יומיות 05.03.2019: הוכרז מחשב קוונטי עם 5,000 קיוביטים — האם זהו עידן חדש (רמז: עדיין לא)
הלכתי היום חצי שעה ביער בפולין. ביערות אמיתיים, אפשר בחורף ללכת בשבילים שחסומים בקיץ בגלל צמחיה סבוכה ועוקצנית.
אלו הדברים שלא מגלים בגרמניה; שם היערות מהונדסים מדי.
1. רגע לפני שאשעמם את עצמי עם עוד צעקת "פייסבוק וגוגל משלטות לנו על החיים!", החלטתי לנסות אייטם מסגנון קצת שונה.
אז הפעם נדבר על מאמר מ-1970 של הפמינסטית ג'ו פרימן.
למאמר קוראים The Tyranny of Structurelessness והוא אחד המאמרים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה (ובכלל). לא צריך להיות פמיניסט כדי להינות ממנו; הוא מדבר איך מתנהלות קבוצות אנושיות בכללי, בלי הבדלי מין, גזע ודת.
בשנות השישים קבוצות פמיניסטיות התמרדו נגד המבנה ההיררכי של העולם, מן הסתם כי מנהיגי החברות האנושיות היו אז גברים. הפמיניסטיות דאז העדיפו אוסף אנשים בלי מבנה. כזה שההחלטות בו יצופו אורגנית מתוך חברי הקבוצה.
זאת דעה נפוצה בקרב האקרים ומיליניאלז באינטרנט. אנשי ביטקוין טוענים ש"אין לביטקוין מבנה ארגוני, הוא מבוזר לגמרי", והאתוס הזה ממשיך לפרוייקטים נוספים.
פרימן מסבירה שאין דבר כזה "חוסר מבנה". החלטות תמיד מתקבלות איכשהו, ואם זה נראה לחלק מאנשי הקבוצה שההחלטות התקבלו בלי מבנה, זה בעצם אומר שהם לא היו מודעים לתהליך החלטת הקבלות. מפה חוסר מבנה חברתי גולש מהר לפרנויה, האשמות, אליטיזם ודיקטטורה.
המאמר עושה פורמליזציה מבריקה להרבה התנהגויות קבוצתיות אנושיות. אליטיזם, קבלת החלטות ועריצות המיעוט.
מה שהיה נכון לקבוצות פמיניסטיות לפני חמישים שנה נכון שבעתיים לפרוייקטי אינטרנט כיום.
2. זה מביא אותנו להרצאה שהעברתי לפני חודש ב-FOSDEM 2019 בבריסל, אבל מעולם לא קישרתי אליה בבלוג. קוראים לה The DAO of Bisq (הנה ההרצאה), והיא מספרת על פרוייקט שאני מעורב בו בשנה וחצי האחרונות.
קצרה היריעה להסביר את הפרוייקט — בכל זאת לקח לי 40 דקות הרצאה בשביל זה. אבל העקרון הוא לתת מבנה פורמלי לניהול והתנהגות של קבוצת אנשים שעושה פרוייקט קוד פתוח לא מסחרי באינטרנט. הכל כדי להימנע מה-The Tyranny of Structurelessness.
נשמע משעמם? אולי, אבל ניסיתי שיהיה מצחיק.
3. אווווווווווווווווו כלב מחסה ועוד חיות עשויות מפירות. אווווווו חמוד!
4. הרשת החברתית האלטרנטיבית Gab נושאת על דגלה את ערכי "חופש הדיבור".
בהתחלה התלהבתי בקטע של "יאי! חופש הדיבור! הוריי!". אבל אז הבנתי שהם לא מאפשרים חופש דיבור רק לאנשים שפייסבוק חסמה כי הם השתמשו בשם בדוי, אלא בעיקר לניאו-נאצים, כהנא חי ואנשי עליונות לבנה.
תוסף דפדפן חדש של Gab בשם Dissenter נותן למשתמשים לא רק את חופש הדיבור, אלא גם את חופש הטוקבק. התוסף מאפשר לכם להשאיר טוקבק בכל עמוד אינטרנט – אפילו אם הבעלים חסם את האופציה לתגובה.
5. D-wave הכריזה על מחשבים קוונטים עם 5,000 קיוביטים (qubits).
המשוואה הפשוטה אומרת ש-5,000 קיוביטים שווים בכוח החישובי ל-2 בחזקת 5,000 ביטים קלאסיים (זה לא מדויק, אבל נזרום עם זה). ו-2 בחזקת 5,000 זה מספר כל כך גדול שאף מחשבון באינטרנט לא הסכים לספר לי כמה הוא שווה.
מה שאומר שעל פניו, D-wave יצרו מחשב קוואנטי אמיתי, וזה עידן חדש של האנושות.
כאן חשדתי.
אז נזכרתי שבראיון מעולה(!) מלפני חודש וחצי סיפר סקוט אהרונסון על המחשבים האלה. במחשבים קוונטים השאלה היא לא רק כמה קיוביטים יש להם, אלא גם כמה זמן הקיוביטים מתקיימים לפני שהם "מתמוטטים". כלומר, כמה הקיוביטים איכותיים.
קיוביטים שמדליפים את המצב שלהם מהר מאד לא ממש יעילים, ובתכל'ס לא בטוח שהם מאפשרים חישובים יותר מרשימים מביטים קלאסיים של מחשבים רגילים.
המחשב של D-wave אולי מחזיק 5,000 קיוביטים, אבל היות והאיכות שלהם נמוכה, זאת לא פריצת הדרך לה אנו מצפים.
6. חללית בראשית של SpaceIL תשאיר על הירח מטען במשקל 100 גרם. קוראים לו The Arch Lunar Library וטוענים שהוא יחזיק מעמד בליוני שנים, ומכיל 30 מליון עמודים עם הידע האנושי.
כבר אמרתי שאני מעריץ של SpaceIL?
הסעיף הראשון הזכיר לי את הקוואן החמוד הזה:
In the days when Sussman was a novice, Minsky once came to him as he sat hacking at the PDP-6.
"What are you doing?", asked Minsky.
"I am training a randomly wired neural net to play Tic-tac-toe", Sussman replied.
"Why is the net wired randomly?", asked Minsky.
"I do not want it to have any preconceptions of how to play", Sussman said.
Minsky then shut his eyes.
"Why do you close your eyes?" Sussman asked his teacher.
"So that the room will be empty."
At that moment, Sussman was enlightened.
לול.
מה זה קוואן?
מין משל זן אבסורדי שכזה שאמור להוביל להארה https://en.wikipedia.org/wiki/Kōan
מדהים שזה (1) בדיוק מה שקרה עם ויקיפדיה העברית. כל מיזם ש"מונח" פתוח ישאב אליו עד מהרה כוחניים, בעלי מעמדות ומחליטים. אני בספק אם יש דרך להקים מיזם מבוזר באמת מבחינת שליטה. וביטקוין יוכיח.
ובקשר ישיר לאוצר הידע האנושי שנשלח עם הגשושית, אני בספק אם ויקיפדיה העברית זהו האוצר שהיינו רוצים שייצג אותנו באיזשהו מקום, בטח לא דפים על ידוענים ופוליטיקאים ישראליים, ואני מקווה שלא דפי שיחה ושאר אוצרות. מצד שני, אני די ספקן כרגע בקשר לקיום חיים תבוניים בחלל, וכן לגבי מידת ידיעתם את השפה העברית, אם קיימים, כך שזה חסר משמעות. בדיוק כמו ויקיפדיה העברית.
מה שהיא אומרת במאמר, זה שאין דבר כזה "ביזור אמיתי". לכל החלטה יהיה מי שמקבל אותה, וכשאנחנו חושבים על "ביזור", אנחנו חושבים על החלטות שאנחנו לא יודעים איך הן מתקבלות – אבל זה לא אומר שאין מי שמחליט.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%94
נראה נפלא. פתחתי עוד טאב.
מחכה שמישהו ימציא דרך לעבור על כל הטאבים הפתוחים, למשל להדפיס לך את כולם בגסרת ספר נוחה ונעימה לקריאה