כספים דרך האינטרנט. זה גם נכון, אבל הבנק מפקח על זה (בלי אנונימיות), יכול לבטל עסקאות מקוונות, ויש גבול לגודל העסקאות שאפשר לעשות באינטרנט, בדיוק מהסיבה שזה לא בטוח כמו ללכת פיזית לבנק.

2. אולפן האנימציה הקוריאני 'מיר' יצר טיזר ל-Koji. סרט אנימציה שהם מחפשים לו מימון. זה אשכרה אולפני דיסני על סמי מרץ מעורבבים בסמי הזייה.

3. רולף לנדאור, הפיזיקאי של IBM, אמר לפני עשור, כשתחום המיחשוב הקוונטי נהפך לטרנדי, שכל מחקר על מחשבים קוונטיים חייב לבוא עם האזהרה הבאה:

"הסכימה שמוצגת במחקר, כמו כל הסכימות בחישוב קוונטי, מסתמכת על טכנולוגית ספקולטיבית, לא לוקחת בחשבון את כל המקורות האפשריים לרעש, טעויות הייצור או חוסר אמינות הציוד, וכנראה לא תפעל."

הכתבה, שמוצגת באכסניה המכובדת של IEEE, מנסה להסביר מדוע מחשבים קוונטיים לא יתקיימו אף פעם. אני בלי דעה בנידון.

4.  אני מקנא במי שגר בישראל, כי בישראל יש הרצאות כמו הפילוסופיה של אי הקופים #2 (כרטיסים). מהתיאור:

כשגיימינג פוגש פילוסופיה:

סדרת המשחקים "אי הקופים" (1990-2010) סובבת סביב רצונות ברורים: גייבראש תריפווד רוצה להיות פיראט. לאצ'ק רוצה להתחתן עם איליין.איליין רוצה להמשיך למשול (ולא להתחתן עם לאצ'ק).

כולנו רוצים לדעת מהו הסוד של אי הקופים.

בהרצאה נרפרף על הגותו של ארתור שופנהאור (1788-1860), ונשאל שאלות באמצעות יצירתו "העולם כרצון ודימוי" (1818), כפי שהן באות לידי ביטוי בסדרת אי הקופים.

מה הקשר בין אופנישדות הודיות לבין הגיון החלום שבמרכז אי הקופים? האם העולם מתוכנת לגמרי? ואם כן האם יש לו רצון? מה הקשר בין מנוע ה-SCUMM של גילברט לSCUMM BAR שפוגש השחקן וזה שפוגש גיבראש?

פיצוי לכל מי שלא יכול להגיע להרצאה:

לא צפיתי אגב, אין לי 18 דקות פנויות כרגע.

5. ספרי המדע בדיוני והפנטזיה הכי טובים של 2018 ע"פ בארנס אנד נובלס. מישהו יודע למה הם חילקו את הרשימה לשני סוגי ספרים, "Alternate Universe" וכל השאר? קראתי אגב רק 4 ספרים מהרשימה, אבל אני מצביע כמובן ל-The Poppy War הנהדר [ביקורת].

6. הצצה לסדרת הטלוויזיה ע"פ ספר המופת העיר והעיר [ביקורת].