יומיות 30.10.2023: מלונות לחרקים

ההרגשה היא שאנחנו בנקודה בה העולם השתגע, אז פיו, איפה נתחיל את הפוסט?

נתחיל בסוף. כלומר, בנקודת הסיום של הפוסט הקודם לפני שבוע וחצי. עלתה אז רשימה של ספרי מדב"פ אסקפיסטים והיא הייתה פופולרית בצורה יוצאת דופן. כמה אנשים טובים הוסיפו עוד ספרים בתגובות, נתייחס לזה באייטם 4.

מאז קרו כל מיני דברים שגרמו לכך שאסקפיזם קלאסי בצורה של לשקוע לתוך ספר טוב לא עובד לי יותר, ואני צריך אסקפיזם מסוג אחר. לזה נגיע באייטם 2. אני משתמש בהקדמה כדי לעשות קידום מכירות עצבני לשאר הפוסט כמו שאתם שמים לב.

מה עוד קרה? ביום שישי, באירוע נטוורקינג בוורשה, קיבלתי פידבק לא נעים על היותי ישראלי יהודי, אפילו שאני לא גר בישראל כבר 14 שנה. בלי להיכנס לפרטים, כי אין טעם ברכילות כזאת, זה הגיע מבחור טורקי (דוקטור לפיזיקה) שהמלחמה בעזה העבירה אותו, להתרשמותי, למצב של אי שפיות.

האירוע הזה העכיר לי את כל הסופ"ש בתקופה שגם ככה היא עכורה. בראשון הלכתי למעין מיצג מאד עצוב למען החזרת החטופים מול המוזיאון היהודי בוורשה, וזה דיכא אותי אפילו עוד יותר. בערב ראשון גיליתי שדורון שפר, המוזיקאי לא שחקן הכדורסל, נפטר, וזה בכלל הכניס אותי למרה שחורה.

1. למשך כמה שנים היה מתיו פרי השחקן האהוב עלי בעולם, ולכן קצת הופתעתי בכמה אדישות קיבלתי את הודעת הפטירה שלו בראשון בבוקר. אולי ככה זה בזמן מלחמה? יותר מדי עסוקים בלהתאבל על מי שמכירים ואין זמן לאבל על אנשים שמעולם לא פגשתי.

אבל אז בראשון בערב התבשרתי שהמוזיקאי דורון שפר הלך לעולמו, וזה דווקא כן תפס אותי עמוק בבטן.

לתקופה קצרה של כמה שבועות היה דורון שפר המוזיקאי האהוב עלי. אנחנו מדברים על תקופה של לפני 15 שנה בערך. למי שלא יודע, פעם עלה באתר מדי שבוע לוח אירועים אלטרנטיבי, עם כל ההופעות, מסיבות והדברים המוזרים, מחתרתיים ומגניבים שהיה אז לתל אביב להציע. כמעט כל שבוע הייתה הופעה של אחד בשם דורון שפר, ובאיזשהו שלב בגלל שהערכתי את ההתמדה, הלכתי גם לשמוע אותו.

ישר התאהבתי. כאילו, התאהבתי ברמה שלא הבנתי איך המוזיקה שלו לא מקבלת יותר חשיפה. שמעתי את השירים שלו שוב ושוב ושוב, והייתי גרופי מספר אחד. כאמור, מדובר בתקופה קצרה של כמה שבועות, כי באותו השלב החיים הייתי מחליף גיבור מוזיקלי חדשות לבקרים.

היו שני שירים שאהבתי יותר מהשאר. הראשון הוא אנ'לא מבין, ואני מאד ממליץ לכם לשמוע אותו. השני הוא "הבטחה", שמבוסס על מילים של המחזאי הענק חנוך לוין.

במקריות או שלא, לפני שבועיים העלה שפר  סרטון שלו מבצע את הבטחה. אני לא יודע אם זה בגלל המצב, או בגלל שהוא ידע כבר שמצבו הבריאותי בקאנטים וזה שיר הולם לסיום. מה שכן, תקשיבו לשיר, תקשיבו למילים, ותקבלו צמרמורת כמה שהם מתאימים למציאות שלנו היום.

2. אירועי החודשים האחרונים רוקנו אותי לא רק ממוטיבציה לעבודה אלא גם ממוטיבציה לפרוייקט צד קטן. בעוד שבימים כתיקונם הראש כולל רשימה ארוכה של פרוייקטים קטנים וכיפיים, בימים אלו הראש כמעט ריק. הרשימה שם מאד קצרה, וגם האייטמים המועטים בה מרגישים מרים ואפורים.

במקום זאת ערכתי ניסוי בגורל, זה הולך ככה. יוצאים מהבית להליכה אי-ט-ית, ובוחנים בשבע עיניים כל סנטימטר באיזור. הדבר הראשון המעניין שתשימו לב אליו — הוא יהיה הפרוייקט.

כך גיליתי שעל ענפי העצים הגבוהים בערך עשר מטר מהבית מונחות קופסאות גדולות. מי שם אותן שם? מתי? לאיזו מטרה? הקופסאות עצמן ריקות, אבל גדולות מדי בשביל להיות בתי ציפורים. מה זה, ניסוי של מדען משוגע שניסה לבנות בתים לברבורים בפארק?

העליתי את התמונה לצ'אט של האקרספייס וורשה, ותוך כמה דקות קיבלתי תשובה. הסיפור הוא כזה:

ב-2016 ערך ארגון סביבתי בשם וונקה (כמו ווילי, אבל מסתבר שהמשמעות היא "ערבה" בפולנית) פרוייקט בשכונה שלי, ויחד עם ילדי המקום הם בנו, עיצבו והתקינו מלונות לחרקים על העצים בפארק. שבע שנים מאוחר יותר, הקופסאות, שהיו מלאות בכל טוב עלים יבשים וענפים ב-2016, עומדות ריקות וקצת עצובות. חשבתי לספר בדיחה על איך חרקים ישראליים התארחו שם ולקחו את הכל איתם כשעזבו, אבל לא ממש מתאים בדיחה על ישראליים עכשיו.

פתאום הבנתי שנתקלתי בדי הרבה מלונות חרקים באירופה  בשנים האחרונות, פשוט לא עיבדתי את זה. המלונות הללו הן טרנד די חדש בעולם הגננות. עמוד הויקיפדיה האנגלי של המושג נכתב רק ב-2013, ומישהי בטוויטר טענה שהאיזכור הכי מוקדם שהיא מצאה למלונות חרקים היה ב-2003. כלומר, המצאה של המאה הנוכחית.

Earliest recorded example I can find of 'insect hotel' is 2003. Not yet in the dictionaries I've checked. #EngLang https://t.co/lrRHU09fYa

— Jenny Lewin-Jones (@JennyLewinJones) July 12, 2016

הרבה שנים אני שומע על כך שניקוי גינות ופארקים מעלים וענפים פוגע בחרקים המקומיים שבדר"כ גרים ביניהם. זה לא רק צער בעלי חיים, אלא הפארקים אשכרה צריכים את החרקים האלה בשביל להפרות צמחים, להגן מפני מינים פולשים וכדומה. מצד שני, ניסיתם פעם לתת לטבע לגדול פרא בחצר האחורית שלכם? תוך שנה שנתיים תגלו שכל החצר היא טבע, וכבר אין מקום שם לבין אדם מרוב חרקים וצמחים דוקרניים.

אנשים לקחו את מלונות החרקים לקיצוניות מצחיקה. בתמונה למטה אתם רואים "מלון חרקים" שמחזיק בשיא גינס למלון החרקים הגדול בעולם. הוא ממוקם בהרים הסקוטים, ולמרות שהוא ללא ספק גדול, הוא יותר נראה כמו חומרי הבניין מהם בונים מלון מאשר אשכרה מלון. איך לאמר בעדינות, חמישה כוכבים זה לא.

האם חרקים באמת לנים במלונות האלו? כל הטקסטים שמצאתי מדברים על החרקים בלשון עתיד, משהו כמו "זה מלון ענק ויגורו בו מליוני חרקים". אבל האם הם באמת גרים שם?! לא ברור, לא מצאתי המון עדויות לכך.

העדויות שכן מצאתי הן דווקא לדבורים. הנה למשל ג'ואל אשטון, שלא עברו חודשיים מאז שפתח את מלון החרקים שלו ועד שהתנחלה בו דבורה.

או הנה מאמר אחר, שמתאר איך נחיל של דבורת השרף הענקית משתמש במלונות חרקים כדי לפלוש לשטחם של מינים אחרים. זאת אירוניה מושלמת: בנינו מלונות חרקים כדי לעזור לחרקים המקומיים להשתקם מהנזק שאנחנו גורמים להם, אבל בסוף זה גורם עוד נזק כי משתמש בזה מין פולש.

ביליתי יום שלם בקריאה על מלונות חרקים, והתוצאה של זה היא שקצת חזרה לי המוטיבציה. מה שהכי בא לי לעשות עכשיו זה לנקות יומיים-שלושה מעיסוקים ולבנות משחק קטן עם סימולציה של מלון חרקים. במשחק (הדמיוני) אתם תשחקו גנן שצריך לבנות מלון חרקים מושלם, והניקוד מגיע לפי כמה חרקים גרים שם וכמה הם מאושרים.

לא אבנה את זה, זה פרוייקט קצת מוגזם ליומיים, אבל אני מאושר לגלות שהמוטיבציה עוד קיימת אי שם בתוכי, ולא נעלמה לגמרי.

3. ליל כל הקדושים שמח מקמילה, שעובדת בסטודיו הבוטיק למשחקי מחשב הפריזאי, Pastagames.

4. מבין אלפי האנשים שקראו את הפוסט על ספרי מדע בדיוני ופנטזיה לאסקפיזם מהמצב, חלק גם טרחו להוסיף בחירות שלהם. הוזכרו שם:
⭐ All the Birds in the Sky של צ'רלי ג'יין אנדרס [ביקורת]. ספר שמאד אהבתי, אבל הוא יותר מדי התחממות גלובלית עבורי וזה לא אסקפיזם.
⭐ רחל המליצה על ספרים של לויס מקמסטר בוז'ולד ושל בקי צ'יימברס. את בוז'ולד ניסיתי ממש מזמן ולא התחברתי נורא, ואת צ'יימברס לדעתי קראתי ביום הלא נכון, אז אני נותן לה בדיוק בימים אלו צ'אנס נוסף. אניווי, אלו המלצות שהרבה אנשים יחתמו עליהן בלי לחשוב פעמיים.
⭐ ענבל המליצה על לילה אחד באוקטובר הבודד (לא קראתי) ושר השדים (קראתי ולא זוכר) של רוג׳ר זילאזני. שקלתי בפוסט המקורי להמליץ על אמבר של זילאזני, אבל משהו בבטן אמר לי לא. אולי הסדרה לא שרדה את מבחן הזמן.
⭐ ענבל גם המליצה על גשר הציפורים של בארי יוגארט, וזאת המלצה שאני מצטרף אליה בחום. הסיבה היחידה שלא כללתי אותו ברשימה המקורית היא שקראתי אותו ממש ממש מזמן.

💫 עוד חימם את הלב, רועי ברגר, שהוסיף סיפור אישי משלו:

משהו קטן שעשוי קצת להחזיר את האמון באנושות – לא הצלחתי לחשוב אפילו על קריאה במשך כמה לילות (הימים שמורים לילדים) אחרי השבת השחורה.

לילה אחד אמרתי שדי, וסיימתי את Legends and Lattes עם דמעות בעיניים והמשפט "what flames could not consume, never shall be extinguished" נשאר איתי עד הבוקר. כתבתי מייל לסופר וסיפרתי לו כמה זה היה נחוץ והוא ענה לי שהוא מבין ושלח לי את הספר הבא בסדרה.

יש אנשים (ואורקים, סקיובוס וכו') טובים בעולם.

5. אסקפיזם נוסף מגיע מאלון זבולון, שכותב על "השעון הכי הייפ בעולם נכון לעכשיו מגיע מבית שענות קטן ביפן בשם קיקוצ׳י נאקגווה".

לא נאוטילוס ולא פפסי, לא אקוונוט ולא באטמן. השעון הכי הייפ בעולם נכון לעכשיו מגיע מבית שענות קטן ביפן בשם קיקוצ׳י נאקגווה. אז מה הסיפור? עד לא מזמן הם היו ברנד ליודעי ח"ן. בעקבות הפרק האחרון בהודינקי עם אד שירן וג׳ון מאייר החברה הודיעה שהיא עוצרת הזמנות. אז מה הקטע? > pic.twitter.com/NT6f2g2WJh

— Alon Zvulun | ألون زڤولون 🎗 (@Alonzvulun) October 21, 2023

6. רשימת ספרי הקריאה המומלצים של בארנס אנד נובלס ל-2023 פורסמה, ויש שם לא מעט ספרי מדע בדיוני, פנטזיה ושאר ז'אנרים שאוהבים פה. את רשימת הספרים הרלוונטיים יש פה, אני לא אנתח אותה יותר מדי היות ולא קראתי ולו ספר אחד מהרשימה. אני מניח שזה ישתנה בחודשים הקרובים, בתקווה שהעולם כמובן יהיה קצת יותר נורמאלי.