יומיות 15.07.2019: Mad מגזין נסגר באופן הכי משמח שקיים

דברים שלמדתי אמש: לא לעשות סושי מאורז יסמין, לא לקנות שפורפרת וואסבי שיוצרה בפולין, ובכלל, להסתכל במתכונים מדי פעם.

1. מוקדם יותר החודש התרחש אירוע נדיר בעולם המתמטיקה: התפרסמה הוכחה של השערת הרגישות (Sensitivity Conjecture).

היו שני אלמנטים נדירים בהכרזה הזאת. האחד הוא שהשערה הרגישות הייתה לא פתורה במשך 30 שנה. לא כל יום מוכחת בעיה פתוחה במתמטיקה.

אבל השני, היותר נדיר, זה שאורך ההוכחה הוא עמוד וחצי. עמוד וחצי להוכחה במתמטיקה זה נדיר (מחוץ לספרי הלימוד). עמוד וחצי לבעיה שפתוחה במשך 30 שנה זה משהו שאני לא זוכר.

ההשערה היא מחוץ לתחום המומחיות שלי, כך שלא טרחתי לקרוא את ההוכחה. אבל את תקציר הסיפור, כולל פרטים מתמטיים (אבל לא רק!), יש בפוסט של סקוט אהרונסון.

כמובן שהעלילה קיבלה טוויסט מודרני: Hao Huang, מי שהוכיח את ההשערה, הגיב בפוסט של אהרונסון וסיפר על ההיסטוריה שלו עם הבעיה. אחרי זה הגיע שלו בן-דוד, סטודנט לשעבר של אהרונסון, והצליח לפשט את ההוכחה עוד יותר.

2. סיכום חצי שנת קומיקס של 2019 ב-Avclub.

יש שם הרבה דברים מעניינים, אבל הכי מסקרן הוא קומיקס בשם Sobek. תשע פאונד ל-32 עמודים. רק 13 ביקורות ב-Goodreads, אבל אלוהים, איזו אמנות נהדרת.

3. הצטברו כמה לינקים בעברית.

– צפריר גרוסמן כותב על מחזור שער המוות. סדרה ישנה עם שבעה ספרים מאת יוצרי רומח הדרקון. זאת הייתה אחת הסדרות האהובות עלי בתור ילד, וטוב לדעת שעל פי גרוסמן היא לא התיישנה.

– רטרספקטיבה לנו-מטאל: ז'אנר מוזיקלי בן 25 שהיה הכוכב העולמי לתקופה קצרה.

– סיפור ארוך על לוין קיפניס. יש לי פינה חמה מאד בלב לאדם עקב זכרונות ילדות.

4 Lightyear One ההולנדים חושפים: הרכב החשמלי הראשון שמונע רק בעזרת אנרגיית שמש. הוא אמור לנסוע 700 קילומטר לפני שצריך להטעין אותו שוב.

כולם מתלהבים מכמה זה טוב לאיכות הסביבה, אבל אני מתלהב מסיבות אחרות לגמרי: זה עצמאי. כלומר, זה אוטו שיכול לפעול עקרונית לנצח, בלי תלות בשירותים ומשאבים של שום מדינה.

אני רוצה עוד דברים כאלה. מחשב וטלפון עם אנרגיית השמש, קומקום, כיריים ובעצם הכל. נראה לי עתיד נחמד.

5. הזכרתי את ההאקרספייס של וורשה בערך טרליון פעם בבלוג. עכשיו אתם יכולים לראות איך הוא נראה מבפנים.

6. ב-Astronaut יקרינו לכם שורת סרטי יוטיוב מהשבוע החולף עם כמעט אפס צפיות. דברים שחוץ ממי שיצר את הסרטון – ואתם – אף אחד (כמעט) לא צפה בהם.

התוצאה היא אחד הדברים המרתקים שראיתי באינטרנט. זה קצת כמו מציצנות באישור. אנשים שהרשו לאחרים לראות פיסת וידאו קטנה שהם עשו.

7. אחרי יותר מ-65, נסגר מגזין Mad.

הרבה אנשים פה גדלו על Mad בתור החוברת המצחיקה המוזרה האמריקאית. היה אפשר למצוא המון חוברות שלה בכל מיני חנויות יד שניה בישראל, ואפילו בחנויות ספרים נדמה לי. הרבה מהאנגלית שלי בהתחלה הגיע מ-Mad.

אבל אני לא עצוב על הסגירה של Mad. זאת הסגירה הכי שמחה בעולם. Mad נסגר פשוט כי דברים נגמרים.

הצוות של מאד היה מאד יציב לאורך השנים. אל ג'אפי, בן ה-98, כתב למגזין במשך 64 שנה. מורט דרוקר, בן ה-90 בלבד, כתב שם יותר מ-50 שנה. הצוות הגיע למצב כיום שהילדודס הם בתחילת שנות השבעים לחייהם.

זה לא סיפור עצוב, זה סיפור שמח של אנשים שמצאו עבודה נהדרת שתמכה בהם לאורך כל החיים – וכנראה גם הייתה מספיק בריאה כדי שיגיעו לגיל מופלג בבריאות טובה.

הפינה האהובה עלי ב-Mad הייתה Spy vs. Spy. לכבוד הסגירה מצאתי באינטרנט ארכיון עם כל סיפורי הצמד חמד.

8. פרס לוקוס היוקרתי חולק.

בקטגוריית המד"ב זכה The Calculating Stars, שכזכור, לא אהבתי יותר מדי. בקטגוריית הפנטזיה זכה חוט של כסף, שבדיוק עלתה עליו ביקורת (חיובית!) בבלוג לפני שבוע.