הכרזת מפגש מועדון הקריאה ה-8 ביולי 2019: חוט של כסף – נעמי נוביק
בתחילת יולי יתכנס חבר חכמי האתר, וידון באולי הספר הכי מדובר השנה: חוט של כסף של נעמי נוביק.
הספר כבר תורגם לעברית (על ידי יעל אכמון), ועל פי מה שאני רואה בפייסבוק, הרבה ממשתפי הבלוג כבר קראו אותו.
מה זה אומר? שאלף, אם לא קראתם אותו, אז יש לכם חודש לעשות את זה בעברית. הפעם אין תירוצי שפה. בית, אם קראתם את הספר כבר, אתם מתבקשים להתאמץ חזק-חזק ולזכור על מה הוא מדבר עד ה-8 ביולי.
יש שישה ספרים מועמדים לפרס ההוגו השנה. חמישה מתוכם או שקראתי, או שקראתי ספר קודם בסדרה שלהם ואין לי כוונה להמשיך הלאה (היוצא דופן הוא Trail of Lightning שעוד יגיע זמנו).
מתוך החמישה האלה יש בדיוק אחד שאהבתי: חוט של כסף, של נעמי נוביק.
על פי מה שאני רואה בדיונים השונים, אני לא היחיד שאהב את חוט של כסף. למעשה, מסתמן שקשה למצוא מי לא אהב את חוט של כסף. יש את אלו שאהבו אותו, ויש את אלו שממש ממש אהבו אותו. אני נמצא איפושהו במקום טוב באמצע.
כתבתי פה אחרי שליש ספר על חוט של כסף. אז אמרתי ש"הוא טוב לז'אנר שלו, רק שהז'אנר שלו הוא אגדה, ולא פנטזיה. אגדות, מה לעשות, אני לא ממש אוהב".
המשפט הזה עדיין נכון ברובו, חוץ מהחלק האחרון שלו. מסתבר שיש אגדות שאני כן אוהב. חוט של כסף הוא אגדה כל כך מקורית, וכל כך כתובה היטב, שאי אפשר לא להנות ממנה.
כדרכן של אגדות, חוט של כסף הוא סיפור קסום, באווירה מתוקה-קודרת. כדרכן של ספרי אגדות מודרניים, הוא מהווה הומאז' לכל כך הרבה מיתוסים עתיקים.
מה שיפה בחוט של כסף זה שהוא מדבר על מיתוסים מזרח אירופאיים, באיזור של פולין-ליטא אם שפטתי נכון. הוא אפילו מערב יחסי יהודים-גויים, וממה שאני רואה בפולין, שומר את הרוח של איך המקומיים התייחסו ליחסים כאלה.
אז מה, אתם אוהבים אגדות? אוהבים סיפורים קסומים? רוצים לקרוא את (אולי) הספר הכי מדובר של השנה? אם כן, בואו לדבר איתנו ב-8 ליולי.
[חוט של כסף – נעמי נוביק, 480 עמודים באנגלית, 2018. 520 עמודים בעברית, 2019 (תרגום, יעל אכמון)]
איך אפשר לכתוב "מקורי" על סיפור מעפן וחסר כישרון ששייך לז'אנר הרומן רומנטי שמתחבא באיצטלת פנטזיה ומבוסס על אחת האגדות הכי מפורסמות של האחים גרים? לקינוח, מחוסר כישרון בולט של הסופרת לברוא עולמות או דמויות, הישענות על מוטיבים סיפוריים שלמים והפעם מהמיתולוגיה יוונית? איך?! בגללך עזבתי ספר פנטזיה מעולה "דרקוני הזכוכית" של שון מקמאלן (ספר המשך ל"ירח צל ומסעותיה").
מצטערת, לא יכולתי להתאפק עד למועד הרשמי.
אם זה גרם לך לבוא להגיב אז חצי מטרה כבר הושגה :- )
כל סיפורי האהבה דומים, אבל יש פה המון שונה. ראשית, כי עוץ לי גוץ לי זה בכל זאת לא ספר שמעבירים המון למחוזות הפנטזיה המודרנית. שנית כי היא העבירה אותו למזרח אירופה, משהו בתפר פולין-ליטא, ושילבה את אגדות החורף שלהם. ושלישית, כי היא עירבבה את העולם היהודי.
אז כן, ז'אנר האגדה הרומנטית, אבל מאד יוצא דופן יחסית לשאר הדברים.
איך שון מקמאלן? כדאי לקרוא?
שון מקמאלן אדיר. לרגעים מזכיר בהומור שלו את טרי פראצ'ט. חכם ומצחיק ויודע לבנות עולם ודמויות. כל מה שנעמי נוביק לא. תודה שהיית נחמד לספוילר שלי. השארתי עוד כמה תובנות לגבי נעמי נוביק ודומות לה למועדון קריאה.