יומיות 07.25.2019: אילון מאסק מציג נוירולינק, החברה שתתן לכם לשלוט במחשבים בעזרת כוח המחשבה
זקני הבלוג זוכרים תקופה בה שאפתי לבקר כל פאב בתל אביב.
אחרי זה עברתי לברלין, והבנתי שני דברים. האחד הוא שבברלין זה לא אפשרי, יש יותר מדי פאבים. השני הוא שאין בזה טעם.
כי תראו, מה המטרה בערב מוצלח? לשתות משהו טעים? אווירה נעימה, לפגוש אנשים חדשים? אולי גם אוכל טוב. אם אני כבר מכיר פאב או שניים שמספקים את זה, למה לחפש אחרים? הרי כל פאב דומה לפאב אחר שכבר ראיתי. אם יש בו משהו חדש, זה בדרך כלל גימיק או "קישוט". משהו שלא מוסיף למהות.
מדי פעם יש מישהו באמת עושה משהו חדש. נגיד הביר שופ בתל אביב, האימפרייאל שהביאו את מהפיכת הקוקטיילים, בני'ס בכפר סבא או קן הקוקיה ביפו. אבל אם זה קורה, אני כבר אשמע עליו איכשהו.
הסיבה שאשמע עליו איכשהו היא עכברוש העיר. חבר ובעל בלוג לפאבים באיזור המרכז. כבר 11 שנה מכתת העכברוש רגליו בפאבים של תל אביב, ומבקר אותם אחד אחד בבלוג שלו. רשימות הפאבים המומלצים שלו נהדרות (צריך כאלה חדשות!). האיש בקיא בסצינה.
אתמול הכריז העכברוש שהוא יתחיל לארגן סבבי פאבים באיזור שוק לוינסקי פלורנטין. הזדמנות טובה לכל מי שרוצה לדעת מה טוב באיזור, ועל הדרך גם לשתות כמה בירות בחברותא. יש גם לינק ישיר לאירוע.
1. שמעתם על BrainGate? זאת חברה לממשקי מוח-מחשב. משתמשים בה בעיקר פגועי גפיים, שמשתילים להם מערך אלקטרודות פצפון בתוך הגולגולת. ככה הם יכולים לשלוט בגפיים רובוטיות בעזרת המחשבה.
למה הטכנולוגיה הזאת לא זמינה לאנשים בריאים? אלף, כי לא קל להשתיל אלקטרודה בתוך המוח. בית, יש חשש לנזק לטווח הארוך: המוח זז בתוך הגולגולת והאלקטרודה לא. גימל? האיכות, נדמה לי, לא משהו, אז לא יודע כמה זה שווה את המאמץ.
לפני שבוע חשף אילון מאסק את החברה המסתורית האחרונה שלו: Neuralink. היא אמורה לחולל מהפיכה בתחום הזה, ולהביא אותו לאדם הפשוט.
ההמצאה של נוירולינק מחולקת לשני חלקים. החלק הראשון הוא אלקטרודות גמישות ודקיקות, אפילו יותר דקיקות משערות אנושיות. זה אומר שאפשר להשתיל אותן בלי לחתוך את הקרקפת, אלא בעזרת לייזר פשוט. גמישות השערות אמורה להגן על המוח מפני נזק לטווח הארוך.
החלק השני הוא מכונה להשתלת השערות האלה. היא נראית כמו "משהו בין מיקרוסקופ למכונת תפירה", ויכולה להשתיל 6 חוטי אלקטרודות בדקה.
כדי להשתמש בטכנולוגיה, תצטרכו לחבוש קולטן קטן על האוזן. הוא יקבל את המידע מהאלקטרודות בתוך הקרקפת, וישדר אותן למכשירים בסביבה.
לא בטוח אם ומתי הטכנולוגיה תתממש. כרגע החברה בשלב ניסויים על עכברים. אבל אם זה יקרה, המונח Ambient Computing עליו דיברנו בסוף שנה שעברה, יקבל משמעות חדשה.
2. מה אפשר לעשות עם מציאות מדומה וסרטים מצוירים? ראיון עם יוצרי Gymnasia, שמתמחים ב-VR באנימצית פלסטלינה.
3. כנס SIGGRAPH 2019 שובר שיאים בהיצע סרטי המציאות המדומה שלו. הנה הפרסומת שמשלבת את כל הסרטים הללו.
4. ב-26 באוקטובר נערך כנס XR (מציאות מדומה ומועצמת) של קוד פתוח באמסטרדם. ממש ממש בא לי להשתתף בו אבל ממש ממש ממש אין לי תירוץ טוב לזה.
5. מסתבר שיש כרטיסי ביקור במציאות מדומה. זה טוב למשהו מלבד הגימיק?
6. מסתבר גם שרחפנים על להביורים זה דבר אמיתי. לא, אני לא יודע מה לעשות עם אחד כזה, אבל כן, אני ממש רוצה את זה.
7. ניגון,סרט מד"ב עתידני ביידיש, עלה לרשת. פרטים מלאים יש פה.
8. יום שישי, ה-2 לאוגוסט: הטייפ־ג'אם הישראלי הראשון – אירוע האקתון לעיצוב פונטים. אני מת על הרעיון והקונספט.
תודה על הפרגון. גם אירועי השבוע האמיתיים שהיו בזמנו בבלוג שלך תרמו הרבה.
מה שיפה בתל אביב זה לגלות את המקומות המיוחדים ולקוות שהם ישרדו את השנים.
כרטיס ביקור AR זה דבר אדיר. אחרי כל תערוכה נותר אצלי אוסף אדיר של כרטיסי ביקור. אני לא תמיד זוכר במדויק מה כל אחד עושה, על מה דיברנו וכו'. זה יכול לאפשר לגשת לקטלוג המקוון של החברה, ואפילו פתח להתאמה אישית (למשל – סיכום השיחה כפי שנכתבה על ידי מחלק הכרטיס באפליקציית הכנס).
כלומר זה יכל להיות גם עד היום בסריקת ברקוד – אבל אם במעבר מצלמה על ערמת כרטיסי ביקור יכולתי לראות במקומם תמונות של אנשי הקשר הקטלוג וכו ולדפדף ביניהם זה היה טוב
בסין, אם הבנתי נכון, כבר מזמן משתמשים בכרטיסי ביקור דיגיטליים ולא מנייר. זה יכול לפתור את כל הבעיות שהצבעת עליהם. האם באמת צריך את תוספת ה-AR?
נכון, לא באמת צריך AR. אבל אם כאשר אסתכל על ערימת כרטיסים פרושה על השולחן, ובמעבר מצלמה על כל אחד מהם תופיע תמונת איש הקשר, ולינקים ליצירת קשר, אוכל לברור מביניהם בקלות את מי שארצה, במקום לדחוף את הערימה לתיקיה כלשהי לכשאתפנה לברר עם מי רציתי ליצור קשר בעקבות התערוכה ומה רציתי ממנו.
שיכנעת אותי. אתה מציג מצב שמעולם לא הייתי בו.
תודה על השיתוף של ניגון!