המדף הז'אנרי: אסטריקס והאיריס הלבן – פבקארו, קונרד (אסטריקס #40)

הללויה! לראשונה, הממ, מאז שנולדתי, ואפילו קצת קודם, יוצא ספר חדש מצויין של אסטריקס!

סליחה על הספויילר לביקורת. סליחה על היעדר ההקשר, אבל זה חלום שמתגשם. אני כל כך מתרגש שאפילו בא לי לפזר קצת אמוג'ים 🎉🥳🎉🥳

— שותה כוס מים —

טוב, נרגעתי. בואו נעשה סדר בדברים. בעצם, בואו נצטט מהפוסט הזה בו עבר עשינו סדר בדברים:

הספר הראשון של אסטריקס יצא ב-1961. מאז ועד 1977 יצאו 25 ספרים של אסטריקס, שכל אחד מהם יותר יצירת מופת מהשני. מומלצים במיוחד 'אסטריקס והסכסכן מרומא' (משל מתוחכם על טבע האדם לריב) ו'אובליקס וחבורתו' ו'אחוזת האלים' (סאטירות מושחזות על קפיטליזם).

מ-1977 ועד 2011 המשיך אודרזו להוציא ספרי אסטריקס לבדו. בניגוד ל-25 הספרים הראשונים, את הספרים החדשים אודרזו גם צייר וגם כתב. התוצאה הייתה חצי כוח. ספרים חמודים כאלה, אבל בלי רוח הגאונות של אסטריקס.

ב-2013 העביר אורזו, בן 85 אז, את המושכות לצמד יוצרים חדש, ז’אן-איב פרי (Jean-Yves Ferri) והצייר דידייה קונרד (Didier Conrad). שניהם לא ילדים בשנות החמישים לחייהם אז (כיום הם כבר בשנות השישים לחייהם).

עלו פה ביקורות על שלושה מתוך חמשת הספרים שהוציא הצמד החדש (א', ב', ג'), למרות שקראתי את כל חמשת הספרים שלהם. הם התחילו ילדותיים ואז עברו למגוכחים. אפילו לילדים הספרים שהוציא הצמד החדש לא משהו, ובטח לא לסדרה כמו אסטריקס. סדרה שהיא אוסף משלים קומיים גאוניים לכל הגילאים.

אבל טוויסט בעלילה! באוקטובר 2023 יצא ספר חדש של אסטריקס, מספר 40, שנכתב בידי סופר חדש. פספסתי את זה בזמן אמת כי, אתם יודעים, אוקטובר 2023, אבל עכשיו סוף סוף הלכתי לבדוק מה קורה שם, ותקווה ניצתה בליבי – כי לספר, יש כותב חדש.

שמו של המחבר החדש הוא FabCaro. הוא לא מאד מפורסם, כשהוא שמע שמחפשים סופר לאסטריקס הוא שלח הצעה למוציא לאור. הם, בתורם, התלהבו מהרעיון של – ותוך חודשיים הסיפור המלא היה מוכן. הביקורות מאד התלהבו, ואז גם ההתלהבות שלי פתאום התחילה להיווצר.

אז לא, אני (עוד) לא חושב שפבקארו הוא גוסיני שנולד מחדש. אסטריקס והלוטוס הלבן לא חף מבעיות. מצד שני, גם לא כל ספרי אסטריקס היו מושלמים.

האם הייתי מאמין לו היו אומרים לי שזה ספר אבוד של גוסיני? אני חושב שכן. מה שבטוח,  זהו ספר האסטריקס הכי טוב שיצא מאז שגוסיני נפטר. אני כבר לא יכול לחכות לספר הבא של פבקארו.

יוליוס קיסר והסנאט נפגשים לדון בבעיה, איך לכבוש את הכפר הגאלי העקשן? בספר ה-40 של אסטריקס זה כבר מרגיש כמו פגישת כותבים של סימפסון. את זה עשינו, שם היינו, מה נשאר?

מה שנשאר זה סאטירה על התקופה בה אנו חיים. תקופה עם Woke, טבעונות וגורואים של חשיבה חיובית.

"הלוטוס הלבן" מכותרת הספר הוא גורו כזה, שהמשפט המאפיין אותו זה ש"מספיק לוטוס לבן בודד פורח כדי להאיר יער שלם". קיסר שולח אותו לגאליה גם כדי להרביץ מוטיבציה בחיילים שנהפכו מפונקים עם הצלחת האימפריה (ביקורת ברורה על הייטקיסטים), וגם כדי להפיץ את הבשורה אצל הגאלים, כדי שיהפכו לרכרוכים.

זה רעיון מצוין לספר אסטריקס, ולגמרי אפשר לראות לו ספרי המשך. נגיד, כשהציבור הרומאי מתחיל לאהוד את הגאלים המסכנים הכבושים וקיסר נאבק בזה. אלו רעיונות שאני לגמרי רואה את גוסיני הוגה לו היה חי כיום. חלק גדול ממה שהוא עשה באסטריקס זאת ביקורת חברתית חכמה במסווה של ספר ילדים.

אבל לא רק ברעיון הצליח פבקארו לתפוס את הרוח של גוסיני, אלא בערך בהכל. בקצב הספר שמאזן בין עלילה לבין הומור מטופש. בין בדיחות שגורמות לי לצחוק בקול רם (ויש לו מעט כאלה). בתפיסת הרוח של הכפר הגאלי, שהוא מחד חובב ויכוח וקרב ומצד שני מלא אהבה.

התלונה היחידה לספר זה שהעלילה לא מהודקת מספיק. גם מבחינת הזרימה שלה, וגם כי יש בה כמה נקודות שאני כזה, "רגע, למה הגיבורים מתנהגים ככה? זה לא הגיוני". כאילו, בשני הדברים מרגיש שעוד כמה חודשים היו סוגרים את הדברים יותר מהודק. אני מקווה שזה ההבדל בין ספר שנכתב בבזק כי היה דדליין, לבין הספר הבא, שיש לפבקארו שנתיים לעבוד עליו (ספרי אסטריקס יוצאים כל שנה אי-זוגית).

האם אני מתלהב מהספר בצורה מוגזמת? כן. כמו שאיש צמא במדבר מתלהב משלולית מים. בסופו של דבר מדובר בספר ילדים שמתאים לכל הגילאים, אבל לא בקומיקס למבוגרים. רוב הקוראים פה כבר קראו דברים הרבה יותר מתוחכמים ממנו.

אז אני לא מבטיח לכם שתתלהבו מהספר החדש של אסטריקס כמוני, ממש לא. אבל אם אתם מעריצי אסטריקס, אני כן מבטיח לכם שללא תתאכזבו ממנו. הוא ספר טוב. מאד.

[אסטריקס והאיריס הלבן – פבקארו, קונרד, 49 עמודי קומיקס גדולים, שנת 2023]