יומיות 09.06.2023: הרשת החברתית המבוזרת Lens

לפני חודש התחלתי לספר על הדירה שקניתי בוורשה. זה הזמן לסיים את הסיפור.

תקציר הפרקים הקודמים:

"בדצמבר 2021 קניתי דירה בוורשה… עשרה חודשים נמשך שיפוץ הדירה, ובאוקטובר 2022 עברתי אליה סוף סוף."

בפוסט הקודם סיפרתי על דלתות הדירה. לא רק שיש המון מה לספר עליהן, אלא שאנשים אפילו ביקשו לראות אותן. אני לא יודע ליצור צילום "מפתה" של דלת, לכן תקבלו צילום סתמי של דלת מהדירה:

שאר פרטי הדירה, ונעשה את זה מהר.

הדירה היא דירת החלומות שלא ידעתי שאני רוצה!
– 130 מ"ר,
– פלוס מרפסת של 12 מ"ר,
– פלוס מחסן של 20 מ"ר מחוץ לבניין.

הדירה יושבת על אגם בפארק גדול בוורשה, וזה אומר שקירות הסלון הן דלתות זכוכית ענקיות שמשקיפות על האגם. מתקבלת תחושה של לגור בטבע,  למרות שהדירה נמצאת יחסית במרכז וורשה.

הבלוק בו הדירה שוכנת נבנה ע"י חברת בניה סינית, לכן לפחות 50% מהדיירים הם ממזרח אסיה.

בקומה מתחתיי, למשל, גרים שלושה דורות של משפחה ויאטנמית: ילדים, הורים וסבים. כל ערב עולים מהדירה ריחות בישול מטורפים, והם מנגנים מוזיקה מסורתית ויאטנמית כמוה לא שמעתי מעולם. המרפסת שלהם נראית כמו ג'ונגל, ומלאה עציצים עם שלל עשבי תיבול שאני לא מכיר.

מהרגע שעברנו לדירה רציתי להתחבר עם המשפחה הויאטנמית הזאת. בחלום שלי הסבתא מלמדת אותי בישול מסורתי וההורים מראים את סודות גננות המרפסת שלהם. אממה, עד כה נסיונות התקשורת שלי  עלו בתוהו. אני אפילו לא יודע אם המבוגרים במשפחה מדברים אנגלית או פולנית! כל פעם שניסיתי לדבר במסדרון הם הנהנו בנימוס ונמלטו על נפשותיהם.

התוכנית הכי טובה שלי בינתיים זה ללמוד ויאטנמית, ואני לא צוחק.

1. באיזור הזמן שאיילון מאסק רכש את טוויטר, החל מיני טרנד של רשתות חברתיות מבוזרות.

מרוב יח"צ קשה להבין מה המטרות של כל אחת ואחת מהן. חלקן מדברות על אנטי-צנזורה, חלקן מדברות על פרטיות, וחלקן מדברות על ניהול הוגן במקום על דיקטטורת-מאסק\צוקרברג או ג'אנג יימינג (שויקיפדיה מספרת לי שהוא מקים טיקטוק).

היות ואני מתעסק באינטרנט מבוזרת, הרגשתי צורך לבדוק את הרשתות החברתיות החדשות. הבולטות שברשתות כרגע הן:
א. Farcaster שמבוססת על את'ריום והרבה חבר'ה מ-ENS מאד אוהבים אותה.
ב. Lens, שגם מבוססת על את'ריום ולדעתי הכי פופולרית כרגע.
ג. Bluesky Social של יוצאי טוויטר, כולל מקים טוויטר ג'ק.
ד. Nostr, חביבת אנשי ביטקוין עם הקריפטוגרפיה הכי מעניינת כנראה.

יש גם את מסטודון הותיקה מאד, אותה ניסיתי כמה פעמים בעבר. למסטודון יש בעיות קונספט קשות, שלדעתי ימנעו ממנה להיות פופולרית אי פעם. אם מענין אתכם לקרוא על זה אייטם תגידו בתגובות.

שלוש הרשתות החברתיות הראשונות ברשימה שלי הן על בסיס הזמנה בלבד, וזה נורא צורם! הדרך הכי גרועה להתחיל רשת חברתית מבוזרת והוגנת, היא לסגור אותם לקהל מוזמנים סגור. מילא אם הסיבות לזה היו טכניות, אבל הסיבה היחידה היא רצון לייצר הייפ.

במהלך חודש מאי ניסיתי את Lens  די ברצינות במשך כמה ימים, אז נדבר בעיקר עליה היום. אבל לפני זה, כמה מילים על , Farcaster, פשוט כי לא צריך יותר מכמה מילים לסכם את החוויה שם.

חבר שמאד פעיל בקהילת Farcaster שלח לי הזמנה. שמחתי. אבל מסתבר שכדי לממש את ההזמנה צריך להוריד את אפליקצית Farcaster, שקיימת רק באייפון או גוגל סטור.

לי אין אייפון ואין גוגל סטור. למעשה, הסיבה העיקרית שאני מתעניין באינטרנט מבוזרת היא כדי להימנע מגוגל, אפל ושאר מונופולים. כל הקטע של Farcaster אמור להיות נגד המונופולים הענקיים הקיימים! אז איך יכול להיות שתנאי ההצטרפות הוא פתיחת חשבון בגוגל או אפל?

הבהירו לי שאין דרך אחרת, אז אמרתי תודה וביי. אחרי זה גיליתי ש-Farcaster ממומנת ע"י a16z, קרן השקעות ענקית שאני בספק אם מתעניינת בביזור על חשבון רווחים. אני פשוט לא קהל היעד של Farcaster.

כאמור, אני החלטתי להתמקד ב-Lens, והודעתי על כך לכל העולם:

I want to try @LensProtocol!

I spent the morning of setting up my account for that. New browser with a new wallet etc, since I like to keep things separated.

I'll post some things there later today. Follow me if you're a Lenster!https://t.co/hQWx8W0KIB pic.twitter.com/EQCGAGHWrS

— Eyal Ron ("Neiman") — neiman.eth (@neiman30) May 15, 2023

Lens הוקמה בידי סטני קולחוב מפינלנד. הוא כבר הקים בעבר פרוייקט קריפטו מצליח (Aave), ובגדול נראה אדם נחמד מאד. לדוגמא, את ההזמנה ל-Lens קיבלתי ישירות מסטני, פשוט כי כתבתי לו משום מקום וביקשתי. כאמור, איש נחמד.

הקונספט של Lens פשוט וחכם:
– הפרופילים? בשליטת המשתמשים.
– הפוסטים והתגובות? מידע פומבי ברשת מבוזרת.

בעצם, השלב היחיד בו יש ל-Lens שליטה זה שלב פתיחת החשבון (כרגע על בסיס הזמנה). טכנית ל-Lens יש גם אפשרות כרגע לעשות עדכוני תוכנה לרשת, אבל אני מניח שזה זמני, ובהמשך הם יעבירו את זה לקהילה.

המשמעות של המבנה הזה היא שכל מי שבונה אתרים – באמת כל מתכנת (או מתכנתת) – יכול בקלות ליצור רשת חברתית עם הכלים של Lens, המשתמשים והמידע של Lens. התסריט האופטימי של Lens הוא מאות יזמים שבונים על בסיס Lens, עד שאחד מוצא את הנוסחא לרשת חברתית חדשה שהופכת לויראלית.

מה בנו בינתיים עם Lens? בנו את Lensfrens שם בעיקר בוחרים אחרי מי לעקוב (הנה הפרופיל שלי), בנו את Lenster, שהיא סוג של טוויטר ופייסבוק. ובנו גם את DiverseHQ, סוג של רדדיט מבוסס Lens.

אני בדקתי את Lenster, ובמשך יום אחד כתבתי שם לא פחות משבעה פוסטים מושקעים על אתרים מבוזרים. הנה, תראו פה. הפוסטים האלה הביאו אותי תוך יום לכמות מסחררת של 11 עוקבים!

כל הפוסטים שלי, תמונת הרקע והמידע, מופיעים גם ב-DiverseHQ (תראו פה), ולא הייתי צריך לעשות כלום בשביל זה. זה אומר שעם אפס מאמץ אנשים יכולים להחליט אם הם רוצים לנהל על הפוסטים שלי דיונים סטייל טוויטר או סטייל רדדיט.

נו, אז איך הייתה חווית השימוש ב-Lens? קצת משעממת. כל שלוש הפלטפורמות שניסיתי הן מאד משויפות אך גם מאד חסרות אופי. הן ארוזות כמו סדרה גנרית של נטפליקס, עם הרבה שיוף טכני אבל אפס נשמה.

התוכן משמים ומתאים לאריזה. בגלל ההייפ ושיטת ההצטרפות על בסיס הזמנה בלבד, יצא שרוב משתמשי Lens הם אנשים שיש להם משהו לקדם. לכן 80%  מהתוכן נראה כמו פרסומות, ו-20% הנותרים מרגישים כמו קורס בשיווק. דיונים אין בכלל, גם כי מה יש לדון על תוכן שיווקי?

מהבחינה הטכנית Lens די סבבה. יש כמה "שיהוקים" טכניים, אבל אלו דברים שלרוב אפשר לסדר.

יש בעיה טכנית אחת שאולי לא פתירה. אני אנסה להסביר אותה מהר למי שמכיר את תחום הבלוקצ'יין.

כדי להשתמש ב-Lens, האתרים צריכים להיות מחוברים לארנק האת'ריום שלכם. במהלך השימוש תמצאו את עצמכם  חותמים דיגיטלית על דברים כל הזמן. הדברים עליהם אתם חותמים הם בלתי קריאים אפילו לאדם טכני כמוני, אז בגדול אתם סתם חותמים ומקווים לטוב. בגלל כל החתימות האלה קל להיות שאננים, ויש סכנה שבסוף תחתמו על משהו מרושע שיעזור למישהו לפרוץ לכם את ארנק האת'ריום.

לא רואה את הדבר הזה תופס בעתיד, זה פשוט מסוכן מדי. אני השתמשתי עם ארנק חדש בדפדפן חדש, אבל זאת שיטה שטובה למי שרוצה להתנסות, לא לשימוש רציני.

השאלה העיקרית עבורי הייתה האם אני רוצה לבנות פרוייקט על בסיס Lens? אז לא. למה? כי למרות הבסיס הרעיוני החביב, אופי הפלטפורמות שקיימות ב-Lens מראה קו מאד שמרני ומהוקצע. האתרים מעוצבים בצורה מהוקצעת אך משעממת, והיישומים הם חיקוי דיהוי של דברים קיימים.

זה לא האופי שלי. אני רוצה רשת חברתית שלפחות בהתחלה הרוח שלה תהיה מחרתית, עם פלטפורמות מחוספסות ופרועות, ודברים ניסיוניים. אם יש דבר אחד שלמדתי בשנים האחרונות זה לא להיכנס ל-ecosystem בה למקימים יש חזון שונה משלי. אז Lens יסתפקו רק בהערכה, אבל לא בנוכחות שלי.

2. הייתי צריך ציור באנר לפרופיל ה-Lens שלי, ויצרתי משהו מהיר עם Stable Diffusion.

הבאנר מורכב משלושה ציורים שונים. בציור השמאלי ביקשתי מ-Stable Diffusion ציור צמחיה בסגנון אמנות ישראלית משנות ה-50. בציור האמצעי ביקשתי משהו בסגנון אנימציה מזרח אירופאי משנות ה-70, ובציור הימני רציתי איור שנראה כמו קומיקס מהמאה ה-19.

פייר? Stable Diffusion עשה עבודה מעולה.

3. דברים שיצרתי בשנתיים האחרונים. סתם ככה צייצתי את זה.

What I did in the last two years. pic.twitter.com/atdANcHqZl

— Eyal Ron ("Neiman") — neiman.eth (@neiman30) May 15, 2023

4. אחד מעיתונאי הספורט האהובים עלי, אוריאל דסקל, פורש מכתיבה ספורטיבית אחרי 25 שנה.

דסקל, לפחות של השנים האחרונות, עירבב המון פוליטיקה ודברים מחוץ לספורט בכתבות שלו, לפעמים בסגנון קצת פרובקטיבי. יש כאלה שלא אהבו את זה, אבל מבחינתי זה חלק מהקסם של הכתיבה שלו. כי אפילו כשלא הסכמתי איתו, וזה קרה הרבה, נהניתי לקרוא אותו והערכתי את האנרגיה, המחקר והתשוקה שהוא מחדיר לטקסטים שלו.

דסקל למעשה פורש בגלל שלאור המצב בעולם הוא מרגיש חוסר אחראיות להתעסק רק בבידור כמו ספורט, ורוצה להתעסק בנושאים יותר ברומו של עולם כמו שינויי האקלים. אני בטוח שהוא ימשיך לכתוב כתבות, ואני אמשיך לקרוא. אדם עם כזאת תשוקה לכתיבה לא מאבד אותה לעולם.

5. ,תחרות ספרי הפנטזיה בהוצאה עצמית של מארק לורנס נכנסה לשנה השמינית (בלעז קוראים לה SPFBO), והשנה הייתה תוספת: תחרות צדדית לכריכות הספרים הכי יפות.

המשתתפים בתחרות התבקשו לחתום על טופס שמצהיר שהם לא השתמשו בכלי AI כדי ליצור את הכריכה. אישית אני לא חושב שיש סיבה לעשות את זה, כלי AI הם אחלה כלים טכניים למעצבים, אבל אם זה מה שרוצים מארגני התחרות, אז סבבה.

צוות השיפוט שפט מהר את המועמדים והכריז על הזוכה, תמונה מאת האמן Sean.

מתברר שלמי שמתעסק בתחום ברור ישר שהתמונה נוצרה בעזרת AI. נוצרה סערה בטוויטר בה האשימו את Sean ברמאות. הוא כפר באשמה, ואמר שתוך כמה שעות יפרסם ראיות שמוכיחות את חפותו.

מה ש-Sean פירסם זה טקסט עם שלל תמונות שמסבירות את תהליך יצירת העטיפה, כדי להדגים איך הוא יצר אותה בעצמו. הוא אפילו שלח את קובץ ה-Photoshop המלא של היצירה, עם כל השלבים.

בשלב הראשון מארק לורנס, מארגן התחרות, שיתף את הדברים האלה עם הקהילה הסגורה שלו בפייסבוק. הם התרשמו לטובה ש-Sean דובר אמת. מעודד, לורנס פירסם את החומרים בפומבי בטוויטר, וישר קיבל פידבק מהמומחים שזה מזויף ושקר.

מודאג קצת למצב התרבות האנושית, בה אמן צריך לעבוד קשה כדי להוכיח שלא השתמש ב-AI (וגם להוכיח שאין לו אחות), הלך לורנס לישון קצת מדוכא. אבל כשהוא קם, חיכתה לו הפתעה!

האנשים בטוויטר נברו בקובץ ה-Photoshop ש-Sean פירסם, וגילו שהשם של התמונה הראשונה, ממנה הוא התחיל את העריכה, הוא שם שיוצר כלי ה-AI מידג'רני. ישר הם הלכו לכלי ויצרו בקלות את התמונה בה Sean השתמש. ההמון צדק, והזוכה נפסל.

הסיפור המלא פה.

6. גם העטיפות של הגירסאות החדשות של Duke Nukem נוצרו, מסתבר, בעזרת AI. פה קל לראות את זה, כי הכלים האלה לא טובים בפרטים כמו אצבעות שמחזיקות כלי נשק.

הבעיה פה היא לא אתית אלא תדמיתית. מה, העדפתם להשתמש ב-AI וליצור עטיפה פגומה במקום לשלם כסף לאמן אמיתי שיעשה עבודה רצינית? AI הוא כלי נהדר לחובבנים כמוני ליצור תמונות חמודות לפרוייקטים הקטנים שלהם, אבל מחברה מקצועית מצפים להשתמש בגראפיקאים מקצועיים במקום לחפף.

https://twitter.com/MeidoIDKFA/status/1664014662168465409