יומיות 21.03.2019: מהו ספר הפנטזיה בהוצאה עצמית הטוב ביותר שיצא ב-2018?

פורים שמח!

לכבוד פורים ביקרתי אמש בפאב קוקטיילים באמת מעולה בוורשה, Woda Ognista. המלצתי החמה.

לא רק הקוקטיילים מדהימים, גם האוכל יפייפיה ונהדר. אבל הכי התלהבתי מהקוקטייל המחופש הזה:

הקוקטייל נראה כמו מרק בורשט ומוגש בכוס מסורתית של מרק בורשט. אבל הוא לא בורשט! הוא קוקטייל מתקתק עם טעמים מאוזנים בצורה מופלאה.

1. ב-2015 קראתי בשקיקה סדרת פוסטים מרהיבה בשם ההיסטוריה של הפנטזיה האפית. בצורה טבעית, החלקים הראשונים של הסדרה התמקדו בשר הטבעות, ושלושה פוסטים (מתוך 34!) הוקדשו לטרילוגיה המופתית של טולקין.

מה שעניין אותי לא היה איך טולקין כתב את שר הטבעות – את זה כבר ידעתי – אלא איך לקח בערך שלושים שנה מהפירסום וההצלחה המטאורית של שר הטבעות, עד שקמו בשנות השמונים ממשיכי דרכו.

מצאתי אז שלושה הסברים.

הראשון הוא שלקח זמן עד ששר הטבעות צבר פופולריות, ואז עוד זמן עד שהילדים שנשבו בקסמו הפכו למבוגרים וכתבו פנטזיה אפית בעצמם.

השני הוא שלקח זמן עד שבני אנוש פיתחו שיטות לבנות עולמות פנטזיה דמיוניים בלי לבזבז על זה 20 שנה (כמו שעשה טולקין). ההסבר השלישי הוא כמובן התפתחות המחשב האישי. פתאום כל דיכפין יכל "בקלות" יחסית לכתוב ספר ענק בבית. אני לא מזכיר עוד סיבות, כמו המצאת מבוכים ודרקונים.

ב-35 שנה שעברו מאז החל אותו גל ספרי הפנטזיה, כלי הכתיבה התפתחו בלי היכר. כיום זה באמת לא כזה ביג-דיל לכתוב 400 אלף מילים.

מה שעוד השתנה זה הקלות של הוצאת ספר. אפשר להוציא ספרים כיום בתוכנית העצמאית של אמזון. אפשר לשחרר לבד באתר שלכם. אפשר לעשות קמפיין מימון המונים ולגרום לחברים שלכם לשלם. אפשר המון דברים.

מה שלא השתנה זאת היכולת לפרסם ספרים. לא יותר קל כיום לשלם לפרסום בגוגל או בפייסבוק מאשר לקנות מודעה באייטיז בירחון הרלוונטי לפנטזיה. גם העולם הצטמצם לשני מקומות בערך לקנות בהם פרסומות – גוגל או פייסבוק כאמור – והרבה יותר קשה להתבלט מול שאר הפרסומות.

אלפי ספרי פנטזיה יוצאים בשנה. הייתם מצפים שהאיכותיים יצופו למעלה, אבל זה לא המצב. כמעט אף אחד – כולל עבדכם הנאמן – לא לוקח ספר פנטזיה רנדומלי לקריאה. למי יש זמן לזה?!

מה שמביא אותנו לפרוייקט תחרות ספרי הפנטזיה בהוצאה עצמית של מרק לורנס.

בגדול, לורנס, הקוראים, ו-10 בלוגרי פנטזיה מובילים, יושבים ובוררים במשך עשרה חודשים 300 ספרי פנטזיה בהוצאה עצמית שיצאו בשנה הקודמת. 300! הם כמובן מחלקים את הקריאה בין הרבה אנשים, כל אחד מקדם את האהובים עליו הלאה, וכו' וגו'. ככל שספר מגיע לשלב מתקדם יותר, ככה קוראים אותו יותר זוגות עיניים.

הפרוייקט רץ כבר שלוש שנים, וזכייה בו בהחלט מבטיחה הצלחה. היא מציפה לתודעה יצירות שאף אחד לא היה שם לב אליהן אחרת. יותר מזה, היא עושה את זה ע"י גיוס מאורגן של חובבים, ולא בגיבוי חברה מסחרית עם אג'נדה. באמת, אני מעריץ את לורנס על ארגון הפרויקט.

התחרות הרביעית של הפרוייקט מסתיימת בימים אלו. יש את עשרת המועמדים האחרונים (תראו פה) וכבר עושה רושם שהזוכה יהיה Symphony of the Wind של סטיב מקקינון.

אתם יודעים מה, נראה לי שהשנה סוף סוף אקרא את הספר הזוכה ואדווח עליו בבלוג. יש פה אנשים נוספים שמסתקרנים לקרוא?

2. גם פרחים מתחפשים.

לפרח הזה קוראים Huernia zebrina, ולמרות שהוא נראה כמו דונאט, הוא לא. הוא פרח. אמיתי, פרי יצירת אמא טבע, ולא מהונדס או משהו כזה.

[מקור, CC]

3. אם בסעיף הראשון הזכרתי שגוגל ופייסבוק הם כמעט המקומות היחידים שאפשר לפרסם בהם כיום, אז בסעיף השלישי האיחוד האירופאי הקשיב לי, וקנס את גוגל ב-1.7 מליארד דולר על ההתנהגות הבריונית הלא חוקית שלהם בתחום הפרסום אונליין.

זאת הפעם השלישית שהאיחוד האירופאי קונס את גוגל בשנים האחרונות. ב-2017 קנס האיחוד את גוגל ב-2.7 מליארד דולר בעקבות הטיה של תוצאות חיפוש. שנה שעברה גוגל נקנסה ב-5 מליארד דולר עקב התנהגות מונופוליסטית באנדרואיד (שמרגיזה אותי במיוחד בתור בעליו של אנדרואיד, שלא מצליח להסיר את דפדפן הכרום שהגיע איתו).

צריך לציין שלפחות את הקנס של ה-5 מליארד דולר גוגל טרם שילמה, עקב ערעורים.

בינתיים גוגל הודיעה שהיא תוסיף – באירופה בלבד(!) – אפשרות למשתמשים באנדרואיד לבחור בין כמה דפדפנים שונים בפעם הראשונה שהם מפעילים את המכשיר.

זה חיובי – כי עכשיו בתקווה יהיה אפשר גם לבחור בפיירפוקס. אני אומר בתקווה, כי יש מצב שגוגל לא תתן את פיירפוקס אלא רק דפדפנים פיכסה אלמוניים כאלה שלא מאיימים עליה.

מה שמביא אותי לנקודה השלילית – זה בררה כי זה נותן לגוגל את כוח הבחירה של איזה דפדפנים יתחרו בשוק.

4. בסין יוכלו בקרוב לשלם על תחבורה ציבורית עם הפנים. כלומר, במקום לשלם עם כרטיס כלשהו, פשוט תתנו למכונה לסרוק את הפנים שלכם.

זה קורה בשנג'ן, אותה הזכרנו ביומיות לא מזמן בתור עמק הסיליקון (או עמק הפלאות) הסיני.

האם זה נורא שונה מאשר לשלם עם "לוחית זיהוי" בכביש 6 בישראל? לא חושב. אבל מה עם מסיכות? רק תחשבו מה קורה המקבילה הסינית לפורים. ומה עם טעויות? תמיד יש טעויות. ואני אומר את זה בתור אדם שלפני כמה שנים סבל מחיוב שגוי בכביש 6.

5. עלה לאינטרנט Mr. Lucky, סרט הסיום של דיוויד סורן – מי שביים את קפטן תחתונים.

6. מצד שני, למי יש זמן לראות סרטונים באינטרנט בעולם בו קיימת נטפליקס, אה?

אז זה הזמן להחמיא בפומבי לנטפליקס, שעושים עבודה מופלאה. גם עם מודל התשלום שלהם – הם אשכרה לוקחים כסף ולא סוחרים במידע שלכם. וגם בזה שהם מרסקים את מוסכמות הז'אנר הטלוויזיוני.

זה התחיל בכך שהם מביאים כל מיני סדרות איכותיות זרות לשאר העולם. יוצא שאני מכיר יותר גויים שרואים סדרות בעברית מאשר ישראליים. זה ממשיך בכך שמוקדם יותר השנה הם הוציאו את בנדרסנאץ'. פרק אינטראקטיבי של מראה שחורה בו כל צופה בחר לעצמו איך העלילה תמשיך.

עכשיו זה "אהבה, מוות ורובוטים", שמתעלמים לגמרי מהמוסכמות לגבי אורך פרקים בסדרות, ועושים פרקים קצרים בין 6 ל-17 דקות.

יאיר רווה כתב על זה ביקורת מצויינת.

7. הכותרות צעקו, "מדענים הצליחו להפוך את כיוון הזמן במחשב קוונטי". גם קראתי שהמדענים הנ"ל, ממוסדות יוקרתיים במוסקבה וציריך (ETH) הצליחו להחזיר את הייקום שבריר שניה אחורה בזמן.

אז לא, כנראה שזה לא נכון. וזה לא אני אומר, אלא מיטב מדעני המיחשוב הקוונטי המובילים בעולם.

מה שהם כן עשו, אם הבנתי מהכתבה, זה להריץ אחורה סימולציה. כלומר, הם עשו איזושהי סימולציה עם המחשב, ואז הריצו אותה אחורה בזמן. לפחות ע"פ הכתבה אף אחד מהמומחים לא מבין למה זה מרשים – אפילו אם כל התהליך נעשה בעזרת המחשב הקוונטי של IBM.

מה שכן, אחלה כתבה למי שמתעניין באספקטים הפיזיקליים האמיתיים של מסע בזמן.

8. ווס קופלנד מדווח שנשבר שיא העולם בדונקי קונג: ג'ון מק'קרדי צבר 1,249,500.

עכשיו גם אפשר לקשר לסרט התעודה המעולה The king of kongs (צפייה מלאה ביוטיוב), שנעשה על תחרות בין השחקנים שניסו לשבור את השיא.

9. ב-28 למרץ יש מסיבת השקה של בירות מיקלר בישראל. למי שלא יודע, מיקרל היא אולי מבשלת הבוטיק המובילה באירופה, וללא שום ספק אחת המבשלות האהובות בעולם על סחבק. המלצתי החמה.