המדף הז'אנרי: וויל וויט – סדרת Cradle ספרים 1-10

זאת הביקורת הכי מקיפה בתולדות האתר. היא מכסה את עשרת הספרים הראשונים של סדרת Cradle.

אם זה נשמע לכם מדהים, חכו לפרט המידע הבא. קראתי את כל עשרת הספרים, מההתחלה ועד הסוף, תוך פחות מחודש. למעשה את התשעה הראשונים צלחתי בקצת יותר משבועיים, אבל בעשירי קצת רוויתי ולכן הוא "נמרח" לשבוע.

Cradle היא סדרת פנטזיה שמושפעת מאד, אבל מאד, מסדרות אנימה ומאנגה. אם וויט היה מספר שהוא מושפע מטולקין, הייתי קורא לו שקרן. אבל הוא לא. וויל וויט אוהב אנימה, וספרות פנטזיה סינית ומשחקי מחשב ו-LitRPG (תראו את הפוסט הזה), והסדרה שלו נראית כמו שילוב נהדר של כולם.

תראו, קל לחשוב שאם ניימן (אני מקסים שאני מדבר על עצמי בגוף שלישי, נכון?) קרא עשרה ספרים תוך פחות מחודש אז זאת סדרה סופר מומלצת שאתם חייבים לקרוא. אבל לא. ממש לא.

Cradle היא לא אחת מעשר הסדרות האהובות עלי אי פעם. אולי, אולי, אחת מ-50 הסדרות. היא מלאה פגמים, די בוסרית, ודוגמטית בצורה ילדותית.

מצד שני, היא סוחפת, יצירתית, מלאת דמיון, עם דמויות נהדרות – והכי חשוב – עוצמתית. כי עם כל החסרונות שלה יש ב-Cradle את הדבר העוצמתי הזה שיש בספרים שמשאירים אתכם ערים עד אמצע הלילה.

אין אפשרות לתת ביקורת אמיתית על עשרה ספרים למי שקרא אפס ספרים. זה יספיילר את הכל ולא כיף. לכן במקום זה נתאר את ה-settings של הסדרה, ומה בעצם גרם לאדם כמוני, כבר לא כל כך צעיר, להקדיש כמעט חודש מחייו לקרוא אותה.

בכפר קטן, בעמק קטן שנקרא העמק הקדוש, נולד ילד קטן בשם לינדון.

לכל אדם בעמק הקדוש יש "נשמה". הנשמה קובעת את סוג הקסם אותו יכול האדם לבצע. נגיד, קסם אשליות, בניית חפצים או חרבות.

נמשיך: בעמק הקדוש עושים בדיקה לכל ילד בגיל צעיר כדי לבדוק איזה סוג קסם יש לו. משהו כמו פסיכוטכני כזה. לאור תוצאות הבדיקה מחליטים על מסלול הלימודים של הילד.

אז לינדון הולך לבדיקה, ובמקום לספר לכם מה קורה בה אני אגיד לכם שהשם של הספר הראשון בסדרה הוא unsouled. כן כן, ללינדון שלנו אין נשמה!

אם קראתם סיפור פנטזיה או שניים בחייכם אתם יודעים מה עומד לקרות עכשיו. הילד חסר הכשרון, שכולם מזלזלים ומתעמרים בו, יעבוד הכי הכי קשה ואז יוכיח לכולם שהוא יכול יותר מהם. כאילו, זאת בול העלילה של My Hero Academia ושל Hinomaru Sumo ושל בטח טריליון אנימות נוספות.

עכשיו, קחו את העלילה הבסיסית המהנה הזאת של דוד מול גוליית, תעלו אותה במליון טונים, שימו אותך בתוך גלקסיה ענקית, עשירה בעולמות, ממלכות וקסמים – תקיפו את הדוד הזה בגלריית דמויות אדירה וערימת אתגרים חסרי סיכוי – ובום! קיבלתם את עשר הספרים הראשונים של Cradle. פלא שאי אפשר להפסיק את הגילטי פלז'ר המרתק הזה?

הנה כמה דברים שאתם צריכים לדעת למקרה שתקראו את הסדרה.

ראשית, הספר הראשון כיפי נורא אבל הכי פחות מיוחד. הוא ממש סיפור קלאסי לסוגו.

שנית, החצי הראשון של הספר השני הוא בערך הכי חלש בסדרה. עד כדי כך שחשבתי שאולי הסופר איבד את זה ולא יודע איך להמשיך. אבל מאמצע הספר השני זה רק טיפס וטיפס וטיפס ואל תעזו לוותר שם.

שלישית, הספר לוקה בפילוסופיה ברמת תיחכום מינוס חמש. בגדול הסופר מאמין שהדרך היחידה לעשות דברים היא להתחיל הכי מהר שאתה יכול, ואז לאט לאט להגביר. לינדון אף פעם לא נח. אף פעם. הוא גם בקושי מתעייף ואף פעם לא חולה או נפצע. אנושי הוא לא, ופילוסופיה מעשית זה לא.

אני חושב גם שבכלל יש לספר שלל בעיות אתיות על נטילת חיים ונזק לאחרים. ממש הייתי צריך לכבות את השכל בנקודות מסוימות ולהזכיר לעצמי שזאת יצירה בדיונית ותו לא.

מעבר לכך הסדרה כולה בוחנת שתי גישות שונות ומעניינות לעשות משהו. הגישה הראשונה היא ללכת ראש בקיר מול כל אתגר. לעשות את הכל כמו שצריך, אבל לעבוד הכי קשה ולהיות ראשון בין שווים. הגישה השניה היא לנסות למצוא קיצור דרך מול כל אתגר. לעקוף את כולם פשוט כי אתם בכלל לא משחקים את המשחק שלהם.

ואה, אין שם בכלל מין. די מדהים.

אבל עזבו, אתם לא תקראו את הסדרה בשביל העומק שלה. אתם תקראו אותה כי אתם אנשים מבוגרים שעדיין ילדים בלב, והם רוצים לפעמים פשוט סיפור הרפתקאות אפי גדול מהחיים שיזרוק אותם לעולם אחר. בקטגוריה הזאת, מעטות הסדרות שטובות מ-Cradle.

[וויל וויט – סדרת Cradle ספרים 1-10, משנת 2016 ועד 2021. מלא מלא עמודים, אין לי כוח לספור]