יומיות 08.12.2018: מי מתנגד לגישה חופשית למגזינים אקדמאיים?

וורדפרס עברו לעורך פוסטים חדש בשם Gutenberg.  העורך מחלק את הפוסט לבלוקים, ואפשר בקלות להזיז את הבלוקים בתוך הפוסט לאחר סיום הכתיבה.

כמו כל אדם זקן בשנות ה-30 לחייו, התעצבנתי על השינוי. אבל אז החלטתי לתת לזה צ'אנס.

הפוסט הנוכחי נראה "רגיל", אבל במציאות, כל אייטם הוא בלוק. בואו נראה איך זה עובד:

1. תשובה: זה עובד גרוע! את הבלוק הנוכחי, שמתחיל בסיפרה "1" מודגשת, לקח לי 5 דקות לכתוב. בלי צחוק.

למה? ראשית, באגים כלליים של העורך, שממש שונא, בעצמותיו, בלוקים שמתחילים עם ספרות.

שנית, חוסר התאמה לעברית: הקיצורים לא עובדים עם מקלדת בעברית. בזמן העריכה, העורך מתבלבל בין החץ ימינה לחץ שמאלה, ומעביר את הסמן למקומות הלא רצויים.

אני חושש שהעורך פשוט לא נועד לאדם שכמוני. חצי מקיצורי המקלדת מתחילים עם שילוב המקשים Alt+Shift. אצלי השילוב הזה מעביר מקלדת בין עברית לאנגלית, כך שהקיצורים לא עובדים.

בכלל, העורך החדש נועד בלי שום ספק לאנשים שעובדים בעיקר עם עכבר.

הייתי מוכן לחיות עם החסרונות האלה בשקט, אם העורך החדש היה מביא יתרון כלשהו. אבל מי באמת צריך להזיז בלוקים בתוך פוסט? זאת בעיה שאי פעם מישהו נתקל בה?

2. ידעתם שיצרניות פאזלים חותכות את כל הפאזלים באותה הצורה? זה אומר שאפשר לערבב חלקים, לקחת חתיכות מפאזל אחד, ולהרכיב אותם עם חתיכות מפאזל אחר. ככה זה נראה:

3. הדיון על מגזינים אקדמאיים הולך ומתחמם.

בקצרה: טוענים שמגזינים אקדמאיים הם העסק הכי רווחי בעולם, עם כמעט 40 אחוזי רווח. הסיבה היא שהכותבים והעורכים הם אנשי אקדמיה שלא מקבלים תשלום על עבודתם, אבל המגזינים לוקחים מהם את זכויות היוצרים, וגובים דמי מנוי גבוהים למי שרוצה לקרוא את הפירסומים (שהם קיבלו בחינם).

פייר? פחחח.

Plan S היא יוזמה אירופאית שמבקשת לכפות על חוקרי אקדמיה לפרסם רק במגזינים פתוחים. כלומר, מגזינים שמאפשרים לכולם לקרוא את הכתבות בהם חינם.

אני מאד בעד היוזמה, לכן הופתעתי לגלות שחוקרים רבים מתנגדים לה. להתנגדות כמה סיבות.

אחת, יש טענה שזה נוגד לחופש האקדמאי. כותבי מאמרים זכאיים לפי הטענה לחופש לפירסום בכל מקום. אני לא מסכים לזה. אם כספי ציבור ממנים את עבודת המחקר שלך, אז ראוי שהציבור ידרוש שתפרסם במקום בו הציבור יכול לקרוא. חופש אקדמאי מדבר על חופש בבחירת נושא המחקר, לא על החופש שלך לגבות כסף על התוצאות.

שתיים, העולם עוד לא מוכן לזה. בתחומים רבים אין מגזינים לא בתשלום, ארצות רבות לא יתמכו בזה, ותיווצר בעיה בשיתוף פעולה בין חוקרים אירופאיים לסינים, נגיד. מה עם הצד הסיני לא יסכים לפירסום במגזין פתוח?

שוב, לא מסכים. למרות שאחוז המגזינים הפתוחים קטן כרגע, הם יצוצו במהירות מהרגע שהחוק יעבור.

אני מבין את הטיעונים וההתנגדות ליוזמת Plan S, ולמרות זאת הם נראים לי כמו כל מה שרע באקדמיה (האירופאית, זאת שאני מכיר). דבקות עיוורת במה שקיים, התנגדות לחידושים כי הם כבר רגילים למערכת ישנה.

אקדמאי אירופאי אמיתי לא ינסה את העורך החדש של וורדפרס. הוא שונא שינויים.

4. כתבה מרתקת על Gamification in the gig economy. או למי שלא מדבר את הז'רגון הטכנולוגי: איך חברות כמו Uber הופכות את העבודה למשחק מחשב, ושואבות אותך לעבוד כמה שיותר.

כן, אני מבין ש-gamification הוא כלי למניפולציית המונים. אבל משחקים זה כיף! דעתי טרם התגבשה בנושא.

5. כתבה אפילו יותר מרתקת על עיתונאית שהצטרפה לשייט תענוגות של אנשי בלוקצ'יין למשך כמה ימים.

הכתבה מעולה, ומתארת אירוע שנראה כמו הגהנום בהתגלמותו. מאות גברים זחוחים שנעשו מליונרים במזל לאחרונה, התקבצו ביחד לאירוע חסר מודעות עצמית.

לא רוצה להרחיב על התיאורים שבכתבה. גם כי לא אצליח להעביר אותם בכשרון של הכותבת המקורית, וגם כי חבל לי ללכלך את הבלוג בתיאורי הזוועה מהאירוע.

6. נסיים בחיוך: הודעה בפורום המפתחים של לינוקס מציעה להחליף כל קללה בהערות בקוד של הפרוייקט, במילה 'חיבוק'. זה גרר דיון מצחיק ברצינותו.7