יומיות 24.04.2019: האו"ם דן בערים צפות

אביב, וזה אומר גשם במרכז אירופה. אחרי הגשם צצים חלזונות בשבילי היער, מתעלמים מכך שמטיילים עלולים לדרוך עליהם בטעות. חובה ללכת על קצות האצבעות ובזהירות.

1. האו"ם, הארגון שהכי קל כנראה למכור לו גשר, ערך פאנל בנושא ערים צפות. Wired סיכמו את מה שהלך שם.

כיאה לארגון בינלאומי שתומך בשקיפות, הפאנל לא צולם ולא שודר, והאמת היא שבכלל נראה שהוחבא די טוב באתר שלהם.

את הפאנל הם ארגנו בשיתוף החברה המסחרית Oceanix (ועוד שני ארגונים), ומטרתו הלא-מוצהרת הייתה לדחוף את הפתרון המסחרי של Oceanix לערים צפות.

ערים צפות הן כמו ערים רגילות – רק על המים. זה רעיון חמוד שמקדמים בשנים האחרונות מליארדרים כמו פיטר ת'יל. לארגון שת'יל הקים קוראים מוסד ה-Seasteading, ו-Oceanix הוא האגף המסחרי שלו.

רעיון ה-Seasteading קצת יותר גדול מ"סתם" ערים על המים. למשל? ערים צפות יכולות לשוט. זה אומר שהן יכולות להתנתק ולהתחבר אחת מהשניה בצורה מודולרית, כמו לגו. יום אחד גבעתיים-ים מחוברת לרמת גן-ים, ויום אחרי זה לדימונה-ים.

למה צריך את זה? לא ברור. אולי בשביל גירסת מד"ב של רומאו ויוליה, בה זוג מאהבים מופרדים בכוח כי הערים שלהם הולכות לכיוונים שונים.

רעיון ה-Seasteading, כפי שמכרו אותו לאו"ם, מכיל אלמנטים נוספים.
– הוא משתמש 100% באנרגיה מתחדשת!
– האוכל בהם טבעוני בלבד!
– הוא לא מנפיק זבל! הכל ממוחזר!
– הבתים בו יהיו כל כך זולים שכולם יוכלו לחיות שם, לא רק העשירים.

אם האו"ם קונה את זה, אני מתכוון למכור להם סדרה שלמה של גשרים.

לא נכנס לביקורת על רעיון ה-Seasteading, כי בתור גיק חובב מדע בדיוני ועתידנות אני די מחבב אותו. בלי להיות מעורב, קשה לדעת מה אמיתי ברעיון הזה ומה פרי המצאת מערכת יחסי הציבור של Oceanix.

אז הנה סימולציה, בשביל להצית את הדמיון.

עכשיו תדמיינו את זה בגשם. בגלים גבוהים. בסופה ובהוריקן. בררררררר.

2. כבר חודשיים שיש טיוטת פוסט שמחכה לפרסום על Matrix ו-Riot. אלו פרוטוקולים ותוכנת צ'אט מבוזרת (בהתאמה), פתוחה שחזקה בהצפנה. אז למה הפוסט טרם פורסם? כי עם כל חיבתי לפילוסופיה של הרעיון, הביצוע פשוט לא משויף מספיק.

לפני שבועיים השרתים של החברה שיצרה את ריוט נפרצו, וההתלהבות ירדה אפילו עוד יותר. המזל הוא שרוב השיחות מוצפנות לגמרי, ולפורץ לא היה מה לגנוב.

מטריקס וריוט הגיעו מצרפת, וכבר יותר משנה ידוע שממשלת צרפת עובדת על תוכנת צ'אט פנימית שתשתמש בטכנולוגיה שלהם. צעד מאד הגיוני: לא ברור איך לא מפריע לעוד ממשלות שהעובדים שלהם משתמשים בחברה צד ג' בשביל תקשורת פנימית.

שבוע שעבר פירסמה ממשלת צרפת את הגירסה שלה לריוט: Tchap. הקוד של האפליקציה ישוחרר בעתיד לשאר העולם. טוענים שממשלת צרפת השקיעה הרבה משאבים כדי ליצור תוכנה ידידותית, ועם קצת מזל השיפורים האלה יגיעו בקרוב לריוט.

אם אתם מכירים את ריוט או רוצים לנסות את התוכנה, אתם מוזמנים להוסיף אותי לצ'אט שם: @neiman.lib:matrix.org . יש כבר כמה קוראים שמצ'וטטים איתי דרך האפליקציה.

אם אתם מבולבלים, אפרסם את הפוסט שמציג את ריוט שבוע הבא.

3. MandalaGaba היא תוכנת ציור אונליין שמתמחה בציורי מנלדות.

מה זה מנדלה? סגנון ציור הודי שמשתמש באלמנטים מתמטיים כמו רקורסיה וסימטריה כדי ליצור תמונות מרהיבות.

תסתכלו באינסטגרם של יוצרי התוכנה, יש שם דברים נהדרים.

4. מאשין מיוזיק כתב פוסט נהדר: רשימת הלייבלים הגדולה.

איזה לייבלים? לייבלים של רוק כבד לשלל סוגיו. מהגדולים עד הקטנים, מהמיינסטרים עד המיוחדים. לו ירבו כאלה פוסטים בעברית.

5. ב-2012 סגרה חברת NCSOFT את שרתי המשחק City of Heroes.

זאת הייתה הפתעה גדולה. City of Heroes היה משחק פופולרי מאד, עם קהל מעריצים גדול ואדוק. צוות הפיתוח של המשחק לא ידע על כוונת הסגירה, ואפילו היו לו תוספים מוכנים לפירסום שלא יצאו לאור.

כשסוגרים שרת של משחק כמו City of Heroes, המשמעות היא סוף המשחק. אי אפשר לשחק ב-City of Heroes לבד על המחשב, הוא משחק מרובה משתתפים (MMORPG) שחייבים שרת שייחבר ביניהם.

חברת NCSOFT סירבה לספק את קוד השרת או אישור להקים שרת אלטרנטיבי.

יותר משש שנים עברו, וקהילת City of Heroes המשיכה להתקיים ברוגע למרבה הפלא גם ללא המשחק בפורום חברתי שוקק למדי. ברוגע? כן. עד שבוע שעבר.

שבוע שעבר התברר שקבוצת שחקנים הצליחה לקנות את קוד השרת מאחד המפתחים של NCSOFT. הם התחילו להפעיל אותו בסודיות מוחלטת, מתוך חשש שאם NCSOFT יגלו זאת, הם יבקשו צו בית משפט לסגור את השרת, ואולי גם יתבעו את החבורה.

במהלך שנות הפעילות הסודית של השרת מעגל השחקנים בו הלך והתרחב. זה היה בשיטת חבר-מביא-חבר. כל אחד משביע את השני לסודיות מוחלטת.

מדי פעם עלו איזכורים לשרת בפורום המשחק, אבל המנהלים דאגו להשקיט אותם ולסמן את מי שהעלו את ההשערה בתור קונספיריסטיים משוגעים.

סוד עם כל כך הרבה משתתפים לא יכול לשרוד לנצח. אחד האנשים שקיבלו אישור להשתתף הרגיש רע על כך שהם מסתירים סוד כזה מהקהילה. הוא חשף את קיום השרת, כולל תמונות "מפלילות", ולא הותיר ברירה למפעילים אלה להתוודות.

התגובות בקהילה City of Heroes מדהימות באמוציונליות שלהן. אנשים מרגישים נבגדים שקיום אופציה לשחק במשחק האהוב עליהם הוסתרה במשך כל כך הרבה שנים.

נשמע מוזר? לווא דווקא. אנשים יצרו קשרים אנושיים וחבריים ב-City of Heroes. לחלקם אלו בטח זכרונות ילדות או בגרות מתחילה חזקים ביותר. קשה להתווכח עם זה.

6. צצות קהילות שמשתמשות בבינה מלאכותית לגרום למשחקים ישנים להיראות מודרניים יותר. קוראים לזה Game upscale, ויש אפילו פורום רדדיט שמוקדם לנושא. שימוש מבריק בטכנולוגיה.

7. בהאקרספייס של וורשה התחילו לחבר גלגלים ממנועים לעגלות סופרמרקט.

בינתיים לוקחים את העגלה החוצה, יושבים בפנים (עם קסדה!) כשמישהו מסיע אתכם במגרש חנייה ריק. אבל המטרה היא מרוץ עגלות סופרמרקט בשלט רחוק.

16 תגובות

  1. איתי הגיב:

    אני חושב שהרעיון שמושך אנשים ל-Seasteading זה הרעיון שאפשר להקים ישובים חדשים שלא נמצאים תחת מדינה קיימת כלשהי. אז אפשר להקים מדינה ליברטריאנית או כל מיני שיטות ממשל ניסיוניות.

    אפשר להכיל על זה את הרעיונות של פול רומר על charter cities.

  2. יעל ר. הגיב:

    1. גם בשרון יש מלא שבלולים כאלו אחרי הגשם!

    2. הזדהיתי כל כך עם השורה האחרונה. כמי שהיתה בים הסוער בעולם, זה לגמרי לא המקום שבו הייתי רוצה לגור, או להיות בכלל. מי שנלהב מלשוט עם העיר שלו בים כנראה מעולם לא חווה גלים של 10 מטרים שמעיפים את החדר שלך מצד לצד וכל מה שלא מקובע לרצפה מוטח בקיר אחד ומיד בקיר שמולו.

    3. יש גם דג שמצייר מנדלות:

  3. עידן הגיב:

    זה לא לקח יותר מידי זמן, וכבר מצאו פירצה ב-Tchap:
    https://www.israeldefense.co.il/he/node/38251
    על פי המקור (כאן: https://securityaffairs.co/wordpress/84219/breaking-news/hacker-broke-tchap.html) זה לקח רק כמה שעות מהפרסום שלה.

  4. XYZR הגיב:

    לא רעיון חדש, הבעיה שכרגע זה ישים רק על מדף יבשתי ולכן נראה כמו מיזם תיירותי מנופח לעשירים. יותר מעניין, האפשרות למנף הנדסה אקלימית בעזרת פרוייקטים כאלו:
    – OTEC, ניצול הפרש טמפרטורות בין שכבות מים שונות לייצור אנרגיה.
    – פועל יוצר של OTEC, שאיבה של מיים קרים ועשירים בחומרי תזונה לפני השטח: גידול אצות, כליאת פחמן, וכו.
    – ניסוי בשיטות משטר/חברה שונות כנקודת מוצא ליישוב הכוכבים.

    ד"א, יש ספר מעניין שנקרא The millennial project, עם הקדמה מאת A.C. Clark
    https://en.wikipedia.org/wiki/The_Millennial_Project
    על יישוב הגלקסיה ב-1000 שנים הבאות.

    • ניימן הגיב:

      למה רק על מדף יבשתי? בגלל העגינה?

      נראה לי שיש כל כך הרבה דרכים אחרות, פחות הרפקניות ויותר זולות, לעשות נשויים בשיטת משטר וחברה. הקיבוצים היו ניסוי כזה. יש ניסויים במדבר, במקומות מבודדים. לבנות יישוב על המים זה כמו להרוג ג'וק עם פצצת אטום.

      אבדוק את הספר. קראת?

      • XYZR הגיב:

        אכן עלויות עגינה, זה גם אחת הבעיות עם האסדה לטיפול בקונדנסט.
        על הכדור שלנו יש רק מקומות בודדים שאין מדינה שטוענת עליהם בעלות (עזה לדוגמה). גם במדבר יש חוק, אולי אין אכיפה.
        האוקינוסים מהווים אחוז נכבד מהכוכב שלנו, אבל מקבלים פרומיל של תקציב למחקר לעומת החלל.
        https://www.ted.com/talks/robert_ballard_on_exploring_the_oceans?utm_campaign=tedspread&utm_medium=referral&utm_source=tedcomshare

        הספר מעניין, לא אחיד ולא נכתב ע"י מדען – הוא מעין מניפסט של בעל חזון. אותי מעניין יותר OTEC – קצת יותר בתחום שלי. שאסיים את הד"ר שלי בהנדסה כימית יש לי חזון/רעיון לתכנון מתקן שייצר חשמל/מימן ללא שימוש בחלקים נעים.

        • ניימן הגיב:

          בשביל ניסוי חברתי לא צריך מקום בלי חוק, צריך מדינה שתחכיר מקום עם חוק למטרות ניסויים חברתיים. אני שוב נותן את הקיבוץ בתור דוגמא. למרות שאני מבין את הבעיות: ניסוי כזה לא יכול לכלול חוקים שעוברים על חוקי המדינה שמחכירה את המקום, אז זה לא מתאים לכל שיטה.

          לליברטיאניזם דווקא זה כן יכול להתאים, לא? חוץ מזה, יש את ליברלנד שמנסים לעשות ניסוי בליברטיאניזם (אבל אסור להם לגור בשטח שהם הכריזו עליו בתור מדינה, וקשה להאמין שזה ישתנה בעתיד הנראה לעין או אי פעם).

          אני מבין ב-OTEC בערך כמו שאני מבין בסינית, אולי קצת פחות:-) זה קונספט ישים כבר בקנה מידה כלשהו?

          • XYZR הגיב:

            לגבי ניסויים חברתיים, גם אני מבין בזה בערך כמו סינית. אבל הרעיון הגיוני, לדחוף אנשים לחלל תחום, ולהבטיח שיעבדו יחד למען מטרה משותפת – כדאי לנסות את זה קודם בסביבה שאפשר לפתוח בה את הדלת ולצאת החוצה. ברוב הסרטים יש מרד/אסון על החללית, לא?

            לגבי OTEC, הפעולה פשוטה. באיזור קו המשווה הפרש הטמפרטורות בין מי שטח למים בעומק של 1000 מטרים הוא 20-25 מעלות, לאורך כל השנה. מי שטח חמים מוזרמים לתוך כלי בוואקום, חלקם מתאדים ונוצר קיטור בלחץ נמוך. הקיטור עבר בטורבינה שמחוברת בציר לגנרטור לייצור חשמל. לאחר מכן הקיטור עובר במחליף חום עם מים עומק קרים ומתעבה. זה תהליך במחזור פתוח, היתרון לעיר צפה הוא שהקיטור המעובה הוא מים מותפלים לשימוש התושבים. יש גם מערכות במחזור סגור עם נוזל עבודה, בד"כ תערובת של אמוניה ומים בנקודת רתיחה בין הטמפרטורות של הזרמים.

            היתכנות תרמודינמית כן, מקיים את שני החוקים. הפרש טמפרטורות של 20-25 מ"צ גורר יעילות מחזור של אחוזים בודדים. פיננסית לא, כי כל חלופה אחרת מניבה החזר השקעה מהיר פי כמה. ולכן זה עדיין במחקר, יש מתקנים אוניברסיטאים/מחקריים. ללא מימון ממשלתי/סבסוד אין סיכוי להתפתחות בתחום, כמו PV עד לפני עשור. יש לי רעיון למתקן שלא ישתמש בחלקים נעים ולכן יעקוף חלק מהמכשולים ויאפשר ייצור של מתקנים זולים וקטנים יותר.

  5. אלמוני הגיב:

    מהבנתי שהנפילה של שרתי RIOT באה כברכה, עבור קהל לא מבוטל של אנשים, שזכו לכמה ימים לתקשר עם חברים שלהם בתוכנות צ'ט יותר נוחות, במקום החוויה המענה (לפי פרסומים זרים) הזו שקוראים לה RIOT, וכי למרות המחסור באבטחה כאשר עשו שימוש בתוכנות הצ'ט הלא מהאובטחות החיים לא עמדו מלכת, וכלכלות לא קרסו.

    • פשוט יעל הגיב:

      אם כבר תוכנות צ'אט, מישהו מכיר תוכנת צ'אט טובה לדסקטופ (אפשר שתהיה גם אפליקציה סלולרית, אבל לא *רק*, וגם לא משהו שדורש הרשמה עם הטלפון כדי להפעיל את גרסת הדסקטופ)? השתמשתי שנים בסקייפ, אבל לאחרונה היא נעשתה גרועה יותר ויותר, וכרגע היא פשוט בלתי-שמישה מבחינתי.

  6. D! פה ועכשיו הגיב:

    אני מאלו שהורידו פעם את ריוט אבל גם לא נהנתי וגם לא מצאתי אף אחד לשוחח איתוח

    D:

  1. 9 ביולי 2021

    […] ההיסטוריה שלי עם Seasteading מורכבת. הנה אני צוחק עליהם ב-2018, והנה אני צוחק עליהם ב-2019. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting