המדף הז'אנרי: Altered Carbon – ריצ'ארד מורגן

Altered Carbon הוא ספר מד"ב מעולה באופן כללי, וספר סייברפאנק פנטסטי באופן פרטני. אם יצירות כמו סנוקראש (הספר) או אקירה (המנגה או האנימה) מדברות אליכם, כנראה שתתמוגגו מ-Altered Carbon בדיוק כמוני.

Altered Carbon יצא לאור ב-2002, וקיבלתי עותק שלו מתנה ב-2003 או 2004 (לא זוכר בדיוק). עוד שנאתי סייברפאנק אז; יקח לסנטימנט הזה 15 שנה להשתנות. מי שהעניק לי את הספר ידע מספיק על מד"ב כדי לדעת שהוא נחשב מעולה, אבל לא מספיק עלי כדי להבין שזה לא הז'אנר הנכון לי.

קראתי את הספר כשקיבלתי אותו, ולא ממש הבנתי או התחברתי אליו.

אבל הזמנים משתנים ואנשים משתנים. האהבה שלי לסייברפאנק מתפתחת לאיטה מאז 2016 והיום הוא אחד הז'אנרים האהובים עלי. כשמשעמם אני מחפש כתבות על "יצירות הסייברפאנק הטובות ביותר", אולי אמצא שם משהו טוב לקרוא.

הגיע הזמן לחזור ל-Altered Carbon.

Altered Carbon נכתב בתפר בין סייברפאנק קלאסית לסייברפאנק מודרני. אני אנסה לנתח את ההבדלים בין הסגנונות אחרי התמונה, אבל בינתיים נסתפק בלאמר שזה אומר שהוא יחסית מובן, כמו סייברפאנק מודרני, אבל עדיין גולש לא מעט למחוזות הביזאר, כמו סייברפאנק קלאסי.

זה סיפור בלשי בעולם סייברפאנק עתידי, מה שמשייך אותו לתת-תת ז'אנר בשם Tech noir שמשלב סייבפאנק ופילם נואר בלשי. יחד עם בלייד ראנר, סרט שלא ממש אהבתי אגב, הוא נחשב לדוגמא הטיפוסית לז'אנר.

הסיפור הבלשי יחד עם הקירבה לסייברפאנק מודרני גרמו ל-Altered Carbon להיות ספר קולח לקריאה. הוא קיבל המון מודעות אצל חובבי המד"ב כבר כשיצא, אבל בשנים האחרונות פתאום כולם מכירים אותו עקב סדרת טלוויזיה שמבוססת עליו.

האם כדאי לכם לקרוא את הספר? אם אתם חובבי סייברפאנק – ברור. אבל אם לא? המממ. קשה לי להיכנס לראש שלכם. אז בואו נגיד שאם אתם רוצים לקרוא יצירת סייברפאנק אחת, כדי לראות אם הז'אנר מדבר אליכם, Altered Carbon הוא בחירה פצצה.

השנה היא 2384, והמין האנושי מצא טריק לחיי נצח. לכל אדם שותלים על הלידה דיסקית בעורף, ושם נשמרת התודעה והזכרונות שלו. אם חלילה קורה לכם משהו, אפשר להעביר את הדיסקית לגוף חדש (שנקרא "שרוול" בעגת הספר), ואתם חוזרים לחיים.

עסק השרוולים מאד יקר, ורק העשירים ביותר, האיילון מאסקים והביל גייטסים של העולם, יכולים לדאוג לעצמם למלאי שרוולים טריים ובעצם לחיות לנצח. לאנשים שחיים כבר מאות שנים קוראים Meth, מלשון "מתושלח". הם, פרקטית, שליטי הייקום במעמד מעל החוק.

גיבור הסיפרו הוא טקאשי קובאץ'. שכיר חרב שמתעורר בשרוול חדש אחרי 250 שנה בתרדמה בכלא. מוצגת בפניו ברירה: או לחקור את רצח אחד המתושלחים, או להישאר בכלא. הספר לא מסתיים בעמוד השני אז בטח הבנתם שקובאץ' מקבל את העיסקה.

הקאץ' בסיפור הבלשי הזה הוא שהנרצח עדיין בחיים. התודעה של המתושלחים מגובה פעם ב-48 שעות בצורה אוטומטית, כך שאפילו אם קורה להם משהו אפשר ישר לשחזר אותם. מי ירצח אדם שהוא יודע שיחזור ישר לחיים ואפילו לא יזכור את זוועות המוות? אכן תעלומה.

Altered Carbon לא עושה לא את החלק הבלשי ולא את החלק המד"בי בצורה יוצאת דופן, אבל הוא כן עושה את שניהם בצורה טובה מאד, ובעיקר מצליח לשלב ביניהם בצורת יוצאת דופן. אחת הבעיות הגדולות ביותר של ספרי סייברפאנק היא הקושי להבין את עולם היצירה, ופה הספר משתמש בתעלומה הבלשית כדי להנחית אתכם בקלות פנימה.

אני קורא כיום את Altered Carbon בעיניים אחרות מאלו שקראו אותו ב-2002. בינה מלאכותית ומציאות מדומה הם לא דברים זריםיותר. ב-2002 צחקתי על כך שלמלון ה-AI של קובאץ' יש "אישיות". איך למכונה יכולה להיות אישיות? כיום זה נראה לי טבעי. ל-chatGPT יש אישיות. אולי אישיות קצת מעצבנת של עובד חברת ענק יודע כל ומסגביר אמריקאי, אבל זאת בכל זאת, אישיות.

תהליך דומה עבר על ז'אנר הסייברפאנק עצמו. הסייברפאנק הקלאסי היה ז'אנר כמעט גרוטסקי וביזארי, הרבה פעמים זה היה על גבול הסוריאליסטי. הכותבים של פעם דמיינו מה זה לחיות בעולם של AI, של רשתות חברתיות, VR חדירה מוגזמת לפרטיות וגירויים בלתי פוסקים. הדמיון שלהם הביא אותם לכתוב דברים מאד מוזרים, שעל פי רוב היו גם קשים לקריאה.

אבל כיום המציאות כל כך דומה לסייברפאנק שלפעמים לא ברור אם אני קורא מותחן טכנולוגי או ספר מד"ב. זה מקל על העבודה גם של הסופרים בז'אנר, וגם של הקוראים, שיודעים למה לצפות. אני מרגיש לעיתים תכופות מדי שאנחנו חיים בדיסטופיה טכנולוגית. אנחנו מרגישים על בשרנו את ההשפעה של AI ואינטרקציה חברותית מוגזמת שמפוררת את החברה. אנחנו יודעים, טוב מדי, עד כמה זה מתיש ומבלבל. אנחנו, או לפחות אני, מקנאים לפעמים בדור שחי עם פחות גירויים ואפשרויות אבל גם פחות בלבול.

מלבד עולם הסייברפאנק המצוין של Altered Carbon, האלמנט השני שכובש בו הוא טקאשי קובאץ'. דמות מחוספסת אך רגישה, פגומה מוסרית אבל גם מוסרית מאד, שונאת אדם אך חברותית. טקאשי הוא העברה מושלמת של דמות הבלש האפל והפגום של הפילם נואר לסייברפאנק. הוא כובש את הקוראים בעזרת הפגמים שלו.

חשוב לזכור ש-Altered Carbon הוא עדיין ספר סייברפאנק. הוא לא עושה שום מאמץ לצאת מהז'אנר ולהיות נגיש לקהל הרחב. אני ממליץ עליו בפה מלא לחובבי הז'אנר, הוא ספר נהדר. אבל אם הז'אנר לא מתאים לכם, תגשו אליו יותר בזהירות.

יש לספר שני המשכים. אבדוק אותם בקרוב, למרות שהם לא נהנים מאותה ההילה המיתולוגית של הספר המקורי.

[Altered Carbon – ריצ'ארד מורגן, 375 עמודים, 2002]