המדף הז'אנרי: Bookshops & Bonedust – טרוויס בלדרי
הספר Legends & Latte [ביקורת] היה הבייבי של גם קהילת המדב"פ וגם שלי אישית שנה שעברה. כל כך אהבתי אותו שלראשונה בהיסטוריה של הבלוג הוא זכה בשני(!) פרסים בסיכום השנה: גם ספר ה-Feel Good של השנה וגם הספר הטוב של השנה (במשותף עם ספר נוסף).
על כן צר לי לבשר שההמשך, Bookshops & Bonedust, הוא ספר נחמד. חביב. עוד מאותו הדבר אבל באיכות יותר נמוכה. איפה שהמשך אמור להרחיב, Bookshops & Bonedust ממחזר.
כבר יותר מעשור אני טוחן על ספרי פיל-גוד בבלוג. בשנים האחרונות היה נראה שקהילת הצטרפה אלי, כשז'אנר חדש, Cozy Fantasy, הפך לאחד הפופולרים בז'אנר.
אבל מבחינתי פיל-גוד ו-Cozy (=נוח) אלו דברים שונים לגמרי. פיל גוד אומר ספר בלי אנרגיות שליליות, ספר שמח. הוא יכול להיות קצבי, למעשה, מבחינתי עדיף שהוא יהיה קצבי. אבל Cozy מסמל איזשהי איטיות, נוחות, רוגע. משהו דומה אבל אחר לגמרי.
אפשר להקביל את זה לבתי הקפה הישראליים מול הגרמנים. בתי הקפה הישראליים תוססים, ממלאים אותי באנרגיה ואושר: הם Feel Good. בתי הקפה הגרמנים איטיים, רגועים ונוחים בקטע שכמעט מערער לי את העצבים: הם Cozy.
Legends & Latte היה מלא חדוות בניה ויצירה של עסק, עם הרבה דינמיקה ואנרגיה, ולכן היה פיל-גוד. אבל Bookshops & Bonedust הוא יותר ספר על חופשת אחלמה נינוחה מוקפת ספרים. הוא מעביר את הסדרה לז'אנר ה-cozy ומאבד את האנרגיה שם.
טכנית, Bookshops & Bonedust הוא לא המשך אלא פריקוול. העלילה מתרחשת כמה שנים לפני Legends & Latte, בזמן שויו (Viv), גיבורת הספר, עוד שכירת חרב קשוחה ולא בעלת בית קפה חיננית.
כבר נקודת ההתחלה הזאת הפריעה לי קצת. Legends & Latte מאד בנה על הדמות של ויו כמי שרוצה לעשות שינוי בחיים מלוחמת פראית לחיים רגועים של בית קפה. אבל אם כבר שנים לפני זה היא עשתה משהו דומה רק עם ספרים, אז איפה המטמרפוזה?
אוקי, אולי זה סתם ניטפיקינג. נמשיך.
ויו נפצעת בקרב נגד מעלה באוב מרושעת ונאלצת לצאת לחופשת אחלמה בעיירה קטנה ורגועה. מעלים באוב, אגב, אם לא שמתם לב, הם הזומבים של העשור הנוכחי: נמצאים בכל ספר טרנדי.
ויו, זועפת וכועסת על כך שמכריחים אותה להפסיק להרוג מפלצות, מתחילה לשוטט בעיירה. היא מגלה, בטעות, חנות ספרים ישנה ודי מוזנחת – אבל עם ספרים נהדרים. בין לילה היא הופכת לתולעת ספרים ועוברת מטמרפוזה מוחלטת – כמה שנים לפני שהיא עוברת בדיוק את אותה המטמרפוזה בספר הקודם. די נו, זה מחרפן אותי.
Bookshops & Bonedust מנסה להעביר את חדוות האהבה הספרים. משהו ה-Among Others המהמם [ביקורת] הצליח לעשות בעשור שעבר. אבל בעוד ש-Among Others דיבר על ספרים אמיתיים, מה שעזר לו להעביר את התרגשות הקריאה וגם לגרום לקוראים ללכת לקרוא את הספרים המדוברים – Bookshops & Bonedust מדבר על ספרים מומצאים. מהר מאד כל השמות המומצאים הללו החלו להתבלבל לי בראש ולא ממש היה איכפת לי מהם.
אבל התלונה העיקרית שלי לספר זה שהוא פשוט לא היה צריך להתקיים. Legends & Latte היה ספר קטן, סגור ומושלם. הוא לא צריך המשך, כל משיכת מכחול נוספת בעולם שם תהרוס אותו. לפעמים סופרים צריכים לדעת מתי לעזוב את העולם שיצרו ולהמשיך לדבר הבא.
[Bookshops & Bonedust – טרוויס בלדרי, 352 עמודים, 2023]
קצת מסכים אבל גם הרבה לא, קראתי את הספר הראשון בהמלצתך והיה נפלא! ורצתי לקרוא את השני. אומנם רציתי המשך וקיבלתי פריקוויל והיה מיחזור עלילתי קל אבל זה הרגיש לי טוב בגלל שזה מה שאהבתי בראשון, והיו דמויות מגניבות ועלילה מגניבה וסך הכל היה אחלה Feel Good ואחלה כיף.
מודה שאפילו הופתעתי מכמה שלא התלהבתי מהספר הזה. אולי זה המיחזור, או אולי ניואנסים הפכו לי את הראשון לנהדר והשני לפחות נהדר.
יתכן גם ש feel good קשור ל mood שאיתו אתה ניגש לספר, אני עדיין הייתי צריך רגיעון מהמצב במדינה כשהתחלתי לקרוא את השני
אני מאד לא אוהב את המונח החדש cozy fantasy ואת הספרים המשוייכים לו. פיל גוד אני תמיד אוהב , אבל במידות קצובות (קורא בערך ספר פיל גוד אחד על כל שישה שהם לא)