עליונות, דומיננטיות, יתרון או שליטה

[הפוסט הזה החל בתור אייטם יומיות שהתארך יתר על המידה. הוא מבוסס על שני פוסטים מצויינים של סקוט אהרונסון.

הנושא הזה היה טריגר לעצבים לקוראי הבלוג בעבר. אז להגיב בכיף, אבל בבקשה, תגובות עם תוכן. בלי תגובות 'העולם השתגע כבר אסור לאמר כלום כיום', זאת לא המטרה]

— התפלספות —
החודש בזבזתי את החיים על ויכוח סמנטי סוער בטוויטר: האם אירוע מסוים (לא נכנס לפרטים) היה "ביטול העסקה", כמו שאני תיארתי אותו, או "תיקון העסקה", כמו שתאר אותו החבר איתו דיברתי.

האופציה הראשונה, "ביטול העסקה" מאשימה את הצד ששינה את העסקה בכך שהתנער מהסכם, בעוד שהאופציה השניה, "תיקון העסקה", מחמיאה לאותו הצד על תיקון הסכם פגום.

בסופו של דבר הגענו לפשרה על ניסוח מסורבל שמתאר את האירוע בלי לשפוט אותו. "צד א' שינה את העסקה עם צד ב' בכך שבמקום סכום מסוים היא תכלול סכום אחר". זה נכון טכנית, ולא כולל פרשנות.

מה אנחנו לומדים פה? ששמות חשובים. שם אחד 'ביטול', שם את האירוע באור שלילי, בעוד ששם אחרת, 'תיקון', מציג את אותו האירוע בדיוק באור חיובי.

אבל לפעמים שמות לא חשובים, אלא הכוונה. בגלל זה המילה 'דביל' יכולה לשמש בעברית גם בתור כינוי גנאי וגם בתור כינוי חיבה. או המילה dummy באנגלית.

כוונה זה דבר מהותי בשפה. גם בדוגמא הראשונה שהבאתי, הבעיה היא לווא דווקא בחירת השמות, אלא העובדה שהבחירה משקפת כוונה ברורה של מעניק השם.

באוירה הזאת, בואו נלך לנתח בעיות שמות לועזיים ואת הכוונה של מי שהעניק אותם ומי שמשתמש בהן.
— סוף התפלספות —

לפני כמה חודשים קיבל סקוט אהרונסון, פרופסור למדעי המחשב שמתמחה במיחשוב קוונטי, אימייל מהעורכת שלו ב-Nature. היא כתבה שלדעתה צריך להחליף את המושג quantum supremacy במשהו פחות פוגעני לנשים ומיעוטים. מאוחר יותר בדצמבר הוא נשאל על הנושא שוב, בסשן שאלות ותשובות של כנס Q2B. התשובה שלו בשני המקרים הייתה זהה.

אהרונסון מחד טוען שזה שקהילה של מדעני המחשב, עם מגוון צבעי עור ומגדרים, משתמשת במושג quantum supremacy, מראה שאין דבר מהותי רע במילה supremacy. שזה צעד הכרחי כדי לנער ממנה את המשמעויות הגזעניות שנוספו לה לאחרונה.

מאידך הוא טוען שהאלטרנטיבות או לא מדויקות מדעית מבחינת מה שהן מתארות, או שגרועות באותה המידה מבחינה מילולית.

מה זה quantum supremacy? זה מצב בו מחשבים קוונטיים מבצעים חישובים שמחשבים רגילים לא יכולים לחלום עליהם. המילה supremacy מדויק פה כי היא מתארת במדויק את המצב: מחשבים קוונטיים עליונים על מחשבים רגילים, כמו שמחשבים רגילים עליונים על מחשבון.

האלטרנטיבה המובילה, quantum advantage, לא מספקת את אהרונסון. "יתרון" זה דבר יותר חלש מ"עליונות" ולא מתאר נכונה את המצב.

אלטרנטיבות אחרות או שסבלו מאותה בעיה, נגיד “quantum ascendancy” או “quantum inimitability”, או שהן בעיות פוגעניות מילולית כמו האפשרות הקיימת, נגיד “quantum dominance” או “quantum hegemony”.

משם הסיפור התפתח לפירסום ב-Nature, שקרא לאנשים להשתמש במושג "quantum advantage" כי supremacy הוא מושג "אלים, ניו-קולניואליסטי וגזעני".

במקביל ד"ר שרה קייזר, התחילה שרשור טוויטר שמבקר את התשובה של אהרונסון בכנס Q2B.

https://twitter.com/crazy4pi314/status/1205288610297069568

מהצד השני של המתרס גם תססו העניינים.

ה-WSJ פירסם טור דעה שלעג לויכוח, טען שהמין האנושי הגיע ל"quantum wokeness, וכמו החתול של שרודינגר, אנחנו באותו הזמן גם מבריקים וגם טיפשים להפליא". לויכוח גם הצטרף סטיבן פינק, חוקר במדעים קוגנטיביים ופובליציסט מדעי, עם טור ידעני לגבי המשמעויות הבלשניות של השם והשינוי.

This sounds like something from The Onion but actually appeared in Nature: "Supremacy is for racists — use ‘quantum advantage’" https://t.co/rzIQzDVb7M

— Steven Pinker (@sapinker) December 16, 2019

הדעה של אהרונסון בדיון קצת מורכבת. מחד, לא ממש איכפת לו באיזה מילה הוא משתמש, כל עוד המשמעות שלה ברורה, אז מבחינתו לשנות כדי לסיים את הפארסה.

מאידך, יש לו חשק להמשיך להשתמש במילה, כדי "לא להיכנע לגזענים שניכסו אותה לעצמה". הוא גם חושש שמדובר במדרון חלקלק ובויכוח שלא ייגמר לעולם. באיזה מילים מותר להשתמש ובאיזה לא.

כבר בפתיל הטוויטר המדובר הופיעה דרישה עתידית נוספת, להפסיק להשתמש בשם ancilla qubit. למי שלא יודע, ואני לא ידעתי, ancilla qubit זה סוג של קיוביט מתחום המיחשוב הקוונטי.

מה הבעיה במילה ancilla אתם שואלים? או. מסתבר שברומא המשמעות של ancilla הייתה שפחה, מפה גם מגיעה האנגלית “ancillary”. מסופקני אם מי מהמשתמשים במונחה ancilla qubit ידע את זה, וכל מה שעשה הקמפיין הזה הוא להעלות באוב משמעות שלילית שנשכחה מזמן.

Maybe should have mentioned ancilla too. I keep forgetting about that too.

— Ammar H (@Bord_n) December 13, 2019

כשאני מספר על זה לאנשים בפולין הם עונים לי "צרות של העולם הראשון". בפולין יש צרות רציניות יותרמאשר שם תואר של מושג מדעי.

אבל זה מעלה טענה גדולה שלי בויכוח, שלא ראיתי בדיונים האמריקאיים: זה דיון לכאורה נגד ניאו-קולוניאליזם, שהוא בעצם מאד קולוניאלי בעצמו.

כי white supremacy בגלגול הנוכחי שלה היא תנועה חזקה בארה"ב, ארצות דוברות אנגלית ואולי כמה ארצות מערביות אחרות. היא לא משהו שהגיע לפולין (בה גם ככה כולם לבנים, והם גם ככה סובלים מרגש נחיתות לעומת שאר אומות העולם), וגם בישראל – בעוד שיש גזענות – המושג white supremacy  הוא לא תנועה פופולרית עד כמה שאני יודע. כל כך לא פופולרית שאפילו אין לי מושג מה התרגום הנכון של זה לעברית (ואנא, אל תגידו לי בתגובות. עדיף שלא אדע).

אז מה שיש פה זה אמריקאיים – או אנשים בינלאומיים שחיים בתרבות אמריקאית – שמנסים לכפות על כל העולם לשנות מילה בתחום בין לאומי, בגלל המשמעות האמריקאית שלה, מתוך כוונה להגן על העולם מפני ניאו-קולוניאליזם, ולא רואים את האירוניה עושה להם פגע וברח בעין.

אבל את הדרישה לשינוי quantum supremacy אני עוד מבין, אם כי לא מסכים, את הסיפור הבא אני כבר בכלל לא מבין.

מדובר בכנס NIPS, ראשי תיבות של Neural Information Processing Systems. ב-2018 שונה השם ל-NeurIPS, ומה שמעניין אותנו זה לא השינוי עצמו – כי באמת מה איכפת לנו – אלא הסיבות לכך.

בקצרה: השם NIPS הזכיר לאנשים מסוימים את המילה Nipples, פטמות. מה שגרם לכך שסטודנטים בכנס שיחקו משחקי מילים סקסיסטיים עד שהגיעה דרישה לשינוי השם. את הסיפור המלא אפשר לקרוא אצל סקוט אהרונסון, יחד עם כל השערוריות מסביב.

בניגוד לסיפור ה-quantum supremacy אני לא חושב שיש פה דוגמא מודרנית למשמעות מילים, אלא סתם מה שאני קורא תרגיל חינוכי גרוע.

ראשית, המילה NIPS לא הזכירה לי פטמות, אלא דווקא את המילה Nip, שמשמעותה לקטוע (אחד הביטויים האהובים עלי הוא nip it in the bud, כלומר, לקטוע אותו באיבו). שנית, פטמות זה איבר שיש לכל בני האדם מכל המינים.

[אורן מעדכן בתגובות עם טיעון נהדר בעד השינוי: "אני גם חשבתי כמוך לגבי NIPS, אבל אז הסביר לי חבר אמריקאי שאם מחפשים את המילה הזו בגוגל תמונות מה שמקבלים זה לא מאמרים אקדמיים אלא המון תמונות של פטמות, אז כנראה הבעיה היא לא רק סטודנטים שמתבדחים על זה."]

אבל מה שהכי חשוב, זה שאין בעיה בשם עצמו, אלא בזה שאנשים עשו בדיחות על השם. ברגע שאוסרים עליו, זה נכנס לקטגוריית חוקים שאני לא אוהב.

למה אני מתכוון? יש חוקים שאוסרים על פעולה כי היא שלילית בפני עצמה (נגיד, לגנוב). אבל יש חוקים שאוסרים על פעולה לא בגלל שהא שלילית, אלא בגלל שהיא מפריע לאוכפי החוק בדרכם למצוא פעולות שליליות. רוצים דוגמא? יש מקומות בהן אסור להסתובב עם פנים מכוסות ברחוב. לא כי לכסות פנים זאת פעולה שלילית, אלא כי זה יפריע למשטרה למצוא גנבים.

אותו הדבר פה. השם NIPS סבבה לגמרי. הוא לא מילה שלילית. מה ששלילי זה שסטודנטים השתמשו בו בשביל לייצר בדיחות סקסיסטיות.

מעבר לעקרון הזה, אני גם מאמין שזאת מלחמה אבודה וצעד חינוכי שגוי. סטודנטים תמיד ימצאו משהו להשתמש בו בשביל בדיחות מיניות. לנסות למנוע את זה, זה כמו למנוע מבני נוער לדבר על סקס. נו, בהצלחה. תגידו לי איך זה עובד בשבילכם.

כמרצה, יש לי תכונה קצת מוזרה. אני נמנע כמה שיותר משמות ומנסה לאמר את התיאור של הדברים בזמן ההרצאה. גם כי יש אנשים שמתקשים לזכור מה המשמעות של שמות, ואני בא לקראתם. וגם כי מזמן שמתי לב ששמות מובילים לדו-משמעות או לבלבול. כמו ששני המקרים שמתוארים בפוסט מראים.