יומיות 12.04.2020: אוברוולפך, המוסד המסתורי לכנסים מתמטיים בגרמניה

בזמן שסגרו את כל יערות פולין, לאיזור הפראי מאחורי הבית שלי יש סטטוס של "איזור נטוש", ולכן עדיין מותר לבקר פה.

זה איזור ענק, טיילתי בו אתמול שלוש שעות וטרם ראיתי את כולו.

אתמול גיליתי, למשל, שלל גילויים חדשים: גשר היסטורי ענתיקה נטוש (כל כך ישן שכבר צמחו עליו עצים גדולים) ואיזור של מרווה פראית (יאי! תה חינם!). בנוסף ראיתי פסיון ענק – והכי חשוב, חזיתי באייל בפעם השניה תוך חודש.

הפעם גם הצלחתי לצלם אותו.

השלב הבא הוא "מדריך ניימן לאיזור נטוש בוורשה שאף אחד לא יודע על קיומו". יש דרישה לזה בקהל?

1. ב-Quanta פירסמו כתבה א-רו-כה על מוסד אוברוולפך (Oberwolfach), מוסד גרמני שמארח כנסים ואירועים מתמטיים מזה יותר מ-75 שנה.

הכתבה היא מעין יומן, מפורט מדי, על כנס במקום. אז במקום שתקראו אותה אני אספר בקצרה על אוברוולפך, ואיך יצא שהייתי הדוקטורט היחיד בפקולטה בברלין שלא השתתף באירוע שם.

מוסד אוברוולפך הוא מקום מוזר להפליא, בעיקר לאנשים שלא חיים בגרמניה. לכן הוא קיבל מעמד אגדי בקרב קהילת המתמטיקאיים, בעיקר הלא גרמנית.

בגרמניה עצמה גם יש לו מעמד מיוחד, אבל קצת פחות מסתורי. רוב המתמטיקאיים הגרמנים השתתפו שם בכנסים לפחות פעם אחת (כאמור, חוץ ממני), המוזרות שמעניקה לו מסתוריות אצל זרים היא חלק ממוזרות כללית של קהילת המתמטיקה הגרמנית.

אז מה מיוחד באוברוולפך? ראשית, המיקום שלו! אוברוולפך יושב  בכפר קטן באמצע הגבעות הירוקות של היער השחור בדרום גרמניה, רחוק מכל נקודת תחבורה ציבורית.

הרבה אירועים מתמטייים בגרמניה, וגם בפולין, מתקיימים במקומות מרוחקים, טירות ישנות או כפרים קטנים. השתתפתי בכמה כאלה כל שנה בזמן הדוקטורט. הסיבה היא גם כי מקומות כאלה זולים יותר, וגם כי הם פשוט יפים ומהנים יותר.

מה עוד מיוחד באוברוולפך? החוקים שלו!

באוברוולפך אין אינטרנט בחדרים, כדי שאנשים יבלו כמה שיותר זמן אחד עם השני בהיכל הראשי. לחדרים אין בכלל מפתחות! המטרה היא ליצור הרגשת נוחות ובטחון בין המשתתפים.

בארוחות תקבלו מקום ישיבה מוגדר, שישתנה כל ארוחה. למה? כדי שתפגשו כמה שיותר אנשים ולא תסתובבו רק עם אלו איתם הגעתם.

שוב, זה מאד מוזר לישראליים אבל נורמלי עבור גרמניה. בגרמניה מאמינים בגדול בהינדוס חברתי, ולכן רוב האירועים שהייתי בהם – כולל מסיבות פרטיות בבתים – כללו כל מיני חוקים אקראיים, שנועדו להבטיח מקסימום הנאה ונאכפו תמיד בנוקשות.

בתור ישראלי יש לי בעיה פסיכולוגית קשה עם הינדוס חברתי. זאת אחת מנקודות החיכוך שלי עם התרבות הגרמנית באופן כללי.

מה שבאמת מיוחד באוברוולפך, והולך ממש נגד התרבות הגרמנית, זה האליטיזם. כדי לבוא לאוברוולפך צריך הזמנה מיוחדת.

זה לא תואם את התרבות הגרמנית, שאחד הדברים היפים בה זה שאנשים באמת  לא רוצים להיות "הכי טובים" במה שהם עושים, אלא פשוט להיות "טובים" במה שהם עושים. לכן הם מאד פתוחים לכל מי שרוצה להצטרף למקצוע שלהם ולהיות טוב כמוהם.

זה גם לא תואם את התרבות המתמטית, שהיא לא בדיוק בינה מלאכותית או בלוקצ'יין. אירועים מתמטיים בדר"כ יותר ריקים ממלאים. יש מעט אנשים שיגיעו לאירוע שהם לא הוזמנו אליו, ואלו בדר"כ בדיוק האנשים שאתם רוצים שיגיעו, כי הם אוהבים מתמטיקה באמת.

היו לי הרבה דיונים, חלקם קולניים לגבי האליטיזם של אוברוולפך. מבחינתי זה היה קידום של תרבות מתנשאת, בשילוב דגש על המטרות הלא נכונות. המטרות של חלק מהסטודנטים לא היו לעשות מחקר מתמטי טוב, אלא יותר להיות מוזמנים לאוברוולפך.

אני, בתור דוקטורנט, לא הייתי מפורסם מספיק כדי שאוברוולפך ירדפו אחרי, אבל כן הייתי קולני מספיק כדי שהמנחה שהיה לי בזמן הדוקטורט – אדם מקסים – לא ינסה לסדר לי הזמנה לאירוע שם.

2. יש בפולין קטע של להכניס שוטרים שנותנים דו"חות על התקהלות לציורים פולניים (וקצת לא פולניים) קלאסיים. גלריה שלמה פה.

3. רשימת סמינרים מתמטיים אונליין.

וואי, הקורונה הזאת עשתה פלאים בקטע של סמינרי המתמטיקה. זה פשוט נהדר מבחינתי שפתאום אני מקבל חלון הצצה לסמינרים המובילים בעולם.

4. לא סוגרת ת'פה, שיש לה את אחד מבלוגי ביקורת המסעדות הטובים ביותר בשפה העברית, עברה לבלוג וורדפרס אישי משלה. תמצאו אותו פה.

כמובן שכרגע אי אפשר להעלות פוסטים חדשים – כי אסור ללכת למסעדות וזה – אבל עדיין שווה להסתכל בבלוג. זה יעשה לכם קצת תאבון ויזכיר לכם תקופה נורמאלית יותר.

5. אייל גרוס כותב בפייסבוק

"לפני 17 שנה ב- 2003-04-16, בחור בשם תומר כהן דיווח על באג בפיירפוקס, על כך שהחיפוש בדף לא מתעלם מניקוד, ולכן הקלדה של "פסח" לא תמצא את הגרסה המנוקדת פֶּסַח, מה שבפועל לא מאפשר לחפש בטקסטים מנוקדים. הוא נתן את הדוגמה הזאת בדיוק ושם קישור להגדה של פסח. היום 2020-04-08, יצאה גרסה 75.0 של פיירפוקס שבה זה תוקן. וליהודים הייתה אורה ושמחה. חג שמח!"

6. יש אנשים שמנצלים את הסגר לדברים נהדרים. למשל, ליצור קומיקס שמסביר איך נלחמים בקורונה ועדיין שומרים על פרטיות.

7. אהוד מימון עם פתיל נהדר על השינוי ב"מגע ראשון" (עם חייזרים) בספרות מד"ב בין פעם להיום. יש גם בלוגפוסט.

אחד הנושאים הראשונים שהוצעו לי לפרויקט #ספקולפסח היה השינוי ב"מגע ראשון" במד"ב המודרני לעומת העבר, או כפי שזה נוסח אחרת "מה מעצבן את הגברברים שחושבים שניבן ופורנל זה המילה האחרונה". 11/1

— ehud maimon (@ehmaimon) April 10, 2020

8. Wizards of The Coast מספקים עכשיו המון חומרים, חינם להורדה, של מבוכים ודרקונים. יש שם דברים נהדרים לחובבי משחקי התפקידים בקהל.

9. 12 סדרות אנימציה שכדאי לכם לצפות בהם עכשיו כשיש לכולם מלא זמן פנוי. רשימה טילים.

10. פתיל הצבעה ברדדיט על ספרי המדע בדיוני הטובים ביותר של העשור. לכו להסתכל על רשימת המועמדים כדי לקבל הרבה אופציות לקריאה.

11. רשימת המועמדים לפרס ההוגו 2020 התפרסמה ברשת. בשנים קודמות נהגתי לעשות מזה חגיגה עם פוסט יעודי משלו. אבל הטעם של מצביעי ההוגו לאחרונה התרחק מטעמי שלי – וזה בסדר גמור – כך שאני פחות חש צורך להתרכז במועמדים.

קראתי או התחלתי לקרוא שלושה מהמועמדים.

ל-Gideon the Ninth [ביקורת] לא התחברתי, למרות שיש לו כל כך הרבה הייפ ומעריצים שאני כמעט בטוח שהוא יזכה בפרס. את A Memory Called Empire הפסקתי באמצע, כי הנושא – איך להסתדר בתרבות זרה – לא דיבר אלי.

הספר The City in the Middle of the Night הוא אכזבת השנה שלי, בעיקר כי כל כך כל כך אהבתי את הספר הקודם של צ'רלי ג'יין אנדרס, All the Birds in the Sky [ביקורת].

ב-The City in the Middle of the Night אנדרס עוסקת גם בחברות אנושית, וגם במפגש עם חייזרים שלמרות שהם נראים מפחידים, מסתבר שאפשר להתחבר איתם ברמה רגשית הרבה יותר מאשר עם בני אדם אחרים. הנושאים האלה הם פשוט לא כוס התה שלי, אז סליחה עם כולם שלא הצלחתי להמשיך אחרי חצי ספר.