יומיות 24.12.2018: מה זה Ambient Computing?
אני בברלין לכמעט שבועיים, ודעתי על העיר לא השתנתה. היא מציעה יותר מדי; לא תוכנתנו להיות חשופים לגירויים 24/7.
1. אנטנות השמיים ממשיך לעשות עבודת צדקה בכל הקשור לסיכומי מוזיקה. חוץ מסיכום המוזיקה הנהדר של הבלוג, גם אספו שם את כל סיכומי השנה האישיים שיש בעברית.
2. אלה יווניה קוראת ספרים סיימה 72(!) ספרים השנה. יצא לה פוסט סיכום ספרים 2018 שממש מעורר חשק לקפוץ ולקרוא חצי מההמלצות שם.
חברות וחברים: אם אתם מומחים בתחום כלשהו, מקצועית או חובבנית, עשו צדקה לעולם ותעלו סיכום שנתי אישי של התחום איפושהו. ואם אתם עושים זאת, תפנקו בלינק את בעל הבלוג, אוקי?
3. ממלכתי תמורת אחד הכובעים המדהימים של Felt Wicked. עבודת יד של אשה מוכשרת.
4. כתבה שסוקרת את מצב ה-Ambient Computing, מושג שהוא פוטנציאל להיות הדבר החם הבא בעתיד.
קל להבין את המושג אם מסתכלים על התפתחות המחשבים. פעם מחשבים היו כלי לתוכניתנים (שיצרו תוכנות מחשב) או למפעילים (שהפעילו תוכנות מחשב).
ההפרדה הזאת השתמרה בצה"ל, שם בתחילת המילניום המושג "מפעיל מחשב" עדיין היה תפקיד רשמי. אבל במציאות גם אנשים "רגילים" התחילו להשתמש במחשב. בהתחלה בשביל לכתוב ספרים ולחשב מיסים, ובסוף בשביל גוגל, פייסבוק או כל דבר אחר בעולם.
העניין הוא שכל האנשים האלה עדיין משתמשים ב*מחשב* (או בסמארטאפון, סמארטווץ' או סוג אחר של מחשב). Ambient Computing מדבר על אנשים שמבצעים פעולות מחשב, בלי להשתמש במחשב.
דוגמא עתיקה לזה היא דלתות אוטומטיות. חיישן אומר לדלת שמישהו מתקרב אליה, ואז הדלת נפתחת אוטומטית. זה כמעט Ambient Computing, רק שדלת היא לא מחשב (אלא אביזר אלקטרוני), אז זה לא נחשב.
הרמקולים החכמים, כמו Echo של אמזון הם כנראה כן Ambient Computing. אנשים כבר לא מוציאים סמארטפון ומדברים אליו, אלא הם מדברים "לחלל החדר" ומצפים שמשהו יקרה.
עתיד המיחשוב? מה אתם אומרים?
5. כתבה במלוא 50 שנה לאם כל ההדגמות.
במהלך כמעט שעתיים תיאר דאגלס אנגלברט, ב-1968, איך העתיד יראה עם שיחות ועידה, ממשק גראפי, עכבר, קישורי אינטרנט, עיבוד מסמכים של כמה אנשים במקביל ועוד.
6. המשחק Cragne Manor יצא לאור.
מדובר באחד משיתופי הפעולה הכי שאפתניים שראיתי באינטרנט: 80 מתכנתים וכותבים יצרו ביחד משחק הרפתקאות אימה טקסטואלי (כלומר, בלי גראפיקה, רק מילים). כל צוות קטן עבד בנפרד על חדר אחד במשחק, בלי לדעת מה עושים האחרים. התוצאה אמורה להיות ענקית, מאתגרת, משעשעת ומפחידה.
7. melquiades כתב תגובה מאוחרת במפגש מועדון הקריאה שדן ב-After On. היא מספיק טובה כדי לקבל אייטם ביומיות:
"לאחרונה גיליתי שבהמשך לספר רוב ריד התחיל להקליט פודקאסט באותו שם.
בהתחלה זה היה אמור להיות פודקאסט קצר של שמונה פרקים בו הוא מדבר עם מדענים על נושאים שעלו בספר, ובסוף הראיון מקשר את הנושאים שעלו בראיון לתרחשויות בספר.
אבל כנראה שהוא נהנה מספיק מהפודקאסט עצמו אז הוא פשוט המשיך הלאה לעוד פרקים בלי קשר לספר, ויש כבר יותר מארבעים כאלה.בנתיים שמעתי שני פרקים (פרקים 2, ו-4) והם היו מעולים.
באחד הוא דיבר עם חוקר מוח, על איך הם מפתחים משחקי מחשב כדי לטפל במגוון של בעיות ניורלוגיות. ובשני הוא דיבר עם ביולוג מולקולרי על ביולוגיה סינטתית והדפסת DNA."
אכן, גם ממלכתי (הצנועה יש לציין) תמורת כזה כובע…
וכמובן חג מולד שמח 🙂 שכאן יותר נראה כמו יום כיפור, כי נורא שקט ואין אנשים בחוץ, למרות שטכנית אנחנו בעונת הקיץ – אולי זה מתאים לתכנות של גירוי מינימום…
וכמובן שבעקבות המלצתך קניתי את שני החלקים של Senlin Ascends והתחלתי את הראשון. ספר טוב בינתיים. בנוסף קניתי את Dreams of Leaving של Rupert Thomson . זה במסגרת קנייה של ספרים שהיו לי וניתנו/ אבדו. את Station Eleven קראתי בערך עד חציו, ולא מתחבר לי…אבל לא נורא.
וכרגיל, רוב תודות על הבלוג שלך וכמובן על הגנזך שמעביר לי שעות רבות (יש שיאמרו יותר מדי) של בטלה ושיטוט וירטואלי חסר מטרה.
א.
עדיף שנקרא ל- Senlin Ascends יותר "תיאור הספר" מאשר "המלצה", כי בסופו של דבר הביקורת אמרה שלמרות שהוא יצירת מופת בעיני, גם לא ממש עפתי עליו אישית.
יהיה ממש מעניין לשמוע מה דעתך עליו אחרי הקריאה.
תודה על המחמאות:-)
אני ביפן. אתה לא רוצה לדעת כמה גירויים ושלטים מהבהבים ואנשים ואורות כריסטמס מנצנצים על הכל יש ברחובות השופינג פה. זוועה.
ואת חג המולד היפני חוגגים ב… תורי ענק לקאנטקי פרייד צ'יקן! באמת!
הכובעים באמת מדהימים. כמעט נראים כמו יצירת פוטושופ.
ת'אמת, צריך לראות כובע במציאות כדי לוודא שאין פה יד נדיבה מדי על הפוטושופ.
זה אומר שתגיע ל-CCC? 🙂
וודאי, שנארגן שם "מפגש" קוראי הבלוג?:)
אויש, המייל של התגובה הגיעה לספאם. אני לא יודע אם אני נחשב קורא אבל אשלח מייל