יומיות 15.09.2023: זהות חברתית והסוציולוגיה של גיאורג זימל

ראש השנה שמח!

דברים שלמדתי השבוע: בחו"ל, כל החגים היהודיים, חוץ מיום כיפור, נחגגים יומיים. ראש השנה הוא החג היחיד שנחגג יומיים גם בחו"ל וגם בישראל.

כלומר, יש יומיים סוכות, ויומיים חג שני של סוכות, ויומיים שבועות – ונו, הבנתם את הקונספט. קוראים לזה, יום טוב שני של גלויות. איכשהו הצלחתי לחיות בחו"ל 14 שנה בלי לדעת את זה.

1.הפוסט הקודם, חמישה דברים שגיליתי השבוע נקרא יופי יופי. מעטים הפוסטים שהיו יותר פופולריים ממנו ברבעון הנוכחי:

⭐ סיכום חצי שנה מבולגן ומטורלל. לא מפתיע, כולם אוהבים סיכומי שנה,
⭐ מאמרי הדעה של טד צ’יאנג. מה?? תקשיבו, אתן מפתיעות אותי לפעמים.

בצורה טבעית הפוסט הזה יהיה ההפך המוחלט. מופשט, נישתי, לא ידידותי לקהל. ככה זה פה, אנחנו בלוג לא מתחנף.

הנושא היום הוא זהות באינטרנט (כן! שוב!). איך אתם יודעים שאתם מדברים – באינטרנט – עם אדם אמיתי ולא בוט? איך אתם יודעים שהוא בגיר? איך אפשר לסמוך על מישהו באינטרנט?

במציאות יותר קל לענות על התשובות האלה, הרי אפשר לשפוט מישהו על פי מראה או לבקש תעודות מזהות. אבל באינטרנט?? אין, העולם המודרני הוא דכאון.

עוד הערה קטנטנה אחת על הנושא היבשושי הזה לפני שניגש לקטע המעניין: יש נסיון ליצור משהו מקביל לתעודות זהות — רק באינטרנט. קוראים לו self-sovereign identity ומעורבים בו גופים די גדולים כמו האיחוד האירופאי. אם בא לכם שאכתוב עליו אייטם אז תודיע בתגובות.

היום נדבר על סוג של תעודת זהות לא-פורמלי: זהות חברתית (Social Identity בלעז). הנה זהות חברתית של מישהו, נראה אם אתם מזהים אותו:

"בחור מתל אביב שלמד מתמטיקה בברלין, גר בוורשה ומתחזק בלוג כבר 17 שנה".

זיהיתם? זיהיתם? נובמת, זה אני! הניימן השכונתי שלכם!

אנחנו משתמשים ב"זהות חברתית" בחיי היום-יום המון. כאילו, מתי את מראים תעודת זהות? בבית חולים? משטרה? לעיתים נדירות, נכון? רוב הזמן הזיהוי שלכם הוא חברתי.

האתגר של אנשי הזהות החברתית הוא להפוך את הזהות החברתית לפורמלית. לגרום לה להיות מספיק אמינה כדי שתוכלו להזדהות בעזרתה בשירותים פיננסיים באינטרנט. בואו נראה מה הדרך לשם.

גיאורג זימל. סיפורנו מתחיל לפני יותר מ-100 שנה, בסוציולוג הגרמני גיאורג זימל. אדם שהוא ניגוד נדיר בין כמה שהרעיונות שלו מעניינים לבין כמה שהכתיבה שלו גרועה.

כאילו, ניסיתי לקרוא את זמל כמה פעמים בחיים ותמיד נכשלתי. בגרמנית לא צלחתי אפילו עמוד, ובאנגלית התייאשתי אחרי שלושה.

רק עכשיו הצלחתי לקרוא חלק גדול יותר מאחד המאמרים שלו, אבל זה בגלל שהמתרגם, משנת 1950, לקח חופש אומנותי להפוך את הטקסט לקריא יותר. למאמר קוראים אגב "The Web Of Group Affiliations", וכבר נדבר עליו. יש לו גם תרגום מודרני יותר מלפני כמה שנים, שם המתרגם נשאר נאמן לסגנון המקורי ועל כן אני ממליץ לקרוא אותו רק אם מישהו כבר הסתיר את כל הכתוב עם טיפקס.

הערה: בזכות זימל למדתי את המושג הלועזי "chin-stroker", שזה בגדול אומר מישהו שכותב בצורה מעצבנת וקשה לקריאה מתוך כוונה להרשים אנשים בחוכמה שלך יותר מנסיון להיות ברור. אכן כי כן, כזה הוא חברנו זימל.

נמשיך – זימל היה "אבי הסוציולוגיה הצורנית". זה אומר שהוא הסתכל על הצורה של קבוצות של אנשים. מבחינת זימל "זוג" זה בעצם שתי נקודות וקו שמחבר ביניהן, היררכיה היא "עץ" של מנהיג\ה בראש וקווים שמחברים מהמנהיג\ה לשאר האנשים – וכמובן: רשת.

זימל כתב על רשתות חברתיות הרבה לפני טיקטוק או פייסבוק או איזה 80 שנה לפחות לפני האינטרנט. מבריק מבריק מבריק.

ב-1908 פירסם זימל מאמר מפורסם בקהילת הזהות,  The Web Of Group Affiliations". הוא לא מתעסק שם באיך אנשים מזדהים בבנק, אלא באיך אנחנו מזהים אנשים במסיבה ואיך המעבר מכפר לעיר השפיע על זה.

הנה הסיפור אליבא דזימל:

בראשית הייתה ה"זהות הלא פורמלית". אנחנו מדברים פה על העידן הטרום-תעשייתי של כפרים וערים קטנות.

בזמנים הללו, כך זימל מספר, אנשים הסתובבו כל היום באותו מעגל חברתי של משפחה וחברים. אותם האנשים היו בבית, בשדה, במועדון החברתי ובבית התפילה. כשהייתם נכנסים למקום היו אומרים "הנה מוישל'ה בן חנהל'ה", בלי לבקש לראות תעודה. במידה וחייתם בשטעטל כמובן.

זאת זהות פשוטה, חד-גונית שמשאירה לכם מעט מאד מקום להתפתחות אישית. ברגע שהאישיות של "מוישל'ה בן חנהל'ה" התקבעה בעיני הקהילה, היה לו מאד קשה לשנות נדבך כלשהו בה.

אבל אז מוישל'ה עבר לעיר הגדולה, ועכשיו אני חייב לשים פה וידאו נוסטלגי בשביל הפוגה קומית:

בעיר הגדולה אתם נמצאים בהרבה מעלים חברתיים, ובכל אחד יש אנשים אחרים.

יש את מעגל המשפחה, מעגל החברים, מעגל העבודה או מעגל התחביבים – וכל אחד מהם מכיל אנשים שונים לגמרי! במשפחה אולי עדיין יזהו אתכם בתור "משה בן חנה", אבל בעבודה אף אחד לא יודע מה שם אימכם, ואולי יקראו לכם פשוט "משה המצחיק".

זימל, אדם אופטימי להפליא ממה שהתרשמתי, חשב שזה נהדר: אם אתם חברים בהרבה מעגלים חברתיים זה נותן לכם הזדמנות לפתח הרבה צדדים שונים של האישיות שלכם, ובסופו של דבר השילוב של הכל זה אדם יותר מורכב ושלם עם עצמו. אנחנו, שחיים בעידן הרשתות החברתיות, יודעים שהסיכום של הכל זה לעיתים קרובות אדם מבולגן ומבולבל לגמרי, שמכור לאינטרקציות חברתיות חדשות.

על פי התיאוריה של זימל, אוסף כל החברתיות שאדם חבר בהן היא סוג של תעודת זהות. כאילו, זימל משער שאין שני אנשים שחברים, בעידן המודרני, בדיוק באותו אוסף של מעגלים חברתיים.

אם זה יחודי, אפשר להשתמש בזה בתור סוג של תביעת אצבעות, ולבנות זהות על פי זה.

המאה ה-21.
השנה 2023; אנשים חברים בהרבה, הרבה, הרבה, מעגלים חברתיים, ובדר"כ יש אלמנט אונליין לסיפור הזה (ולפעמים זה רק אונליין). עלתה השאלה אם אפשר לעשות פורמליזציה לקונספט של זהות חברתית כך שכן תוכלו להשתמש בה בנק?

אני ניסיתי לעשות גירסא כזאת בעצמי בשם וולבול, שדי נכשלה בטרם נולדה. חבורה שמכנה עצמה RadicalXchange עובדת על זה במרץ (וכשאני אומר "במרץ", אני מתכוון, בעיקר מפרסמת מאמרים). הם בוחנים כל מיני כיוונים, אני לא אלאה אתכם, אבל רק אספר שיש כיוון שמבוסס ישירות על התיאוריה של זימל.

יש עוד נסיונות. Soulbound של ויטליק בוטרין ממציא את'ריום, AttestationStation של מוסד אופטימיזם ובטח עוד כמה שעכשיו אני שוכח.

אבל הבעיות הבסיסיות של כל הנסיונות הללו, כולל זה שלי, הן אותו הדבר. ראשית, כולם דורשים שהקשרים החברתיים יהיו רשומים אונליין – אבל לא ברור למה שמישהו יקדיש זמן וירשום את זה אונליין, וגם איך לבדוק שהרישום אמין. שנית, יש פה בעיה קשה של פרטיות, שבדר"כ פוטרים אותה בנפנופי ידיים.

נעדכן.

2. גוסטאבו ויסלנר יוצר באמנות פיקסלים זכרונות עם אביו, ואם זה לא מרטיט לכם את הלב אז מה כן?

3. Misson Popo הוא סרט אנימציה קצר מד"בי, אפילו הייתי אומר סייברפאנקי, עם אחלה קצר ואחלה ויזואליות. יופי של ממתק לחובבי הז'אנר.

4. מפת צפיפות אוכלוסין של ישראל. הלינק הוא לטוויטר, אם כי לבחור שעשה את זה יש גם מסטודון פעיל. מאיזשהי סיבה המפה של ישראל לא פורסמה שם,.

5. כמה חיות אתם מוצאים פה? בשביל התשובה תלחצו על התמונה. לא הצלחתי לגלות מי יצר אותה אגב, סניף סניף.

6. אם אתם רוצים כמה שיותר פרטיות אבל בלי הסירבול והאיטיות של דפדפן Tor, תנסו את דפדפן Mullvad החדש. הוא מציע הכי הרבה פרטיות שאפשר בלי להיות אנונימי לגמרי.

ל-Mullvad יש גם את אחד משירותי ה-VPN המומלצים ביותר, ככה שמעתי.