יומיות 27.11.2019: למה ארגון האינטרנט העולמי מוכר את הסיומת org?

בסופ"ש אכלתי Kajmak (קיימאק): עוגת ריבת חלב פולנית. שיא השחיתות ושיא הטעם.

1. חשבתי לכתוב פוסט על המתמטיקה של מערכות שמות באינטרנט. איך מחליטים למי שייך איזה שם של איזה אתר? מה קורה אם מישהו מנסה לרשום את כל השמות לעצמו? רציתי להתמקד בבעיות התיאורטיות של הקונספט.

אחרי זה הבנתי שלמרות שאני מוצא את הנושא סקסי, כנראה ששאר הקוראים לא. לכן נתמקד "רק" בשערוריה האחרונה בתחום: שערוריית שם הדומיין org. כלומר, האתרים עם סיומת ב-org.

כמו שאתם יודעים, לכל אתר יש סיומת בשם. לדוגמא, לאתר הזה קוראים neiman.co.il. הרישום של השם הזה מפוקח ע"י איגוד האינטרנט הישראלי.

לכל מדינה יש סיומת משלה, ויש גם סיומות בינלאומיות. למשל, סיומת ה-org מיועדת לארגונים שלא למטרות רווח.

זה אומר שצריך לבדוק שבאמת רק ארגונים ללא מטרות רווח מקבלים סיומות org. צריך לוודא שהמחיר יהיה נמוך, כי אלו לעיתים ארגונים עניים. צריך לדעת גם לעמוד מול ממשלות שדורשות לבטל את השם, כי ארגונים כאלה נאבקים לא מעט למען צדק ונגד ממשלות.

הסיומת org היא אחת הסיומות המקוריות של האינטרנט שנוצרו ב-1985. מאז ועד היום הארגון של רישום הכתובות תמיד היה בידי גופים שהיו ארגונים ללא מטרות רווח למען עצמם.

מה שקרה עם הזמן זה שנרשמו עוד ועוד ארגונים. מחיר התשלום עלה אט אט, ומפה לשם התגלה שהארגון ללא מטרות רווח שמנהל את רישום השמות, מחזיק בדי הרבה כסף.

מצבים דומים נוטים להתפתח לשחיתות. תראו את הוועד האולימפי או פיפ"א. לכן לא באמת הופתענו כשה-ISOC וה-ICANN, שני הגופים שאחראים על התחום, הודיעו שהם מוכרים את סיומת ה-org לחברה מסחרית מסתורית: Ethos Capital.

זה נראה מוזר מכל זווית שמסתכלים עליה. Ethos Capital היא בלי שמץ נסיון בניהול שמות אינטרנט. היא חברה מסחרית שדואגת לרווחים של עצמה, ואין לה שום קשר לרוח ולאינטרסים של לקוחות org.

גם הנסיבות מחשידות. סכום המכירה לא פורסם לציבור, המכירה נעשתה ללא הסכמה או התייעצות של הארגונים שמרכיבים את org, וראש ה-ICANN רשם בעצמו את הדומיין של Ethos Capital, ואז רץ למכור להם משהו שלא אמור להימכר.

בתגובה התחיל עכשיו מאבק למנוע את המכירה. נראה שיש למתנגדים טיעונים טובים, אבל יותר מדי מאבקים דומים כאלה בעבר נכשלו. מה גם שה-ISOC וה-ICANN באמת לא חייבים דיווח לאף אחד, אז לכו תלחמו איתם.

עניין שמות האתרים באינטרנט זה משהו שעוד נשמע עליו הרבה בעתיד לדעתי. הוא תחום שפרוץ לשחיתויות, והאינטרנט מספיק גדולה כדי לספק מוטיבציה לשחיתויתו.

יש נסיונות ליצור אלטרנטיבות למערכת ניהול השמות הנוכחית. אני מעורב באחת מהן, קוראים לה ENS, שמנסה להכניס אוטומציה לתחום וכך להימנע מאינטרסים זרים.

אבל אני גם הראשון להודות שהאלטרנטיבות האלה לא בשלות, ומלאות בעיות בפני עצמן. נדון על זה עוד בהמשך.

2. תמונות מהתערוכה הנהדרת של Nicoletta Ceccoli. היא מזכירה את מארק ריידן האגדי.

3. וורן באפט אמר פעם ש"אי אפשר לעשות תינוק בחודש ע"י זה שמכניסים תשע נשים להריון". אמת פשוטה, שאומרת שיש דברים שאי אפשר להאיץ.

אני מת על המשפט הזה; הוא אנטיזה לכל התרבות של 2019. כי אנחנו נמצאים אחרי כמה עשורים של האצה מטורפת, בעיקר בתחום המחשבים והעסקים (סטארטאפים), והתפיסה הרווחת היא שאפשר להאיץ הכל, עד אינסוף, ותמיד יותר מהר זה יותר טוב.

הנה דוגמא נוספת למשהו שאי אפשר להאיץ:

שתי חלליות אי פעם נכנסו לתווך הבין-כוכבי (האיזור בו השמש מפסיקה להשפיע). Voyager 1 עשתה את זה ב-2012, ו-Voyager 2 עשתה את זה לפני שנה. האחת שוגרה בספטמבר 1977, והשניה באוגוסט 1977.

שני תהליכים שאי אפשר להאיץ. אפשר אולי לעשות את זה ב-30 שנה, אולי 20 שנה. אבל לא על שיפורים בסדר גודל הזה מדברים כשאומרים 'האצה'. מסע בחלל הוא דבר איטי.

שנה לאחר ש-Voyager 2 נכנסה לתווך הבין כוכבי פירסמה נאס"א חמישה מאמרים [1, 2, 3, 4, 5] שמתארים את ההממצאים שלה. הם טוענים שהחלל הרבה יותר מוזר ממה שחשבנו.

לי אין חצי יום עכשיו לשבת ולקרוא ולהבין מה המוזרויות בדיוק. אבל האמת היא שאני מת מסקרנות, אז אם יש פה אנשים שקראו, או סתם יודעים, אנא למדו אותנו בתגובות!

4. פעם התעצבנתי שפייסבוק יודעים איזה אירועים מעניינים אותי. עברתי לטקטיקת  "ניצחון ע"י בלבול": במקום לסמן רק את האירועים שאני מתעניין בהם, סימנתי פשוט את כל האירועים שעלו לי בפיד. עכשיו שילכו לחפש איפה באמת הייתי ומה באמת עניין אותי.

יש טכניקת ויכוח דומה שקוראים לה Gish Gallop. זה אומר שבמהלך ויכוח אתם מבלבלים את היריבים שלכם עם כמות אדירה של טיעונים – רובם לא רלוונטיים וגם לא נכונים – עד כדי כך שהם לא יודעים איך להתחיל לענות לכם ובסוף פורשים מהויכוח. פגשתי כמה אנשים כאלה בחיים, חלקם עושים את זה לא בכוונה.

אצל חובבי הפרטיות קוראים לטכניקה הזאת Obfuscation: ערפול. ברוס שנייר מפרט עכשיו שורה של שימושים בערפול למען פרטיות.

יש שם כמה טריקים נחמדים, ואפילו אחד שנלחם בפייסבוק: תוסף הדפדפן Go Rando עוזר לכם לגוון את הצורה בה אתם עושים לייק, ובכך לשגע את האלגוריתם של פייסבוק ולתת לו דיוק של סקר בחירות ישראלי.

5. אין לי מושג מה מתרחש בסרטון הזה, אבל אני כן יודע שהוא פיילוט לסדרת אנימציה דרום אמריקאית, ואני ממש מקווה שהם ימשיכו לסדרה מלאה.

6. עתידנות א': מסכי הולוגרמות ענקיים.

7. עתידנות ב': קרקס גרמני משתמש בהולוגרמות של חיות במקום חיות אמיתיות.

8. עתידנות ג': העתיד הוא מיצגי כוריאוגרפיות רחפנים במקום זיקוקי דינור.