הדרך היא המסר

בקרוב תצא גירסא 3 של תוכנת עיבוד התמונות החינמית Gimp. זה יהיה סיומו של תהליך פיתוח בן 20 שנה, כן, עשרים.

פרוייקט קוד פתוח אחר, Lunati, הכריז בסוף 2024 על שינוי שם (הקודם היה  Minetest). המיתוג החדש מדגיש שהפרוייקט, שהחל בתור תואם Minecraft, הפך אחרי 14 שנות עבודה למנוע לפיתוח משחקי מחשב – ולא משחק בפני עצמו.

פגשתי ב-Fosdem שבוע שעבר אנשים משני הפרוייקטים, ולמרות שהם מוצרים שונים מאד, יש משהו בקצב שלהם, בפילוסופיה, שמזכיר אחד את השני. שניהם לא מתיימרים להפוך את העולם. לשניהם יש קהילת משתמשים נאמנה אבל גם הרבה מאד אנשים שלועגים, או אפילו מתעצבנים, מהאיטיות והגישה שלהם.

אלו שני פרוייקטים שאי אפשר להאיץ בהם. האנשים שבונים אותם גאים בעצם העשייה ובתהליך עצמו. עבורם הדרך היא המסר, לא פחות מהמוצר.

Gimp 3.0
הרצאה יוצאת דופן התרחשה ביום ראשון, 11:00 בבוקר, בכנס הקוד פתוח Fosdem. במקום מהנדס עם שקפים, כמו בכל שאר ההרצאות, בהרצאה הזאת הוקרן סרט בליווי תזמורת.

הסרט, ZeMarmot, פותח בידי אנשים מצוות Gimp, כשכל הציורים נעשים ב-Gimp והאנימציה חלק ב-Gimp וחלק בבלנדר. המוזיקאים הם מקבוצת AMMD שהיא חלק מתנועת ה-Libre Art הצרפתית שמשחררת את יצירותיה לרשות הציבור.

זאת תקופה טובה לאנימציה בתוכנות קוד פתוח. סרט האנימציה Flow הלטבי, שנעשה כולו בתוכנת הקוד פתוח החינמית בלנדר, זכה בשלל פרסים בינלאומיים וקיבל מועמדות לאוסקר בקטגורית הסרט הזר וסרט האנימציה.

אני משתמש ב-Gimp מהימים הראשונים של האתר הזה ב-2006. כל עיבוד תמונה שעשיתי מאז, כבר 18 שנה, נעשה ב-Gimp. חבלי הלידה היו קשים, Gimp ידוע בממשק המשתמש הלא ידידותי שלו, אבל כיום אני משתמש בתוכנה בצורה אוטומטית, בלי לחשוב כמעט. מכיר את כל קיצורי הדרך, ולא מבין מה מסובך?

איך אומרים Tunng בשיר Bullets? "זה כמו לתפוס כדורי אקדח עם השיניים; מאד קל כשאתה יודע איך עושים את זה".

Gimp נולד ב-1995 בתור פרוייקט גמר קורס תיכנות של שני סטודנטים מברקלי. פרוייקטי הגמר של רוב הסטודנטים אז היו "עוד" קומפיילר (שנוספו למליון שכבר יש בעולם), אבל ספנסר קימבל ופיטר מאטיס רצו לעשות משהו מעניין. הם השתמשו במעטפת של האוניברסיטה כדי לשפר את התוכנה; האגדה מספרת שפיצ'ר המספריים החכמות של Gimp היה פרוייקט הגמר של ספנסר בקורס CS280.

הם שיחררו את התוכנה לציבור בינואר 1996 ודי מהר התפתחה סביבה קהילה של משתמשים ומפתחים. פשוט כי לא היו אז אלטרנטיבות קוד פתוח אחרות לעיבוד תמונה ברמה הזאת. בשלב מסוים נמאס לפיטר מאטיס מהכלים שהיו אז ללינוקס ליצירת ממשק גראפי, אז הוא כתב כאלה משלו. הכלים שהוא יוצר, GTK ו-GDK נחשבים כיום לכלים קלאסיים לממשק גראפי בלינוקס והרבה פרוייקטים משתמשים בהם.

באמצע 1997 סיים הצמד את לימודיו, עזב את העולם האקדמאי והתחיל לעבוד. לא היה להם כבר זמן לפרוייקט קוד פתוח קהילתי. Gimp עבר לרשות הקהילה.

גירסה 1.0 של Gimp שוחררה ב-1998 ונועדה בעיקר לייצב את התוכנה, ככה שהיא לא תתרסק בזמן השימוש. גירסא 2.0 שוחררה ב-2004, ועיקר הבשורה שלה היה בסיס קוד חדש מסודר ונקי יותר למפתחים.

גירסא 3.0 לא מאד שונה. היא לא מביאה בשורות ענקיות למשתמש הרגיל. כן, יש שינוי ממשק, אבל הוא כנראה לא מספיק דרמטי כדי לספק את המשתמשים הרגילים. בלי להתקין plugins (משהו שרוב משתמשים Gimp הכבדים עושים) עדיין צריך שילוב של שלושה כלים כדי ליצור עיגול. המפתחים עצמם מאד מתגאים בכך שהאייקונים יהיו בפורמט SVG ויראו יפה על מסך גדול. מרגש.

[אגב, היה פה פוסט מוזר קצת על SVG לפני כמה שנים]

הבשורה כנראה הכי גדולה של Gimp 3.0 היא התמיכה בצבעי CMYK. זאת פלטת צבעים של מדפסות צבע (שמסתבר ששונה מפלטת הצבעים RGB של מסכים). התמיכה בצבעים האלה פותחת ל-Gimp שוק חדש של חנויות דפוס שיכולות לרצות לחתוך עלויות עם תוכנה חינמית.

בעצם, הבשורה הכי גדולה של Gimp 3.0 זה שהוא עדיין כאן. 30 שנה לאחרי שהפיתוח החל. 20 שנה אחרי הגירסא הגדולה הקודמת (היו אינספור גירסאות קטנות באמצע). עדיין עם קהילת משתמשים ומתלוננים פעילה, ועוד יש סיכוי שהוא יגיע לגירסא 4.0 שתצטרך כנראה להתאים לעולם ה-AI.

מנוע משחקי מחשב Lunati
את Lunati פגשתי ב-Fosdem 2024, כשעוד קראו להם Minetest. לקחתי פלאייר שלהם כי הפרוייקט נראה מגניב, אבל רק אחרי שהוא ישב לי על השולחן כמה חודשים סוף סוף נזכרתי להוריד את התוכנה.

זה לא היה בכלל מה שציפיתי. למרות שמעולם לא שיחקתי ב-Minecraft, אני כן יודע איך המשחק מתנהל. אבל לונאטי לא הכניסו אותי ישר לעולם המשחק, אלא קודם ביקשו שאבחר איזה משחק להוריד – ויש המון אפשרויות שרובן בכלל לא נראות כמו Minecraft – ואז לבחור שרת לשחק בו (אפשר לשחק גם מקומית). אחרי כמה נסיונות הלכתי לקרוא על הפרוייקט.

Minecraft למי שלא יודע הוא המשחק הכי נמכר בכל הזמנים, עם 300 מליון עותקים, ו-170 מליון שחקנים פעילים כיום. הוא נמכר למיקרוסופט ב-2.5 מליארדר דולר. המשחק יצא ב-2011 והוא אחד המשחקים המכוננים למי שהיו ילדים אז. סימן ההיכר שלו זה קוביות (Voxels), איתן בעצם אפשר לבנות מבנים משלכם בעולם, כשהמגבלה היחידה היא הדמיון שלהם. במידה מסוימת Minecraft הוא הלגו של העולם הדיגיטלי.

Lunati התחיל ב-2010, בזמן ש-Minecraft עוד היה בשלב האלפא בכלל, בתור נסיון של מתכנת פיני להבין איך עובד המשחק מאחורי הקלעים. בסופו של דבר הוא שיחרר את התוצר שלו לעולם, ונוצרה קהילה.

במהלך השנים המפתחים ראו שמה שמושך משתמשים זה לא המשחק עצמו, אלא היכולת שלהם ליצור משחקים משלהם באותה הטכנולוגיה. אנשים החלו לייצר משחקי יריות, אימה, מרוצי מכוניות ומה לא בעזרת המנוע, כשמה שמשותף לכולם זאת הבחירה האמנותית של קוביות ענק האלה.

שנה שעברה החליטו Minetest שהשם שלהם מטעה. הם לא תואם Minecraft כבר, אלא פשוט מנוע משחקים. הם בחרו בשם Luanti מכמה סיבות. ראשית, כי הוא הלחמה של המילה Lua (שפת הסקריפטים בה משתמש המנוע ואיתו כותבים משחקים) ושל המילה luonti שמשמעותה "יצירה" בפינית, היות ויוצר המשחק מגיע מפינלנד. ושנית, בגלל שהם רצו שם שנשמע קצת שונה, ולא עוד משהו גנרי באנגלית.

לונאטי לוקח מעט מאד מקום על הדיסק וקל מאד לשימוש. מכל המשחקים שאני ניסיתי הכי אהבתי את Extra Ordinance שזכה בגיימג'אם האחרון של לונאטי.

אגב, אם סתם חשקה נפשכם לשחק במשחק דמוי Minecraft  אולי דווקא Terasology יתאים לכם. מבחינה אמנותית הוא פשוט הרבה יותר משויף מלונאטי.