יומיות 13.09.2024: שבוע הקריפטו של וורשה

ב-9:38 ביום ראשון נשמעו יריות בשוק אולימפיה בוורשה. כמו כל ישראלי טוב הייתי הראשון, והיחיד, שחיפש מחסה. שאר השוק המשיך כאילו. הם לא מצליחים לעכל את הרעיון של יריות במקום ציבורי.

בדיעבד אלו היו יריות ברובה אוויר, כנראה סתם ככה של מישהו לא שפוי. נרשמה פציעה אחת ברגל, והגיע צי ניידות משטרה, אני ספרתי חמש.

1. שבוע שעבר התקיים כנס את'ריום וורשה, אבל היו כל כך הרבה אירועי לווין שאפשר לקרוא לו "שבוע הקריפטו של וורשה". השתתפתי בכמה ומתחשק לי לדבר על קריפטו, נקודת מבט מ-2024.

[תזכורת: מחשבות על Web 3 ו-NFT מלפני שנתיים]

שוק הקריפטו, שנת 2024, נמצא במשבר זהות. אף אחת מההבטחות שלו התממשה, ולא ברור אם תתממש. האם הרעיון המקסים הזה נועד לכשלון? האם האשמה היא מגבלות הטכנולוגיה? או אולי פשוט תאבת בצע אנושית שמה מקל בגלגלים לפני שהטכנולוגיה הגיע לבשלות?

החזון המקורי דיבר על מטבע מבוזר. אבל רק מקרי שוליים משתמשים כיום בקריפטו לתשלומים. למה? כי מצד אחד זה לא נוח, מצד שני לא בטוח עם כמות הפריצות והרמאויות שיש באינטרנט, ומצד שלישי מבלבל. באיזה מטבע להשתמש? באיזה ארנק? מה על המחשב ומה על הטלפון? אפילו אני שנמצא באלפיון העליון של העולם מבחינת ההתמצאות בתחום, כבר לא יודע. להיות משתמש בלוקצ'יין כיום זאת מומחיות בפני עצמה.

מאוחר יותר דיברו על חזון של כלכלה מבוזרת, DeFi קוראים לזה. ואכן נעשו בבלוקצ'יין דברים מאד יפים: בורסות מבוזרות, העברת כספים אנונימית, מטבעות יציבים או סכימות כלכליות מתוחכמות. הרבה אנשים התעשרו והרבה אנשים איבדו את הכסף – כמו בכלכלה אמיתית. אבל בסופו של דבר יש את ההרגשה שבניגוד לכלכלה קלאסית, בה ערך מניה נובע מהצלחת החברה, בבלוקצ'יין הוא נובע מהייפ זמני.

מה נשאר לנו?
❤️‍🔥 אמנות דיגיטלית? רעיון יפה אבל טרנד ה-NFT הרג אותו.
❤️‍🔥משחקי מחשב? עוד אחלה רעיון, אבל רוב המשחקים התעסקו בליצור משחק שרווחי למשתמשים ולא משחק כיפי, אז זה לא עבד (אבל תראו סעיף למטה).
❤️‍🔥 רשת חברתית מבוזרת? כרגע ברשתות המבוזרות הכי מצליחות, מסטודון ובלוסקיי, אין בלוקצ'יין בכלל – אבל שוב, תראו סעיף למטה.
❤️‍🔥 ארגונים מבוזרים? האמת היא שזה אולי כן הצליח, אבל לא שומעים על זה כי כל ארגון כזה הוא עולם ומלואו וקשה לעקוב אחרי התחום (ראו פוסטים שלי על ENS DAO ועל Nouns DAO).

ובנימה פסימית זאת נדבר על מה ראיתי בכנס בוורשה.

א. Upcade הם חברה מלודז' שיוצרת משחקי מחשב תחרותיים לבלוקצ'יין. אלו משחקי מחשב קטנים ופשוטים, מלחמת טנקים או משחק יריות FPS. הטוויסט הוא שאתם יכולים לשים קצת כסף על כל משחק, ובסוף המנצח לוקח את כל הקופה.

באתי סקפטי, אבל שיחקתי בטנקים, והפסדתי, כמה משחקים. היה כיף, אז יאללה אני מפרגן להם ושיהיה בהצלחה.

הם טוענים, לא מצאתי מידע פומבי, שרוב השחקנים שמים דולר או שניים, לא יותר. יש להם טורנירים, בהם הפרס למקום הראשון הוא 80 ש"ח. כלומר, אף אחד לא עושה את זה כדי להתעשר, והמשחקים אמורים להיות מעבר לכל מהנים, לא רווחיים. שיחקתי קצת ואהבתי.

ב. Upcade רצים על בלוקצ'יין בשם Aleph Zero שהקימו כמה חברה מתמטיקאיים מקראקוב. היו כל כך הרבה חברות ופרוייקטים פולנים בכנס שעבדו על Aleph Zero ואפשר לאמר שלראשונה בהיסטוריה נוצר אקוסיסטם פולני של בלוקצ'יין.

אין שום דבר חדשני ב-Aleph Zero. הוא בלוקצ'יין מודרני עשוי היטב שמשתמש במילה האחרונה של פרוטוקולי הקריפטוגרפיה והבלוקצ'יין. כששמעתי עליו לראשונה עיקמתי את האף. בישראל מוצר לא חדשני = לא מעניין.

אבל פולין זה מקום אחר! זאת מדינת מהנדסים בה אפילו חברת רהיטים מקומית מייצרת רהיטי עץ "משעממים" עשויים מושלם כי זאת הדרך היחידה שהם מכירים. בכנס פתאום היה ברור ש-Aleph Zero מושלם לתרבות הפולנית. מהוקצע, משויף, חף מפגמים וגם חף מחידושים.

ג. Farscaster היא המדיה החברתית המבוזרת מבוססת את'ריום הכי פופולרית כיום. אני לא מעריץ גדול, יש ניגוד בין המטרה המוצהרת שלהם לבין מה שהמוצר עושה. יש גם הבדל בין הקהל שהם טוענים שהם מכוונים אליו, לבין זה שהם אשכרה פונים אליו.

אבל יש שם רעיון אחד יפה, Frames. אלו תוכנות קטנות שאתם יכולים להטמיע בתוך פוסטים. אז אנשים יכולים לתכנת כל מיני סקרים עם שיטות הצבעה יחודיות, או לינקים מתוחכמים, או אפילו סתם מיני-משחקים שיהיו מוטמעים בפוסט שלהם.

כל אחד יכול ליצור Frames ואז למכור, לתת לאחרים להשתמש תמורת דמי שימוש או לשחרר חינם. זה יצר נישה כלכלית מעניינת, ובכנס פגשתי שני חבר'ה שבחודשים האחרונים מתפרנס מלכתוב פריימים כאלה.

ד. אחד מאירועי הלווין היה Verifiable Summit, שהתקיים בספריה הלאומית של פולין. כדי לפשט את העניינים אני אקרא לו כנס Zero Knowledge Proofs, למרות שזה לא מדויק לגמרי. אבל 90% מהתוכן היה קשור לזה ושאר התוכן היה ממש מתקדם, אז תזרמו איתי.

Zero Knowledge Proofs, שידועים גם בתור ZK, הם ההווה של קריפטוגרפיה מבחינת מחקר, והעתיד של קריפטוגרפיה ביישומים מעשיים. עוד כמה שנים הרבה מהדברים שאתם משתמשים בהם יכללו את הטכנולוגיה הזאת, אולי בלי ידיעתכם כי היא תהיה שקופה. האמת היא שכבר כיום יש ניצנים של שימוש שלה, נגיד, בהצעות לפרוייקט תעודת הזהות הדיגיטלית האירופאית (eID).

אני לא יכול להסביר מה זה ZK בשורה אחת, אבל אני כן יכול להסביר את זה באייטם. אז כן! הסעיף הזה הוא סוג של טיזר לפוסט יומיות עתידי, בו אסביר, אדגים ואנמק מה זה ZK, למה זאת טכנולוגיה מדהימה, ומה עושים את זה. זה יקח לפחות שבועיים, אז אל תחכו בשמש.

2. הסנטימנט למשחקי בלוקצ'יין שלילי כי רובם משחקים גרועים שנוצרו לסחוט כסף מאנשים תמימים. אבל אני רוצה להאמין ש-Сitadel יהיה אחרת. הוא גירסת בלוקצ'יין ל-Eve Online המיתולוגי, עליו כתבתי פוסט בעבר. מעורבים בו מפתחים מ-Eve, וממה ששמעתי הם באמת מנסים לעשות משחק טוב שמשתמש בבלוקצ'יין בשביל לייצר ייקום כלכלי עצמאי.

הנה כמה תמונות שנותנות תחושה של המשחק. אני מהופנט ממסך הפתיחה שלהם.

3. החדשות הכי מרגשות של השבוע היא תחרות קיפוד לספרות ספקלוטיבית עצמאית בעברית, או בשפת העמחה, ספרי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה (בהוצאה עצמית ובעברית!). התחרות על שמו של אסף דקל ז"ל שהיה ידוע בכיניו קיפוד בקהילה במשך שנים, ובאמת שכואב הלב לכתוב את המשפט הזה.

בתחרות ישפטו 70 ספרי מקור ישראליים, שזאת כמות מהממת. השיפוט יחולק לשבע קבוצות, מתוכם יגיעו לגמר שבעה ספרים, ורק אחד מהם יהיה הזוכה הגדול. יש גם תחרות דומה לכריכות.

זאת מחווה לתחרות ספרי הפנטזיה העצמאיים של מארק לורנס, ה-SPFBO. הרעיון לתרגם את לעברית מדהים ואמיץ כאחד. כאילו, כזאת מדינה קטנה עם כזה שוק ספרים קטן ואנשים כל כך עסוקים? האם הם יצליחו.

פוסט ההכרזה המהמם של יהושע פול נותן את כל הפרטים והרקע.

בגלל החיים בחו"ל אני נחשף מעט מאד לספרי מקור בעברית כיום. אני קונה קצת כשאני בישראל, אבל רוב הזמן אני קורא דיגיטלית ומכל מיני סיבות אני מוגבל אז לפורמט כמו epub שלא מתאים לשוק הישראלי.

את הספרים שיגיעו לגמר התחרות הזאת – אקרא. איכשהו. אפילו אם אצטרך, רחמא ליצלן, להתקין אפליקציית עברית. זה נראה לי גדול מדי בשביל שאדם כמוני ידלג.

4. מאיה וקסלר התעוררה יום אחד לגלות שסיפרה, חנינה, נפרץ ונמצא להורדה בקבוצת טלגרם. יש כאלו שיחשבו שזה מחמיא, כי לא פורצים ספרים שאף אחד לא רוצה לקרוא, אבל לסופרת עברית שנלחמת על חייה בשוק קטן זאת מכה.

בהמשך שיתפה גם מעין רוגל שספרים שלה נפרצו ונגנבנו, ואיך זה גרם לה להרגיש. אין לינק פומבי למה שהיא כתבה, אבל רק אצטט את המשפט ש"הגניבה הזו היא מכה אנושה. ללא הכנסות ממכירת ספרים – אין לי מימון להוציא את הספרים הבאים".

אני לא שה שכולה תכלת (טעות במתכוון) בנושאים האלה, אבל עמדתי המוסרית ברורה. לא משתמשים בעותקים פיראטיים של יוצרים קטנים. זה נכון לספרים, מוזיקה ומשחקי מחשב. זה נכון לכמעט כל מה שנוצר בעברית.

5. אני בן 10, ישן אצל חבר שעבר לראש העין. תמיד ישנתי מעט, תמיד ישנתי מאוחר ותמיד היו לי בעיות שינה. שם כל הבית נרדם ב-22:00, ואני שכבתי על מזרן על הרצפה, ער עד 4 בבוקר, משתגע. במשפחה שם ישנו עם מוזיקה, וברגע התנגן האלבום שיא הרגש של משינה. וזה הקשר הרגשי שלי אליו.

אחד האלבומים המדהימים בעברית יצא עכשיו במהדורה דיגיטלית משופרת לשנת 2024.

7 תגובות

  1. אייל הגיב:

    1. מדהים שאחרי כל כך הרבה שנים לא הצלחנו להעלים את בעיית ה-UI. בדיוק כמו ב-2017 עדיין צריך אומץ לפתוח חשבון ראשון ולהכניס לתוכו כמה דולרים בשביל להרגיש מה זה עושה.

    2. אני היחיד ש-frames מזכיר לו applets? גם אפלטס היו רעיון מעולה ואז התברר שהן פריצת אבטחה ובכל מקרה תוך שנתיים שלוש אפשר היה לעשות את כל מה שהן עושות גם ישירות בדפדפן.

    3. נחמד לראות שיש subculture של מד״ב בעברית. בהקשר הזה המלצה על I Am Alive and You Are Dead, ביוגרפיה שכתב עמנואל קארה על פיליפ ק. דיק, עדיין ותמיד הגדול מכולם.

  2. אייל הגיב:

    אה, וחוץ מזה, גם אחרי כל ה-bad press עדיין יש בדאוז כמה מיליארדי דולרים ומיום ליום זה נעשה יותר מורכב ויותר בירוקרטי לנווט בהם. בעיני זה עדיין הניסיון הכי מעניין בניהול נכסים על ידי קהילה.

  3. ניימן הגיב:

    מסכים לגמרי עם… כל מה שאמרת למען האמת. לא כתבתי Frame אז אני לא יודע איזה מגבלות יש שם. יש לי הרגשה אבל שזה לגמרי פירצת אבטחה, פשוט כי זה זועק "סכנה!".

    לגבי UI: יש פה כמה בעיות שקשה לפתור. הראשונה היא שתוסף דפדפן הכי נוח לשימוש אבל ממש לא מתאים לזה מבחינת בטיחות. השניה היא שאף אחד לא מתקין תוכנות על המחשב יותר כיום. השלישית היא שיש יותר היצע וגם יותר מודעות לבעיות. יש המון אפליקציות וארנקים – איזה להתקין? אם פעם היה רק ביטקוין (או רק ביטקוין ואת'ריום), כיום יש הרבה מטבעות "נחשבים" – איזה לקנות? אם פעם התעלמו מפומביות ההמרות, מכך שהעברה פרטית יכולה להיות עבירה על החוק, ומבעיות דיווח מס – כיום מודעים אליהן, וזה נורא מרתיע.

    כלומר מורכבות השוק וחשיפת הבעיות אפילו דרדרה את ה-UX.

  4. ההוא הגיב:

    3. אני באמת לא כל כך מבין את המבנה של פרס קיפוד, משהו במחסור בהגבלת זמן ובהחלטה השרירותית על כמות ספרים לשלב הראשון (וגישת כל הקודם זוכה) מבלבל אותי.
    זה פרס חד פעמי? האם הוא באמת תקף למרות שהוא עלול לפספס מועמדים מצויינים רק כי הסופר שלהם לא פעיל בפייסבוק או לא הספיק להגיש את הספר שלו בזמן?
    בכל מקרה איכשהו התגלגלתי להיות שופט בפרס הזה, אעדכן.

    אני באמת לא מצליח להבין אנשים שמרשים לעצמם להיות פיראטים של תוכן כלשהו בשוק המקומי. זה כבר לא טיפה בים, זה טיפה בכוס, כך שזה בהחלט משפיע על החיים של היוצרים ופוגע בהם לא רק ישירות (כי לא קנית את המוצר) אלא גם בעקיפין.
    מזעזע בעיני

    • ניימן הגיב:

      אני לא יודע כלום על פרס קיפוד מעבר להודעות הפומביות, אבל בכאלה פרסים בדר"כ מחליטים בפעם הראשונה על איזשהו תהליך שרירותי, ואז כל שנה משפרים את זה על פי הנסיון הנצבר.

  5. אידנס הגיב:

    "זה נכון לספרים, מוזיקה ומשחקי מחשב" וסרטים וסדרות טלוויזיה, בטח ישראליים.

    • ניימן הגיב:

      כן כמובן. הם הושמטו כי אני בקושי רואה סרטים, והסדרות הישראליות שאני צופה הן מבית "כאן", ואי אפשר לעשות פיראטיות למה שגם ככה זמין לצפיה חינמית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting