מה זה אתרים מבוזרים?
אתרים מבוזרים הם קטע סופר נישתי שנכנסתי אליו לאחרונה. כל כך נישתי שיש אולי עשרים ומשהו כאלה בעולם – שניים מהם אני יצרתי.
למטה אסביר מה זה אתרים מבוזרים, אבל לפני זה – הצעה!
האם אתם:
– רוצים לנסות אתרים מבוזרים לפני שאר העולם?
– משתמשים בפיירפוקס?
– בעלי ידע בסיסי במחשבים?
אם כן, אז מעולה! כתבנו, שני חברים ואנוכי, פלאגאין פיירפוקס לאתרים מבוזרים. אנחנו מחפשים פידבק מאנשים רגע לפני שנפרסם אותו רשמית.
איך לעזור לנו לבדוק אותו? או שתשאירו תגובה פה (ואל תשכחו לשים את כתובת האימייל האמיתית שלכם), או שתשלחו לנו אימייל: contact@almonit.club . אפשר גם בעברית.
[עדכון: תודה לקוראי הבלוג הנהדרים! הגיעו מספיק בודקות ובודקים, וכרגע לא צריך עוד]
ההצעה כרגע היא רק לפיירפוקס על לפטופים או מחשבים נייחים. אחרי הפירסום תוכלו להשתמש בפלאגאין גם בטלפון הנייד.
עוד פרטים:
את הפלאגאין יצרנו במסגרת פרוייקט חדש בשם אלמונית. כן כן, זה על שם סמטה אלמונית בת"א, ולכן גם הלוגו של הפרוייקט הוא אריה מוזהב.
הפלאגאין יחסית פשוט: הוא מאפשר לכם לגלוש לאתרים מבוזרים. כדי שתדעו לאן ללכת, הפלאגאין גם מגיע עם רשימת כל האתרים המבוזרים שהצלחנו למצוא. הסברים נוספים ינתנו למי שיתנדב לעזור.
כל התחום הזה מאד ראשוני ובתולי. זה קצת כמו לראות את אתרי האינטרנט הראשונים בתחילת הניינטיז.
איך זה נראה? ככה:
אז מה, בא לכם לעזור לבדוק את הפרוייקט לפני שמפרסמים אותו?
עכשיו להסברים.
מה זה אתרים מבוזרים?
הסבר לאנשים טכניים:
אתר מבוזר הוא אתר שבמקום שרת משתמש באיחסון מבוזר (לדוגמא, IPFS: סוג של ביטורנט יותר מתוחכם), ובמקום DNS משתמש במערכת שמות מבוזרת מבוססת בלוקצ'יין, נגיד: ENS (ראשי תיבות של Ethereum Name Service)
הסבר לאנשים לא טכניים:
נתחיל מהבסיס. איך פועל אתר רגיל? אתר רגיל צריך עקרונית שני שירותים. האחד הוא חברת אחסון, שתחזיק ותפעיל את הקוד של האתר, והשני הוא שירות רישום שמות (DNS), שידע לשלוח את המשתמשים שמחפשים את האתר לחברת האכסון בה נמצא האתר.
פעם להרבה אנשים פרטיים היה אתר. כיום יש אתרים רק לארגונים או לגיקים אקסטרים כמוני. שאר האנשים משתמשים בשירות – כמו פייסבוק או מדיום – אם בא להם לכתוב את דעתם באינטרנט. זה פשוט הרבה יותר קל ונוח.
אתר מבוזר אמור להראות מבחוץ (למבקרים) אותו הדבר, אבל מבפנים לפעול אחרת. במקום חברת אחסון, משתמשים באחסון מבוזר (כמו ביטורנט, נגיד). ובמקום שירות רישום שמות רגיל, משתמשים ברישום שמות מבוזר (יש כמה כאלה, הבולט בהם כרגע לדעתי הוא ENS שמבוסס את'ריום ובלוקצ'יין).
בשביל מה צריך את זה? לא ברור. הטכנולוגיה חדשה מדי בשביל שנדע מה התועלת שלה.
אפשר לטעון שאלו אתרים שאי אפשר לצנזר. אפשר גם לטעון שהם יציבים יותר, ויותר זולים לתפעול. בטווח הארוך של שנים, אתר מבוזר כנראה יותר אמין מאתר רגיל.
אבל בכנות, אלו כרגע השערות באוויר, כי הטכנולוגיה עדיין בשלבי פיתוח.
הסבר לאנשי עסקים:
עסקים בתחום המוזר הזה מתחילים לגייס הרבה כסף! IPFS, שהם כבר ותיקים, גייסו עד עכשיו 300 מליון דולר. סטארטאפ אחר גייס 4 מליון מטים דרייפר. ויש עוד לא מעט פרוייקטים בקנה.
כמה מילות סיכום
כמו שאמרתי, העיסוק שלי באתרים מבוזרים צמח מתוך פרוייקט חדש שהקמתי עם חברים בשם אלמונית. המטרה של הפרוייקט היא לעסוק בכל מיני דברים שקשורים לביזור – כמה שיותר מטורפים ומבוזרים, ככה יותר טוב.
ביזור זה העסק שלנו.
אני בכוונה לא מדבר יותר מדי על למה זה טוב, איך זה שימושי וכו' וגו'. גיליתי שהרבה יותר כיף לי להתעסק בדברים בלי כל הפאתוס הזה. זה טוב, כי זה חדש ומעניין. זה גם טוב כי זה תחום קטן ושולי, ונחמד לי לעבוד על תחומים קטנים, שוליים וחדשים.
But does it have middle-out compression?
Sounds interesting – a bit like what Richard Hendricks was trying to achieve in the "Silicon Valley" TV series, no?
נדמה לי שהם עבדו שם על אינטרנט מבוזרת פרופר, משהו כמו meshnet עם סלולריים. אני לא בטוח עד כמה זה היה ברור, כי בסופו של דבר זאת סדרה, ולא תיאור אמיתי של פרוייקט:)
נדמה לי שכתבת על זה כבר פעם, במחילתך אם אני מטריח אותך שוב.
שאלה א: מה קורה בעת עדכון של האתר, כיצד מעדכנים את כל הקליינטים? (טורנט, אם אני לא טועה, מבוסס האש והקובץ המעודכן נחשב טורנט חדש לחלוטין).
שאלה ב: אם כך, ובהנתן שבכל מקרה בפעם הראשונה \ בעת עדכון של האתר חייב להיות מחשב אחד שממנו המפתח מעלה את האתר \ העדכון, כמו seed בטורנט, מה משמעות הביזור? בלתי אפשרי למצוא את האחסון המקורי ולתקוף או לצנזר אותו? לא נשמע כמו ביזור אמיתי בדומה לטורנט. אולי גרסת אתר ששוחררה במלואה לרשת וכבר יש לה חיים משל עצמה כיוון שהיא נמצאת במספיק peers דומה לטורנט.
אכן אזכרתי את זה פעם, זכרון טוב.
תשובה א': זה עובד בערך ככה. כשאתה רוצה לגשת לאתר (המצוין!) almonit.eth, הפלאגאין ניגש לבלוקצ'יין ושואל מה ה-id של התוכן האחרון של almonit.eth. עם ה-id הזה הפלאגאין ניגש ל-ipfs, ומבקש את הגירסא האחרונה של האתר.
אז בעצם כשמעדכנים תוכן, לא צריך לעדכן את הקליינטים, אלא רק לעדכן את הרישום בבלוקצ'יין. מכיוון שזה רישום קטן, זה עובד טוב אפילו במצב הטכנולוגי הנוכחי של בלוקצ'יינים.
זה שמשתמשים בבלוקצ'יין בשביל לעשות את זה, מבטיח שהכל בעצם מבוזר. המהות של בלוקצ'יין מבטיחה שהקליינט תמיד יקבל את התשובה הנכונה לשאלה "מה ה-id האחרון של תוכן האתר" (במערכות מבוזרות אחרות קשה להבטיח שתמיד תתקבל התשובה הנכונה לשאלה הזאת).
תשובה ב': שאלה טובה:-)
ipfs באמת עובד כמעט זהה לביטורנט, אז בגדול התשובה היא שהבנת את התהליך. כשאני מעדכן את האתר, אני צריך לדאוג שהוא יהיה זמין במחשב שלי לזמן מסוים. כשאני רואה שמספיק אנשים אחרים הסתכלו בו (ובאותו הזמן גם שמרו עותק שלו, או חלק מהעותק שלו), אני יכול לסגור את המחשב.
הביזור פה בא בשני נבכים. הראשון הוא בהפצה של התוכן. באתר רגיל, אם אני מחזיק את התוכן, אתה חייב להתחבר ישירות אלי כדי לקבל אותו. פה יש אפשרות להתחבר עם כל מיני מחשבים אחרים בדרך, ואז באמת קשה מאד עד בלתי אפשרי לצנזר.
הביזור השני הוא באמת שכל מי שקורא את האתר, עוזר להפיץ אותו. כרגע, למשל, אני לא צריך לעשות seed לבלוג של אלמונית יותר מכמה שעות. הוא מספיק פופולרי שאחרי זה הוא מקבל חיים משלו.
יש גם את העניין שכרגע יש לרשת ipfs כל מיני gateways של מתנדבים וארגונים גדולים. הם מוכנים לשתף דברים בשבילך חינם. הם לא ישתפו סרט, אבל אתרים הם משתפים בכיף.
אני יכול להרחיב עוד לגבי הביזור ואיך הפלאגאין עובד, אבל אני לא רוצה להפוך את זה להרצאה ארוכה מדי.
מעניין. תודה.