יומיות 27.12.2021: מי צריך את web3?
שוב מאיימים עלינו בסגר, וכבר יש קורבנות ראשונים. בוורשה נסגרה המאפייה הישראלית הנהדרת, My Pita. הם נכנסו לחובות בגלל הסגר הקודם, וסגר נוסף יכניס אותם לבור שהם לא יצליחו לצאת ממנו.
איפה אמצא עכשיו עוד פיתות מושלמות? חלות אווריריות כמו אלו שלהם לא קל למצוא אפילו בתל אביב. עצוב עצוב.
1. אילון מאסק צייץ ש-web3 נשמע בולשיט.
Web3 sounds like bs
— Elon Musk (@elonmusk) December 2, 2021
אחרי זה הוא צייץ, "האם מישהו ראה את web3? אני לא מצליח למצוא אותו".
Has anyone seen web3? I can’t find it.
— Elon Musk (@elonmusk) December 21, 2021
פעם יכולתי להתעצבן מהגישה הזאת, הרי כבר 5 שנים אני מקדיש את חיי ל-web3. אבל אני בתקופה של צמצום הזהות, אז אני לא לוקח שום דבר אישי, אלא רק כתירוץ לדיון על נושא מורכב.
בעקבות הציוץ עלו עשרות כתבות על web3: טוב או רע? גרגמל או דרדסא? רובוטריקים או שקרניקים? הבנתם את הדיון, כן? הנה אחת, ויש בה מלא קישורים לאחרות. אלו שקראתי היו יותר כותרות צעקניות ומשפטים כלליים מעורפלים מאשר תוכן ברור.
אני אישית מכיר מאות פרוייקטי web3, מעורב ב-3-4 אישית בצורה רצינית, ובעוד 7-8 אישית בצורה שטחית. אבל עולמי עודנו צר כעולם הנמלה. יש מאות פרוייקטי web3 נהדרים שמעולם לא שמעתי עליהם. העולם הדיגיטלי גדול ורחב, ואיש לא מכיר כולו.
הנה כמה שאלות-תשובות שמראות צוהר קטנטן מאיך שאני רואה את ה-web3.
מה זה web3?
אין הגדרה אחת ל-web3. למה? כי זה באזוורד. מילה שיווקית. מושג שנועד שאנשי שיווק ידביקו אותו על הפרוייקטים שלהם. כמה שיותר עמום – יותר טוב למשווקים.
אבל כן יש שתי הגדרות פופולריות.
ראשונה: כל אתר (או אפליקציה) שקשורים איכשהו לבלוקצ'יין הם web3.
זה מציאותית מבחן טוב. כי באמת, כמעט כל מוצר בלוקצ'יין קורא לעצמו web3. מצד שני, זאת הגדרה טכנית למושג לא-טכני. בשביל מה זה טוב? מה זה משנה לכם אם מוצר משתמש בכלי הטכני שנקרא בלוקצ'יין או לא? מה אתם, מהנדסות תוכנה?
שנייה: web3 הוא גירסא דמוקרטית של האינטרנט. גירסא בה אנשים הם לא סתם "משתמשים" באתרים, אלא ממש חברים בעלי השפעה. הפלטפורמות ב-web3 שייכות לקהל לא פחות מאשר למקימים.
זאת ההגדרה החביבה אלי. היא מביעה את המטרה של web3 בצורה ברורה: ליצור אינטרנט חדש, הוגן יותר, נצלני פחות.
למה צריך את web3?
הצרות שלי עם "המערכת" החלו חודש אחרי שעזבתי את ישראל.
מישהו משך 300 יורו מחשבון הבנק החדש שבדיוק פתחתי בגרמניה – לא יודע איך – ובגלל שלא יכולתי להוכיח שזה לא אני (איך אפשר להוכיח את זה?), הביטוח לא החזיר את הכסף. באותה התקופה המשכורת החודשית שלי הייתה 800 יורו וזאת הייתה מכה כלכלית ומוראלית.
משם זה המשיך. בעיות עם הבנקים, בעיות עם ביטוח הבריאות, בעיות עם הויזה והויזה והויזה. בעוד שבישראל הייתי האזרח המושלם, בגרמניה הפכתי לתושב יוצא דופן. הבעיות שלי מול מערכות מסורתיות הולכות וגדלות משנה לשנה.
עברתי תהליך KYC שבע פעמים בערך שנה שעברה כדי לקבל כרטיס אשראי. כל פעם הוא נכשל מסיבה אחרת. כשרציתי להוציא השנה כסף גדול מהבנק נאלצתי לבזבז הון תועפות על מתרגמים, כי אני חי בין ארצות, ולמרות שזה חוקי, המערכת לא מוכנה לזה.
מה שאני רוצה לאמר זה שאני זה לא אתם. לא יודע אם אתם צריכים את web3, אבל בסיטואציה שלי הוא פותח אופציות שלא קיימות אחרת.
בואו ננסח את השאלה מחדש.
למה ניימן צריך את web3?
ארבע דוגמאות web3 שאני משתמש בהן.
א. אתרים מבוזרים\דמוקרטיים. כבר שנתיים וחצי אני מקדיש את חיי המקצועיים לבנות קהילה של אתרים מבוזרים (פרוייקטי אלמונית ואסטרואידס).
זה התחיל מאתרים מבוזרים אבל עבר בשנה האחרונה לפלטפורמות דמוקרטיים. כל משתמש בפלטפורמה מקבל קול אחד, והמשתמשים מנהלים ביחד את הפלטפורמה כמו שאזרחים מנהלים מדינה. המוצר הסופי הדמוקרטי עוד לא קיים, אבל אנחנו בדרך.
אני חולם על לבנות דברים כאלה כבר עשור. ו-web3 מספק לי סוף סוף את הכלים שצריך. אז עזבו אם אתם חושבים שהעולם צריך כאלה פלטפורמות או לא. מה שחשוב זה שאילולא web3 ניימן לא היה יכול לבנות אתרים מבוזרים, ואז לא הייתה לו הכנסה.
ב. הקדשתי פוסט שלם ל-ENS: מערכת שמות מבוזרת, שמנסה להיות מערכת זהויות עולמית. כדי לכם לבדוק אותם. הם יכולים להתקיים רק ב-web3.
ג. Uniswap ובורסות מבוזרות. היות ותהליך ה-KYC הופך לסיוט עבורי, אני משתמש כמה שיותר בבורסות המבוזרות של web3 במקום בבורסות הריכוזיות הרגילות.
אני נגד העלמת מיסים (אני כנראה משלם יותר מיסים ממה שאני צריך), ואני בעד רגולציה פיננסית כי יש הרבה רמאים בעולם שרוצים לגנוב לכם את הכסף. אבל המימוש הקיים של ההגבלות עולה לי הון זמן והכי חמור, גורם לחצים שלא עושים טוב לבריאות.
Uniswap, הבורסה המבוזרת המובילה, היא חבל הצלה עבורי. היא פלטפורמת web3 שמאפשרת לציבור השתתפות בתיפעול וניהול הפלטפורמה. יש גם את Bisq, שוק מבוזר לקנייה ומכירה של ביטקוין, שאני השתתפתי בעבר בכתיבת האלגוריתמים שלה.
ד. ארגונים אינטרנטיים. המונח המקצועי הוא DAO: ארגונים מבוזרים אוטונומיים. אבל אני מעדיף לקרוא לזה "ארגונים אינטרנטיים", כי ככה אני רואה אותם.
תשמעו, מ-2016 אני עושה פרוייקטים אונליין עם אנשים מכל העולם. יש כספים, יש הכנסות, יש ניהול וצריך איכשהו ליצור מסגרת שבה אפשר לנהל את שיתוף הפעולה בבטיחות.
הפתרון המסורתי הוא רישום חברה מסחרית באיזשהי ארץ. אבל כשיש הרבה אנשים מכל העולם – ואני אפילו לא מכיר את השמות האמיתיים של חלקם – זה לא עובד. גם אם יש פתרון, הוא יקר, מסורבל ולא מתאים לנו.
אז אנחנו עושים ארגונים אינטנטיים סטייל web3. בזכות השימוש במטבעות מוצפנים אנחנו יכולים לנסח פרוטוקולים שנותנים מידה מסוימת של בטיחות. עד עכשיו זה עובד לא רע.
רוצים דוגמא לארגון כזה? תבדקו את DXdao. יש להם מפגשי קהילה (אונליין) כמעט כל שבוע וכולם מוזמנים להשתתף. הם מלאים כוונות טובות.
ה. NFTs. יהיה על זה פוסט נפרד בקרוב.
אז למה יש שנאה ל-web3?
אתם יודעים עד כמה קשה לשפוט אם ארגון הוא דמוקרטי ושיוויוני או דיקטטורה במסווה?
האם ויקיפדיה מנוהלת בצורה דמוקרטית והוגנת? האם הבחירות בהונגריה הוגנות? לא יודע? מי יודע? מעטי מועטים בעולם.
קחו את כל חוסר הוודאות הזה ותכפילו פי מליון בכמה אלפי פרוייקטי web3 עם מבני קהילה מוזרים, הצבעה של בעלי טוקנים אנונימיים ותהליכים לא ברורים. האם הם ממשים את חזון ה-web3 או שמא הם פרוייקטי web2 עם תבלין דמוקרטיה מזויף? נסיון של קרנות ההשקעה ליצור תרמיות פירמידה מודרניים? איןלימושג.
אם נקח את הדוגמאות שאני מכיר הכי טוב, ENS ו-Bisq. ההצבעה שם היא ע"פ כמות מטבעות, אבל רוב המטבעות נמצאים אצל המקימים או בשליטתם. הצעות עוברות ב-99% תמיכה. זאת דמוקרטיה זאת? זאת חברה ציבורית קפיטליסטית קלאסית.
הנה ציוץ של ג'ק, מקים טוויטר, מהשבוע האחרון:
You don’t own “web3.”
The VCs and their LPs do. It will never escape their incentives. It’s ultimately a centralized entity with a different label.
Know what you’re getting into…
— jack (@jack) December 21, 2021
יש גרעין של אמת בדבריו! Uniswap היא בבעלות VC, ואם אינני טועה, DXdao הצליחו לאסוף כל כך הרבה כסף בעיקר מקרנות השקעה (ידעתי פעם במדויק אבל שכחתי, אז לא מתחייב).
קרנות השקעה גילו ש-web3 מאפשר להם לעשות סוג של אקזיט מהיר, ונכנסו לזה חזק. אפילו פרוייקטים על בסיס מבריק כמו Loot (כתבתי עליו פה) בסופו של דבר נתקעו כי התכנון היה לעשות כסף מהיר למשקיעים, ולא לבזר את עולם משחקי המחשב.
היתרון של web3 הוא שכרגע הכל שקוף וקל לנתח אותו. יש פרוייקט נהדר בשם Deepdao, שעוזר לכם לנתח עד כמה פרוייקט הוא באמת web3 ועד כמה הוא חרטא.
מה המסקנה?
לאנשים כמוני יש שימושיות אדירה ב-web3. הטכנולוגיה פותחת אפשרויות חדשות. הוא מאפשר ליצור אינטרנט דמוקרטית, והרעיון קוסם לי.
אבל גם ברור לי שכרגע יותר אנשים מגיעים לשם בשביל החרטא והרווח מהיר.
האם כדאי לכם להתעניין ב-web3? אם אתם בקטע של שירותים פיננסיים, מקימים פרוייקטים באינטרנט, בוני אתרים או מדעני מחשב – כן, וודאי! אם לא? לא בטוח.
2. הציורים של לארי אלמור היו הבסיס לעולם הדמיון שלי בגיל 12. הם הביעו את ההרפתקאות שרציתי אז, ובעצם, גם את ההרפתקאות שאני רוצה כיום.
אז סתם ככה, בלי סיבה טובה, הנה אחד הציורים המוצלחים שלו.
3. MUGEN הוא מנוע חינמי, קוד פתוח, למשחקי לחימה דו-מימדיים שנוצר ב-1999. הקהילה שלו פעילה כבר יותר מ-20 שנה, ויצרה עד עכשיו יותר מ-3,000 דמויות!
Modding communities can greatly extend the lifespan of a project. MUGEN is a freeware 2D fighter engine that was released in 99' and still gets fresh mods.
It might perhaps have the most cross-overs of any game too. Ppl have rosters with 3000+ characters! https://t.co/gppdaQxm5X pic.twitter.com/2LXgqtp69V
— jin (@dankvr) October 14, 2021
4. באייטם הראשון אני מדבר על web3 בתור אינטרנט יותר דמוקרטית, אבל שוכח שב-web2 יש את ויקיפדיה. אף אחד לא מקבל טיפול מיוחד בויקיפדיה, כולם שווים, והמשתמשים מנהלים את הפלטפורמה. ככה טוענים לפחות בכתבה הזאת על הניהול ויקיפדיה.
5. כלי נגינה במציאות רבודה, כלי נגינה במציאות מדומה. עולם המוזיקה הולך לכיוון מהפיכה, ואלו הדברים שהילדים שלכם ינגנו עליהם.
I made my first AR musical instrument! I call it a particle synth 🎵✨ pic.twitter.com/uDKYMqt0Xg
— Lucas Rizzotto (@_LucasRizzotto) February 15, 2021
וויקיפדיה רחוקה מאד מדמוקרטיה, לפחות הויקיפדיה העברית. דבר ראשון יש שם מעמדות וכל משתמש מקבל הרשאות שונות לפי הדירוג שלו כגון משתמש פשוט, מפעיל, בירוקרט וכו… בנוסף יש שם אליטה שמחוקקת את החוקים ואוכפת אותם בעצמה. למשל אחד המאפיינים של האליטה היא שהם מבלים יחסית הרבה זמן בויקיפדיה ולכן מבצעים יותר עריכות מהמשתמש הממוצע לכן הם קבעו חוק שאסור למשתמש עם פחות מ-X עריכות בחודש להשתתף בהצבעות.
תודה על המידע! לא ידעתי. אבל האמת היא שזה יותר קרוב לדמוקרטיה מכל פלטפורמה אחרת שאני מכיר, לא?
בניגוד למדינה\ארגון פורמאלי, קשה מאד לדעת בפלטפורמה מי "משתמש". אם טוויטר תהפוך לדמוקרטיה ותתן לכל מי שפתח אתמול חשבון זכות הצבעה שווה יווצר כאוס ונזק וניצול ע"י אינטרסנטים.
אז הגיוני שגם ויקיפדיה לא תתן לכל משתמש להצביע, אלא יהיו חוקים מי יכול. לא יודע אם החוק של X עריכות בחודש הגיוני לאוכלוסיה שלהם, כי אני לא חלק מהמערכת, אבל הוא גם לא נשמע שערורייתי. אלא יותר כמו "דמוקרטיה של עורכים".
אני מבין שעדיף "דמוקרטי של קוראים" אם אפשר, אבל אני באמת לא רואה איך אפשר לממש משהו כזה ב-settings של האינטרנט הפתוח.
כאן ניתן למצוא פיתות מושלמות
https://www.youtube.com/watch?v=jvCQkzBz5WA&ab_channel=%D7%9E%D7%A7%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%9C
זה מתכון של מקס מלכיאל האחד והיחיד לכל יושבי הניכר שחשקה נפשם בפיתה
תבורכי:-)
יכול להיות שהנכדים שלנו ינגנו על דברים כאילו, אבל ממה שאני רואה הילדים עדיין לומדים פסנתר וגיטרה.
לא ראיתי חוג לנגינה במציאות רבודה.
וחוג נגינה ל-DAW ראית? ובכל זאת הדור שלי עושה מוזיקה אלקטרונית עם DAW ו-Auto tunes ולא על פסנתר.
התכוונתי למה שהילדים שלנו ינגנו כשהם יהיו בני 20. החוגים לזעטוטים זה אפילו לא למה שההורים מנגנים כיום, אלא יותר למה שקל וכיף לילדים לנגן.
לטעון שווב3 שקוף נשמע לי די מטעה, איך אתה יכול לדעת אם שני משתמשים שונים לא שייכים בעצם לאותו אדם?
בסוף כל ״דמוקרטיה וירטואלית״ תהיה נתונה להשפעה של שחיתויות ומאבקי כוח שיזלגו מה״עולם האמיתי״. ולפחות בווב 2.0 יש לכאורה את מי להאשים שדברים מתקלקלים, בווב 3 אין נשמע שחסר accountability.
למה שתיארת קוראים sybill attack.
אתה מתבלבל בין שקוף לבין ניתן ל-auditable (כלומר, שאפשר לוודא שאין בו רמאויות).
גם שקוף לא מדויק ל-web3 אגב, אני מאמין שבעתיד עם zero knowledge proofs יהיו גם DAO לא שקופים (לכן כתבתי, כרגע שקוף).
מעבר לכך, נראה לי שאתה מניח איזשהו תהליך governence בראש, בתהליך שאתה מניח יש sybill attack, ואז אתה חושב שזאת נקודת אכילס שאין לה פתרון.
אבל כולם מודעים ל-sybill attack ויש הרבה דרכים להתמודד עם זה. יש DAOs עם proof-of-humanity. בכל ה-DAOs שאני חבר בהם הזהות של החברים העיקריים ידועה (למרות שאין דרישה כזאת), כך שמעשית הבעיה לא קיימת שם. יש DAOs שבהם ההצבעה היא על בסיס reputation. אני יכול להמשיך, כי יש מליון דרכים לתכנון שמתמודד עם Sybill Attack.
פתרון על בסיס reputation נראה לי יסבול מבעיות ריכוזיות דומות למערכות קיימות. בסוף נקבל עולם שנשלט ע״יי instagram influencers 🙂
והזהות של החברים העיקריים אולי ידועה, אבל עדיין לא ברור לי איך תוודא שהחברים היותר אנונימיים הם לא bad actors וכו׳?
תלוי איך מקבלים את ה-reputation, לא? מי מקבל reputation? האם יש מקסימום reputation? לכמה אנשים יש מקסימום reputation? ועוד מליון דברים.
כן, יש הרבה אפשרויות, אבל נראה לי שאם מערכת החוקים מתחילה להסתעף, אפילו קצת, מעבר לדמוקרטיה ישירה, אז מתחילים לצוץ פגמים ותמריצים במערכת שיובילו בחזרה לשילטון ריכוזי עם כל התככים שבאים יחד – ואז מה עשינו בזה?
עוד נקודה לדעתי היא למרות התכונות התאורטיות של הרבה מהפרוייקטים של ווב 3 אני חושב שאפשר לומר די בוודאות שקיימות פרצות וbackdoors כי בסופו הם נכתבו ע״ בני אדם, ומי בדיוק ישא באשמה אם וכאשר מישהו ינצל את הפרצה? (אז כן, אפשר to fork it, אבל זה יהיה כמו לשכנע את כולם לעבור מפייסבוק למשהו אחר)
מניח שנראה בשנים הקרובות לאן ואם ווב 3 ילך 🙂