המדף הז'אנרי: Software – רודי רוקר
השורה התחתונה הראשונה? זאת עומדת להיות ביקורת מוזרה להפליא.
השורה התחתונה השניה מסבירה את הראשונה. Software הוא אחד מספרי המד"ב הגרועים שקראתי אי פעם.
לכן, הרבה יותר מעניין לדון בשאלה למה קראתי את הספר. אז נתחיל מזה, ורק אחרי התמונה נסביר בקצרה על מה הוא ומה גרוע בו (מה לא?!).
מעשה שהיה כך היה: לפני ככה וככה שבועות קיבלתי לינק לספר המד"ב Mathematicians in love. בגלל שאני מתמטיקאי, ואני מאד רומנטי, החלטתי לקרוא אותו.
הדבר החכם הטיפשי שעשיתי זה לא ללכת ל-Goodread ולראות שלספר יש ציון 3.47. למי שלא יודע, ציון 3.47 בגודריד זאת נורת אזהרה בגודל גורד שחקים. זה אומר שהציון החיובי היחיד שקיבל הספר הוא כנראה מאמא של הסופר.
אבל לא קראתי את Mathematicians in love, כי עשיתי גם דבר חכם: בדקתי מה אומרים על הסופר, רודי רוקר, ברשת. מה גיליתי? שמתטיקאיים מאוהבים הוא לא הספר המפורסם ביותר שלו.
למעשה, מסתבר שבתחילת שנות השמונים הוציא רוקר רביעיית ספרי סייברפאנק בשם Ware, שקיבעו אותו כאחד מראשוני הז'אנר והביאו לו של פרסום בכנסים. Software הוא הספר הראשון מתוך הרביעייה. החלטתי קודם לקרוא אותו, ואם הוא טוב, להמשיך לספרים אחרים של רוקר.
כמו שהבנתם, Software הוא ספר נוראי. צריך לשלול מרוקר את רשיון המקלדת. הוא מספרי הבבל"ת הטכנולוגי עם ההומור המוזר של היפים מסוממים מהחוץ המערבי שהוציא לז'אנר הסייברפאנק שם כל כך רע.
למה סיימתי אותו בכלל? אלף כי הוא קצר, בית כי יש לו חשיבות היסטורית כלשהי.
לפני המון שנים "שיחרר" דוקטור קוב אנדרסון את הרובוטים. הוא עשה איזה שינוי בתוכנה שלהם ששלח אותם מעבדות לחופש. החברה האנושית נידתה את אנדרסון פחות או יותר בעקבות המקרה הזה, והוא נאלץ לבלות את סוף ימיו במושבת זקנים אלכהוליסטים בפלורידה.
מצד שני, הרובוטים מאלילים את אנדרסון כמובן. כי הוא, אתם יודעים, ברא אותם. הם בנו מושבת רובוטים מתקדמת על הירח, ומזמינים את אנדרסון לבוא לשם, להעביר את התודעה שלו לרובוט ולחיות סוג של חיי נצח.
לאותו הטיול מצטרף לאנדרסון צעיר פוחז שבורח מכת אנשים שרוצה לאכול את המוח שלו. על הירח הוא יפתח רומן עם רובוטים, ואז רובוטים ינסו לאכול לו את המוח – זה סוג של מוטיב מוזר בספר, ובסוף יקרו עוד דברים מוזרים.
כנראה שזאת טעות לקרוא את Software בתור ספר רציני. הוא, אני מקווה, נסיון כלשהו של הסופר לכתוב ספר טכנולוגיה עם הומור סוריאליסטי במיוחד.
אז בתור מסמך תרבותי זה מעניין. כאילו, זה ההומור שמתמטיקאיים חובבי מחשבים שלקחו המון סמים חשבו שמצחיק לפני כמעט 40 שנה. אבל בתור משהו באמת מצחיק? נופ. לא מצחיק, לא גורם לחשוב, לא נורא יצירתי בהתחשב בשלל יצירות הסייברפאנק שנכתבו מאז. פשוט לא.
מומלץ? נובמת. תנחשו לבד.
אם אתה כבר מתמטיקאי, ואוהב ספרים והכל,
שמתי לב לזה גם.
איכשהו בגודרידס ספר רע הוא 3.5 וספר טוב מאוד מאוד מאוד הוא 4.1, לפעמים 4.2
מרווח של כמעט חצי כוכב מבדיל ברוב המקרים בין גרוע למעולה.
זה שקשה לספרים להגיע ל5, זה ברור, תמיד מישהו לא יאהב.
אבל למה המרווח הככ קטן הזה, למה לא מגיעים ל2.5 בואכה 1.5?
זה מעניין כי חייבים להכיר את הדינמיקה של האתר בשביל באמת להבין מה מומלץ.
ככה זה בגודרידס, באמזון יותר גרוע. הביקורות מהללות תמיד, והמרווח בין משהו טוב לרע יכול להיות 4.2 ל4.6. בIMDB למשל ידוע שהטובים ביותר סביב ה8…
לא יודע עד כמה מתמטי זה, אבל דעתך?
נדמה לי שהמנעד של גודרידס נע איפושהו בין 3.2 ל-4.5. ציונים מעל או מתחת לזה פשוט לא קיימים, אז אני מתייחס ל-3.2 בתור הקצה התחתון, ו-4.5 בתור הקצה העליון.
יכולות להיות הרבה סיבות ללמה אין ציונים מעל או מתחת לזה (כמעט).
נגיד, 4.5 בגודרידס (ציון מאד נדיר) שקול לגמרי ל-9 בימד"ב (גם ציון נדיר). מן הסתם אין ציונים מושלמים, כי כשספר טוב הוא הופך לפופולרי, הרבה קוראים אותו, והיות ואין קונצנזוס על כלום בעולם, תמיד יהיו אלו שלא יאהבו. שלא לדבר על אלו שנותנים ציונים מזויפים, מתחרים וכו' וגו'.
או נגיד, אם ספר גרוע, אז אף אחד כמעט לא יקרא אותו. לכן על מעט האנשים שיקראו ויתנו 1, יבואו גם בני המשפחה והחברים של הסופר שיתנו 5 – אז הממוצע יהיה באיזור ה-3.5. זה שונה מסרטים, שם הרבה אנשים רואים סרטים גרועים, כי זה לא לוקח הרבה זמן.
יש עוד אלמנטים כמובן כשבאים לשפוט ספר בגודרידס. כמה אנשים נתנו ציון או ההתפלגות.
אבל ככלל אצבע נראה לי ש-3.47 זה אינדיקטור טוב שהספר לא מהנה.
ניימן אני חושב שיש משהו בתיאוריה שלך לגבי זה שקריאת ספר היא השקעה גדולה יותר ולכן הדירוג של imdb (לפחות לפי דעתי) הרבה יותר מוצלח אבל יש בגודרידס עוד משהו שלא בטוח שהצלחתי לשים עליו את האצבע. למשל ספר כמו Armada עם ציון 3.5 הוא אמנם ספר בינוני אבל אי אפשר לומר שהוא כל כך גרוע לקבל ציון כזה. לעומת זאת ספרים אחרים למשל The Emperor's Soul של סנדרסון ספר חביב אבל בהחלט לא מהספרים הטובים שלו ועדיין קיבל 4.36.
יכול להיות שזה נובע מהשבטיות בהצבעות, מכיוון שהאתר הוא גם קצת כמו קהילה והציונים חשופים לכל החברים לפעמים לא נעים לתת ציון גרוע לספר שנחשב טרנדי בין החברים.
פעם היה אתר שנקרא moviecritic עם רעיון מאד יפה לדירוג. היית מדרג את הסרטים לפי רצונך והאתר היה מוצא אנשים אחרים בעלי אותו טעם ומציע לך סרטים שמתאימים לך אישי גם אם הם לא שוברי קופות (וזה עוד היה לפני הביג דטה). עוד רעיון יפה היה להציג לך את הדירוגים הקודים בזמן שאתה מדרג סרט חדש כך שאם רצית לתת 5 לשליחות קטלנית אבל היית רואה שנתת 5 גם לחומות של תקווה היתה לך הזדמנות לקבל פרופורציות. אך איזה אתר חבל שנסגר ):
אפשר לעשות שורת דוקטורטים על תיאוריות על הציונים של גודרידס:-)
אתה צודק במה שכתבת. האמת היא שהציונים של גודרידס עושים תחזית נכונה רק לכיוון אחד. ספר עם ציון נמוך, כמעט תמיד יהיה לא מהנה בשבילי (ארמדה לא מהנה, למרות שיש גרועים ממנו. הוא גם סבל אגב מאפקט האכזבה אחרי שחקן מספר אחת). אבל ספר עם ציון טוב, לווא דווקא יהיה מהנה, חלק בגלל מה שאמרת.
נשמע אחלה אתר ה-moviecritic, הלוואי שהיה כזה לספרים. איכשהו ב-2019, עם כל הדירוגים, המשתמשים והאתרים, אני עדיין לא מצליח לגלות מה הספר הבא שאהנה ממנו.
התיאוריה על ההשקעה הגדולה בספר לא רעה, לא חשבתי על זה.
גם על ההתפלגות שנעה סביב 3 3-ומשהו לספרים רעים (כי חלק דירגו מינימום, וחלק בעלי אינטרס ודירגו מקסימום) לא חשבתי. כמעט אין סיכוי לקבל 1.
זה עדיין לא ממש מסביר ספרים ישנים גרועים, שאין קרובי משפחה בחיים או בעלי אינטרס שידרגו ב5 כוכבים, והדירוג אמור לצנוח לאיזור ה1-2.
אבל אני מניח שגם, לדוגמא פה, יש תמיד בעלי אינטרס. כל מיני fetishizers למיניהם, שלדעתם רודי רוקר הוא סופר הסייברפאנק הגדול הראשון, הסנונית הגדולה שהקדים את זמנו או משהו.
זה מעניין.
אבל עדיין יש הרבה ללמוד מאחורי הקלעים, על התפלגות ופסיכולוגיה של טעם אישי (נראה שמי שאוהב זבל, אוהב אותו מאוד – כי זה הזבל שלו)
זה באמת לא מסביר דברים כמו ציונים גבוהים בעליל לספרים סבירים, או מה שקורה באמזון. למרות שלספר הנ"ל יש באמזון 3.2, אז יותר הגיוני.
אלו שאהבו את רוקר, ממה שקראתי בביקורות, חשבו שהוא קורע מצחוק. מלבד הפן ההיסטוריה כמובן.
אני מסכים עם מה שאסף כתב למעלה, בקשר לציונים גבוהים לספרים סבירים (או לא טובים). חוץ מזה שכולנו מניחים שהדירוגים אמינים, של אנשים אמיתיים שכתבו את דעתם הכנה. אבל אני די בטוח שתמורת סכום לא גבוה אני יכול לקנות 50 דירוגים טובים לספר שלי משירות שמוכר דירוגים.
ההבדל הוא בין זה לבין השיטות המסורתיות. אנחנו רגילים לספרים שמצטטים בגב הספר "4 מתוך 5, נהדר!" ומתייחסים לזה כציון מכובד, גם 3 3.5 מוכנים לקבל.
בעוד היום ההבדל בין מושלם לזבל דק מאוד,קל לתפוס את זה רציונלית (אני כבר מבין שככה זה) אבל מנטלית זה קשה, כי 3.5 עדיין נשמע כמו ציון סביר בהחלט.
אבל כנראה זה מה שקורה כשעוברים לחוכמת ההמונים ולמספרים גדולים, משיטת שומרי הסף המסורתית
ב imdb זה עובד מצויין בגודרידג די צולע. אני לא חושב שזה קשור לחוכמת ההמונים.
חוכמת ההמונים זה כל הפילוסופיה שמסביבה נותנים לכל "זב חוטם" לדרג, עד אז האמינו שצריך שומרי סף שיחליטו (וגם היום במקומות מסויימים)
זה שבגודרידס לא עובד, קשור לאיזשהי הטיה מסויימת לא ממש ברורה. אנשים אולי שוכחים, אבל גם בימדב היה בעבר לא מעט מלחמות דירוגים (האביר האפל אם אני לא טועה ירד לדירוג 4?) בגלל פוליטיקות