יומיות 03.06.2021: ערי צ'ארטר

נשבר לי הקינדל, סניף סניף, אחרי 8 שנות פעילות נאמנות.

קניתי קינדל חדש. בדיוק אותו הדגם, כלומר, עם כפתורים ובלי Touch Screen. אני אדם שמרן אני.

1. שמעתם על Próspera? מדובר באחד הניסויים המעניינים ביותר בממשל שמתרחשים כיום.

סקוט אלכסנדר כתב מאמר ארוך (מאד!) עם כל המידע שהוא יכל למצוא על פרוספרה, וגרם להרהורים שגלשו לאייטם הזה.  ממליץ לקרוא את המאמר של אלכסנדר בשביל באמת לדעת במה מדובר בפרטי פרטים.

הכל התחיל בהרצאת TED של הכלכלן פול רומר על Charter Cities.

התזה של רומר אומרת ככה. קחו איזור מיושב בדלילות – כמו פלשתינה בסוף המאה ה-19. תיצרו מוטיבציה לאנשים משכילים ועשירים מבחוץ לבוא לעבוד שם – כמו שהציונות עשתה עם פלשתינה בתחילת המאה ה-20. ואז תראו קסם: האיזור יתפתח מהר, יהפך למצליח ועשיר, וכולם יהיו מרוצים – שזה לא בדיוק מה שקורה בישראל-פלשתין במאה השנים האחרונות אבל רומר מתעלם מזה.

הדוגמאות של רומר הן הונג קונג ושנג'ן. איזורים שהיו מיושבים בדלילות, אבל היות והיה להם סטטוס מיוחד הם הפכו להצלחות כלכליות.

רומר מתלהב מכמה אלמנטים באיזורים האלה. הראשון הוא שלאנשים ניתנה "אפשרות" לעבור למקומות הללו – לא הכריחו אותם. השני זה שהונג קונג נוהלה בידי ארץ תרבותית ומתקדמת כמו הבריטים, ולכן היא הצליחה. כמו "הצלחת" המנדט הבריטי באיזור הלבנט, רק ההפך המוחלט כמובן. רומר לגמרי נופל פה בהטיית השרדות.

התזה של רומר אומרת שני דברים. יש הרבה מקומות נכשלים דלילים באוכלוסין בעולם (ספציפית, הוא חושב על אפריקה). אפשר לשחזר את ההצלחה של הונג קונג, לתת "צ'ארטר" למדינה מוצלחת זרה (נגיד, שוויץ) לנהל את האיזורים האלה, ואז הם יהפכו לעשירים ומצליחים.

אז אפריקה לא ממש מיהרה לאמץ את התיאוריה של רומר, אבל הונדורס דווקא כן. הם התלהבו מהרצאת ה-TED שלו, והציעו לו ליישם את המודל על אחד האיזורים הדלילים במדינה הענייה.

רומר מהר מאד גילה את ההבדל בין תיאוריה יפה לבין מציאות מכוערת.

מדינות כמו שוויץ לא ממש גילו עניין בהרפתקאה "הונדורוסית". ממשלת הונדורס, מצידה, הייתה פחות צדיקה מהממשלות טובות הלב שמתוארות בהרצאה של רומר. הן נתנו את השליטה לחברה פרטית – בניגוד לידיעתו ולהסכמתו. רומר פרש מהפרוייקט.

מה שיצא מהסיפור זה פרוספרה: מדינה-בתוך-מדינה בניהול חברה פרטית, שממש לא ברור שיש לה את היכולות לנהל את זה.

השטח הראשוני שקיבלה פרוספרה הוא משהו קטנטן, בגודל של מגרש גולף בערך. הוא באיזור שאכן מיושב בדלילות, אבל יש שם כפרים שעלולים להינזק אם המדינה-בתוך-מדינה תגדל, ותוך דור או שניים לגדול בעצמם ולהוות בעיה.

מה שהכי מעניין מבחינתי בסיפור זה איך פרוספרה מתכוונת לגדול. בגדול? בהתנדבות. כל אזרח הונדורי (אם הבנתי נכון), יוכל לבחור לעבור להיות תושב פרוספרה, וברגע שמישהו מחליט להיות תושב פרוספרה, השטח בבעלותו הופך להיות חלק מפרוספרה.

זה מתאים בול גם לספר העיר והעיר המופתי של צ'יינה מייאוויל [ביקורת], וגם לסיפור על מדינת לבנט עתידית שאני כותב כבר איזה שנתיים. מקום בו  בניין אחד שייך לישראל, ובניין לידו לפלשתין. אז אני סקרן, נחיה ונראה איך זה מתפתח.

2. שר הטבעות סטייל אולפני ג'יבלי היפנים.

3. רשימת משחקי הרפתקאות בעברית בסטים. קטנה בינתיים (12 כותרים בלבד), אך היד עוד נטויה.

4. מאז 1970 ועד ימינו אנו, מפרסמת האגודה לטולקין (Tolkien Society) ירחון מחקרי על כתביו, שמתמקד בעיקר בשר הטבעות.

עכשיו הם פתחו לקריאה כמעט את כל הירחונים. למה כמעט? כי רק הירחונים שפורסמו לפני יותר משנתיים נמצאים שם. מדובר בכמעט 60 גליונות מלאים מלאים חומרי קריאה מרתקים לחובבי שר הטבעות.

5. למדתי היום מושג כלכלי חדש: Family Offices. זאת חברה שמטרתה היא לנהל את הכספים של משפחה עשירה במיוחד, נגיד, משפחת רוטשילד. למה צריך לזה שם מיוחד? כי בדר"כ חברה שמנהלת כספים של כמה אנשים צריכה רשיון מהמדינה – אבל במקרה של Family Offices לא צריך רשיון, כי משפחה מוכרת בתור "אדם אחד".

עכשיו שהסתיים השיעור, רוצו לאתר של Yamauchi Family Office No. 10 : החברה שמנהלת את הכספים של המשפחה העשירה שהקימה את נינטנדו. זה אחד האתרים המקסימים שנראים כמו משחק נינטנדו ישן (עם איכות של 2021). ממש לא מה שהייתם מצפים מחברה פיננסית.

6. תאמינו לי, המדריך להכנת חומץ תפוחים (ושאר חומצים) הוא הדבר שהיה חסר לכם בחיים. באמת.

7. חולה על סבא אורי של תמיר בר, ויש לו שיר חדש היום.

8. עשרת הדברות של הלוגיקה, זה נהדר לכל מי שמתווכח באינטרנט ובכלל.