יומיות 25.07.2024: למה ניימן לא הולך לוורלדקון השנה

בישלתי לאורחים בסופ"ש, כמעט 20 איש, ויצא שזאת הייתה הארוחה הגדולה ביותר שהכנתי עד כה.

בתפריט: פלפלים ממולאים באורז ועדשים אפויים שש שעות בתנור, חומוס כמובן, עוגת גבינה באסקית (שיצאה נימוחה פצצה), גלידת בננה חלווה, לאפות ביתיות – ושלל תוספות כמו סלט גזר מרוקאי או לבנה ביתית.

הכל תקתק לפי התוכנית.

1. באוגוסט יתקיים וורלדקון, כנס לספרות מדע בדיוני-פנטזיה העולמי, בגלזגו, סקוטלנד. ג'ורג' מרטין, אחד מהמשתתפים המפורסמים של הכנסים הללו בשישים השנים האחרונות, כתב:

"אני אהיה בגלזגו, מבקר בכנס, אבל אני לא יודע אם תראו אותי בעצמכם. אני לא מופיע בתוכניה. אבל זה לא בגלל שלא ניסיתי. כתבתי ליו"ר התוכניה של הכנס בינואר, ואז שוב בפברואר, מבקש מספר טלפון כדי שנוכל לדון בפרטים. לא קיבלתי בחזרה שום מספר טלפון, רק לינק לטופס הגשת מועמדות ואזהרה שבעוד שאני מוזמן להגיש מועמדות לכנס, אי אפשר להבטיח שיהיה מקום בתוכניה.

עם זאת, לא הרמתי ידיים. כמה חודשים מאוחר יותר, כשהתברר לי כמה כותבי Wild Cards [ניימן: סדרת ספרים שמרטין עורך] יהיו בכנס (כמעט תריסר, נאמר לי), כתבתי שוב והצעתי לארגן אירוע Wild Cards בהשתתפותם. היו אירועי Wild Cards בתריסר כנסים שונים בעבר, כולל דברים כמו חידוני טריוויה או האבקות זירה (cage matches), ותמיד הגיעו הרבה צופים. לא קיבלתי תשובה להצעה. חודש אחרי זה, בערך, ניסיתי שוב. הווארד וולדרופ נפטר בינואר, וחשבתי שיהיה נחמד לארגן פאנל עליו ועל יצירותיו. כמה חברים נוספים של האוורד יהיו בגלזגו, והם הביעו רצון להשתתף בפאנל כזה. אבל לא קיבלתי מענה."

למי שמכיר את ההיסטוריה החדשה של וורלדקון, קשה לא להרגיש שיש פה דחיפה אקטיבית של מרטין מחוץ לכנס. כי כשסופר הפנטזיה המפורסם ביותר בעולם, והשני הכי מפורסם בכל הזמנים (אחרי טולקין), רודף אחריכם, להסתתר מאחורי ביוקרטיה של "לינק" ו"טופס" זאת דחיה, רק בשפה מנומסת.

עיקר הקונפליקט של וורלדקון עם מרטין קשור לכנס וורלדקון הוירטואלי ב-2020. מרטין היה "מנחה" הכנס אז. היות והכנס היה וירטואלי, מרטין הקליט מראש את הנאום ורשימת המועמדים והזוכים. הסרטון היה ארוך מאד, ארוך מדי, ומרטין ניצל את הבמה כדי לסקור את ההיסטוריה של הכנס.

הנאום גרר תגובות עוינות שהפתיעו בעוצמתן. עם שתי טענות עיקריות. האחת היא שמרטין הגה לא נכון את השמות של חלק מהמועמדים, בעיקר אלו עם שמות לא מערביים קלאסיים. השניה היא שבהיסטוריה של הכנס הוא הכליל דמויות שנחשבות מוקצות בקהילה, כמו לאבקראפט וג'ון קמפבל. מרטין ענה להגנתו שבעיות ההגייה הלא נכונות הן טעות אנוש, ושהוא לא בוחר מי הדמויות החשובות בהיסטוריה.

מאד נהניתי בוורלדקון 2019 בדאבלין, אבל בדיעבד גם היו שם רגעים שגרמו לי חוסר נוחות, קרינג', למשל:

זה נאום קבלת הפרס לספר ביכורים שנקרא אז פרס קמפבל (מאז שונה שמו, עקב הנאום). הוא מתחיל במילים "ג'ון קמפבל היה פאקינג פשיסט", ואז כולם מריעים, וממשיך באותה האגרסיביות. גם אם זה נכון, ואני לא מעוניין כרגע לדון בפועלו של קמפבל למען האמת, הטון, השמחה לאיד, האגרסיביות וההתעלמות מכך שחברים רבים של קמפבל נמצאים באולם, גרמו לי פשוט להרגיש לא נוח.

זה המשיך לחלקים אחרים של הכנס, שהיה מאד אנגלוסקסי מודרני ברוחו. כשדיברתי עם אחת המשתתפות שנורא התגאתה בכמה הכנס רב-תרבותי וסובלני, אמרתי לה שעם כל הכבוד, יש פה 95% אחוז תרבות אחת (אנגלוסקסית), ושכל הסובלנות שלהם לא תאפשר להם לסבול אותי ליותר מחמש דקות אם אתנהג כמו שאני באמת, ישראלי חייכן, ישיר ועם חוש הומור עוקצני.

אנחנו ב-2024, וישראל היא אולי המדינה השנואה ביותר בעולם. אני חי בחו"ל, ומנסיוני האישי, רוב האנשים יודעים להבדיל בין דעתם על ישראל לבין דעתם עלי. תגובה שלילית אישית קיבלתי רק פעמיים. פעם אחת זמן קצר אחרי תחילת המלחמה, ופעם שניה לפני חודש, ממכר ותיק שאיבד דעתו עקב שטף החדשות.

התלבטתי קשות אם להגיע לוורלדקון בגלזגו, אבל בסוף ויתרתי. אני חושש שגם אם 95% ממשתתפי הכנס לרוחי, וזה כנראה נכון, עדיין ארגיש לא נוח כל הזמן כשישאלו מאיפה אני. אני חושש שיצפו ממני להצהרות פשטניות על המצב, ולא לדיווח מורכב ולא החלטתי. אני חושש להיכנס ליותר מדי שיחות פוליטיות, ואני בכלל הולך לכנסים האלה בשביל להתנתק מהמציאות.

בשביל להפריד בין איבה למדינה לשנאה לאזרחיה צריך סובלנות, עדינות וראיה מורכבת של העולם. אני לא מרגיש שבאלו מתהדר וורלדקון כרגע.

2. להבנתי, כריכות ה-What If החדשות של דיסני הן רק כריכות, ולא ממש ספר קומיקס. זה קטע של דור האלפא שאני לא מכיר או משהו? הם לוקחים חוברות היסטוריות של מארוול, ושמים את מיקי והחברים במקום. התוצאה מרהיבה, חבל שאין סיפור בפנים.

3. המדריך המקיף לכל סוגי הז'אנרים של הפנטזיה. פורסם לפני שלושה ימים וכנראה כבר לא רלוונטי כיום.

מקיף, חכם, שנון, מחכים ומומלץ מאד לקריאה.

4. פוסט נהדר על כריכיה ישנה שמתפעל בת"א אדון צימבר, בן 81.

5. המשחק All Walls Must Fall הפך להיות חינמי מעכשיו ועד סוף הזמן. מתאים גם ללינוקס, אז ניסיתי.

בגדול זה נשמע משחק בול עלי. משחק סייבר פאנק דיסקו שמתחרש בברלין 2089, וסצינות הלחימה בו הם בתוך מועדונים. הרבה ניאון ומוזיקה לפנים.

במציאות המחשב שלי התחמם בטירוף מהמשחק, שזה אומר גם קצת על מצב הלפטופ המסכן שלי וגם על חוסר היעילות של המשחק. המעט שהספקתי לשחק היה כיף, אז תבדקו.