יומיות 28.06.2019: האוטומציה של האפליה

זהו היום שלישי בו אני עושה מנוחה מהעולם. קורא בעיקר ומבשל. צריך את זה מדי פעם.

1. מה שמפחיד אותנו בחיים נגזר מאיך שאנחנו מתנהגים, ולכן מה שמפחיד אותי זאת האוטומציה של האפליה.

אני חושב, כולי תקווה שאני אובייקטיבי, שאורח החיים שלי בשנים האחרונות לא סטנדרטי. אני רשום במקום אחד (ברלין) אבל מבלה הרבה זמן במקומות אחרים (וורשה, תל אביב, או כל מקום שיש בו כנס או אירוע מעניין). ההכנסה שלי לא סדורה ולא הומוגנית, ההוצאות שלי קטנות יחסית לסגנון החיים, פשוט כי רוב מה שאנשים מוציאים עליו כסף לא מושך אותי.

אפשר להמשיך את זה הלאה. הנוכחות האינטרנטית שלי חזקה, אבל תחת שם בדוי ("ניימן", נעים להכיר). תחת השם האמיתי יש מעט מאד עקבות שאני משאיר ברשת. אני חי 99% על מזומן.

אני מאמין שאם אי פעם יבדקו אותי אישית, אוכל להסביר את ההגיון של כל בחירה ובחירה. לא יעלה שום חשד למשהו לא הגון.

מה שמפחיד אותי זה אם במקום בדיקה אישית, יעשו בדיקה על ידי השוואה לאחרים. פה אני נופל לגמרי. הבחירות שלי, בצורה עקבית, שונות מהרוב. אני יוצא בתור מישהו מוזר, ועל כן חשוד.

זה לא חדש שרשויות, אנשים וגופים קובעים חשודים על פי השוואה לאנשים נורמאליים, ולכן הנושא הזה מפחיד אותי לא מהיום. את בני הדייג, למשל, חקרו ובסוף הרשיעו בעבירות מס, בעקבות "תוצאה עסקית בלתי סבירה". המסעדה הוציאה על חומרי גלם יותר מהממוצע של שאר המסעדות. בנקים כבר הרבה שנים חוסמים חשבונות בגלל "התנהגות חשודה".

עם החלטות פרטניות, כמו זו של רשות המיסים, אפשר להתמודד בבית משפט, ולכן הן פחות מפחידות אותי. אני רק חושש שהשיטה הזאת, של אפליה אוטומטית, תחלל לחיי היום-יום, ופתאום אמצא עצמי נלחם להצדיק עצמי בכל צעד מול תוכנה אוטומטית.

הפחד שלי מהאוטומציה של האפליה החל בשנתיים האחרונות. הסנונית הראשונה הייתה שגוגל חסמו אימיילים מכתובות המייל העצמאיות שלי. זה התעצם בשנה האחרונה, בגלל שאתרים מעקבים את הכניסה שלי עד שאוודה שאני "בן אנוש".

על סמך מה קובעים אנשים אם אני בן אנוש לגיטימי או חשוד? הנסיון האמפירי מראה שאם אני משתמש ב-private browsing של פיירפוקס, הסיכוי לחשד גבוה. אם אני מוסיף לזה VPN, הסיכוי עולה עד כדי וודאות. אם משתמשים בכרום, המצב יותר טוב, מבקשים לעיתים רחוקות, אפילו עם VPN ו-private browsing.

את ההחלטות לגבי רמת החשידות שלי, עושים אתרים בעזרת כלי בשם reCAPTCHA. זה כלי של גוגל. הכלי נותן לאתר ציון לגבי כמה אני לא-חשוד – כמה שיותר גבוה, יותר טוב. אתם יכולים לבדוק את רמת החשידות שלכם פה.

לי יצא: 0.1 עם פיירפוקס ו-VPN, לא משנה את במצב פרטי או לא. בכרום, לעומת זאת, אני מקבל 0.9 במצב רגיל (כלומר, מאד לא חשוד) ו-0.7 במצב פרטי. אפשר לאמר שזה בגלל שגוגל מפתחת את reCAPTCHA, ולכן מתעדפת את כרום על פיירפוקס. אפשר לאמר גם שזה בגלל שכרום יותר פופולרי מפיירפוקס, ו-reCAPTCHA אוהב נורמאליות ופופולריות.

החשדות האלה, אגב, עולים לי בהרבה זמן ועצבים. לסמן כל פעם תמונות לוקח זמן ואנרגיות. מה גם שהוא מכריח אותי לתקשר עם גוגל, ואם אני מסרב לתקשר עם גוגל, אני לא יכול להיכנס לאתרים שלכאורה כלל לא קשורים לגוגל.

אבל עם reCAPTCHA אני איכשהו מסתדר. החשש שלי הוא שזה יגלוש לדברים אחרים. קבלת שירותים חשובים, תשלומים וכו'. שהאפליה תהפך לאוטומטית, ואלו מאיתנו שינסו לחיות קצת שונה, ידחקו לשוליים.

באיחוד האירופאי קוראים להוציא מחוץ לחוק שירותים שנותנים ציונים אוטומטיים לאנשים. באותו הזמן שגם ישקלו להוציא מחוץ לחוק פרסומות מותאמות אישית.

2. חבר מנסה לשכנע אותי להיכנס ל-ray tracing: שיטה לצבוע ולתת טקסטורות לעצמים במחשב.

בתזמון מושלם עם נסיונות השכנוע שלו, נתקלתי באתר Light Tracer, שנותן כלים כאלה למפתחי רשת.

תראו איזה דברים יפים עושים עם זה!

3. העלילה של סדרת טלוויזיה פופולרית ביפן סובבת סביב השאלה: האם הגיבורה תצליח לעזוב את העבודה בזמן וללכת הבייתה בלי שעות נוספות?

4. בכנסת הקודמת, שעוד מעט תהיה הקודמת-קודמת אולי, עלתה הצעת חוק מטופשת למדי לסנן את האינטרנט ככה שקטינים לא יוכלו לצפות בפורנו. היות וכולנו פה היינו קטינים פעם, אני מניח שכולנו מבינים שזה יעיל כמו כוסות רוח למת. כמו תנור חימום בקיץ. כמו בחירות בישראל.

מסתבר שבבריטניה עבר חוק כזה, שאמור להתחיל לפעול ב-15 ביולי. כנראה זה נראה בלבול מוחלט, ברמת הארגון של הברקסיט.

5. הסנאט של ברלין קבע: הקפאת שכר דירה של חמש שנים, עד שיתקיים דיון ציבורי בנושא. המטרה: להילחם במחירי הדירות בעיר. חשוב לציין שזאת הקפאה של שכר דירה בחוזים קיימים. זה לא ישפיע על מי שמחפש דירה חדשה לשכור עכשיו.

ככה צריכים להתנהל הדברים האלה. הקפאה זמנית עד שיגיע הדיון הציבורי. ולא לתת לדברים להשתולל עד שהציבור יקבל החלטה שכבר לא תהיה רלוונטית לאור המציאות.

6. בלוג הספרנים נותן הצצה לתעשיית הפנזינים השוקקת של ישראל.

7. בוורלדקון השנה יוענק פרס הרטרו-הוגו: פרס הוגו לשנים בהן לא התקיים עדיין טקס ההוגו.

הפעם השנה היא 1943, מה שגורם לויכוח סביב הסרט Münchhausen. סרט שהופק בגרמניה הנאצית, אם כי עושה רושם שאין לו שום קשר לנאצים. ראו דיון פה.