יומיות 26.05.2023: פסטיבל יוקולילי

אם פוסט היומיות הקודם נכתב רגע אחרי שעזבתי את בארי, איטליה, הפוסט הזה נכתב בעודי עוזב את Monopoli, שנמצאת 40 דקות נסיעה דרומה מבארי.

הרבה יותר נהניתי ב-Monopoli מאשר בבארי, אבל זה לא אומר שיש לי יותר מה לאמר עליה. נהפוך הוא! Monopoli היא עיירה תיירותית קטנה. בדיוק המקום בו אפשר לשבת שעות על כוס משקה, עם אוכל טוב, ולהנות מהאווירה האיכותית, ובסוף מה יש לאמר עליו? רק "כיף".

1. .. אבל בכל זאת..

הגעתי למונופולי עם אקורד הסיום של פסטיבל היוקולילי המקומי, Monopolele. גיליתי את זה במקרה כי נתקלתי בצעדת הסיום של הפסטיבל בעיר העתיקה.

זה ישמע לכם מוזר, אבל אני חובב יוקולילי אדוק שיכול לנקוב בכמה משמותיהם של נגני היוקולילי המובילים בעולם. אני לא עוקב אחרי הסצינה כיום, ולכן לא ידעתי שמאז שנה שעברה מתרחש במונופולי פסטיבל יוקולילי שנתי, אבל עכשיו כשאני יודע את זה אני אשכרה שוקל להגיע במיוחד שנה הבאה. נשמעת חוויה אדירה.

הנה קורס מהיר ליוקולילי. מדובר בכלי נגינה שמזוהה עם הוואי. הוא הגיע לשם, או הומצא שם, או נבנה שם – אף אחד לא באמת יודע – בסוף המאה ה-19 בידי שלושה מהגרים פורטוגלים. זה כלי נגינה קטן, עם 4 מיתרים, וחלק מהקסם שלו זה הגודל הקטן, הניידות, וכן, גם המוזיקה המקסימה שהוא מפיק.

את היוקולילי גיליתי לפני 20 שנה בזכות ג'ורג' פורמבי, שחקן, מוזיקאי וקומיקאי בריטי שהיה פופולרי בשנות ה-30 וה-40. הסרטים של האיש מעלים חיוך על פני אפילו כיום.

שאר העולם מכיר את היוקולילי בזכות ישראל קמקוויוואולה מהוואי, שהיה סלב ענק בשנות ה-90, בעיקר בזכות השיר הזה, אבל ממש לא רק.

הרומנטיקה של היוקולילי מתאימה לנופי הוואי, אבל גם הנופים האירופאיים עושים לכלי הנגינה טוב. זה סרטון אהבה ליוקולילי של הנגנית האיטלקית סילוואנה ברונו. היא אפילו הופיע ב-Monopolele, אבל לפני שהגעתי לעיר.

עם זאת, השם הכי גדול שהופיע במונופולילי הוא דניאל הו, מהוואי כמובן. הוא נחשב לאחד מנגני היוקולילי הגדול בכל הזמנים. הוא גם אדם מקסים, על הבמה לפחות, ואני מאד ממליץ לראות את ההופעה הזאת שלו:

יש הרבה כלי נגינה יפים בעולם, אבל חלק מהאהבה שלי ליוקולילי נובעת מהאלמוניות היחסית שלו. זה נכון, אגב, לכמעט כל תחומי העניין שלי: אני אוהב קהילות קטנות וחיוביות, וכל פעם שתחביב שלי עובר למיינסטרים (סופר הירוז, מד"ב, פנטזיה, בירות בוטיק, משחקי מחשב, בלוקצ'יין, שעונים חכמים וכו'), אני מאבד חלק מהעניין בו.

לא רוצה תשומת לב, ולא רוצה התלהבות מסחרית ושטחית. לא רוצה את כל האמוציות השליליות שהצלחה מביאה לתחום. רוצה תחום ביצתי, בו כולם מכירים את כולם וכולם מחייכים לכולם, והאירועים ה"גדולים" הם בעיירות איטלקיות קסומות קטנות.

הנה מונופולי אגב, מוצגת בליווי נגינת יוקולילי.

2. Varguy הוא מאייר מגרמניה, שיוצר סצינות נהדרות כמו זאת למטה.

3. פוליטיקה בצד, זה קורע.

זה הדבר הכי טוב שראיתי בחיים. pic.twitter.com/O5kAG1yot2

— shawty🇺🇦 אל תקחו אותי ברצינות (@realhotgirlneta) May 25, 2023

4. ארבעה משחקים חדשים נוספו השנה להיכל התהילה של משחקי המחשב. הנהם:

א. The Last of Us. בטח שמעתם על סדרת הטלוויזיה, אבל לפני עשור גם יצא משחק מחשב כזה. שמעתי שהוא מעולה, מעולם לא שיחקתי, קשה לי להאמין שאין קשר בין הצלחת הסדרה לבין הכנסת המשחק להיכל התהילה.

ב. Computer Space מ-1971 היה, מסתבר, משחק המחשב המסחרי הראשון אי פעם. הוא הצליח אז וגרם ליוצרים שלו ללכת ולהקים את חברת אטארי.

ג. Wii Sports נחשב לאחד המשחקים הנמכרים ביותר בהיסטוריה, למרות שזה קצת רמאות. הוא הגיע יחד עם כל קונסולת נינטנדו Wii, ונינטנדו ספרה את זה בתור מכירה למרות שלקונה לא היו אופציות אחרות. המשחק היה מהפיכה בכל מה שקשור למשחקי ספורט, תנועה ושלטים שאפשר לעשות איתם עוד דברים חוץ מללחוץ עליהם.

ד. Barbie Fashion Designer. משחק מ-1996. לא שמעתי עליו (או שאולי כן, ושכחתי, בכל זאת, 27 שנים), אבל וועדת הקבלה אומרת שהוא פרץ דרך במשחקי מחשב שמיועדים לבנות, לא רק לבנים.

כל זה קרה בתחילת מאי, סליחה על הדיווח המאוחר.

5. הנה אבל משהו יותר טרי. גירסא חדשה ל-Freenet.

מדובר על פרוייקט מחודש לאינטרנט מבוזרת, ואם אתם עוקבים אחרי הבלוג אתם יכולים לדמיין שיש לי המון מה לאמר על זה. אבל אני לא עומד לאמר על זה המון, אלא רק קצת. גם כי הפוסט הזה כבר ארוך, וגם כי אני לא בטוח שזה יעניין יותר מדי אנשים.

בקצרה: Freenet המקורי יצא בשנת 2000 והיה הצלחה מסחררת בעולם הגיקים\האקרים\אינטרנט המחתרתי. הפרוייקט היה מבוסס על התזה של איאן קלארק מ-1999, שקיבלה רק ציון B מהמרצים, בגלל שהיא הייתה "מקורית מדי" (או בשפה שלהם, "לא ציטטה מספיק מאמרים אחרים", כי מה לעשות, פשוט לא היו כאלה).

Freenet המציא כמות אדירה של קונספטים שפרוייקטי האינטרנט המבוזרת העכשוויים מבוססים עליהם. אין לי כוח להסביר מה כל אחד מהם אומר, אז הנה רשימת מילים אם אתם רוצים ללכת לחפש: IPFS, IPNS, וגם Pubsub על פי מפתח נושא ברשת מבוזרת — וכמובן, שימוש ברשת Mix network של Chaum בשביל אנונימיות עוד לפני ש-Tor הומצא.

פעם אחרונה שהסתכלתי על Freenet הייתה לפני שנתיים בדיוק, וזה היה אז פרוייקט שחי על אדים. האתרים עוד עבדו, אבל באמת שלא היה שם משהו מעניין. הכל נראה מיושן יחסית לשאר הדברים שיש כיום בשוק, בעיקר IPFS וכמובן פרוייקט Esteroids שלי.

לכן הופתעתי כשמשום מקום הודיעו השבוע על פרוייקט Freenet 2023, שאמור להחיות את Freenet וליצור אינטרנט מבוזרת חדשה שתהווה אלטרנטיבה ל-Web הנוכחי. זה די בערך מה שאני מנסה לעשות בשנים האחרונות, כאילו, אחד לאחד ציטוט מדויק.

הסתכלתי מהר בפרוייקט החדש. הוא מעניין, יש בו רעיונות חדשים שאני צריך עוד לעכל. יש לו קהילה קטנה, ויש לו את ההילה של ה-Freenet הישן שמדברת לגיקים זקנים כמוני. מרגיש לי שהוא לא מספיק מתייחס לשאר הדברים שקיימים בשוק כדי ממש להצליח, אבל נחיה ונראה.