18 ינו 2013
שלום עולם!
שלום עולם ושלום לכולם.
מסוף המאה הקודמת, אני כותבת וכותבת. והכוונה, לא לבלוג, אלא לכתיבת ספרים. סיפורים ושירים. הכתיבה, למי שחווה חוויה זו, הנה מתנה משמיים. אתה שומע מילים , לכאורה הן באות משום מקום, מציפות את המוח ולא נותנות לך מנוח, עד שרואות אור יום על מסך המחשב המואר.
כך כתבתי שלושה ספרים, כשהרביעי בדרך.
תוך כדי כתיבת הספרים, עלו במוחי מאות (אמיתי) שירים בחרוזים ובמשקל וכמה סיפורים.
זה עתה יצא לאור ספרי הראשון "ואהבת לרעך כמוך", נובלה או- רומן- מרכב , בהוצאת "קונטנטו דה סמריק". תוכלו לצפות בו ולקרוא את העמודים הראשונים…
בלוג זה בא כדי לשתף אתכם בחוויותיי ככותבת.
מעט עלי: במקצועי, מוסיקאית, מוזיקולוגית. כרגע, מנגנת לתשושי נפש. בעברי, ציור (ראה שער הספר), מורה לנגינה ולרתמוסיקה. וכאמור, כיום מתרכזת בכתיבה.
5 תגובות לפוסט “שלום עולם!”
הורי! האתר עלה לאוויר!
המון מזל טוב!
מקריאת הדף אני מתרשמת מכישורייך כציירת ומעריכה מאוד את העובדה שאת מביאה אושר מעט לתשושי נפש,זו מצווה ענקית לגבי דידי,על כך תבורכי וגם על הספר החדש שכריכתו יפה בעיני,מאוד. הדבר היחידי שצרם לי הוא שגיאת הכתיב במילה גרדום כפי שמובאת,להלן"טעימה ראשונה מהספר.
"באחת הארצות גזר המלך גזר דין מוות לחייל שסרח. לפני עלייתו לרגדום ",שגיאות הגהה מסוג זה מפריעות לי בעת קריאה ואני מקווה שזו היחידה…
אני מאחלת הצלחה והמשך פורה,לפחות כמו הבלוג של ילדך המוכשר,ניימן.
בברכה,
טליה
טליה – את צודקת. הטעות היא שלי: העתקתי את הסיפור הקצר בעצמי (לא היה לי את הקובץ של הספר) – והתרחשה שגיאה בהעתקה.
בספר עצמו אני מקווה שאין שגיאות 🙂
תודה טליה, על שהזכרת לי שבני מוכשר. ותודה על ההתייחסות לספרי.
בוקר טוב לך פנינה
כשלקחתי את הספר בספריה, התחברתי לתאור התוכן שלו שחובקת כמה משפחות.
באופן אישי היתה לי הקריאה בו ממש טלטלה, הסיפור של ישראלה וחנהלה שיקף לי כמעט במדוייק את סיפורי עם אחותי. במהלך השנים עצרתי מדי פעם לבדוק את פשר היחסים המאד לא בריאים שהיו בנינו. אבל בעזרת השיקוף בספרך הפרוש הנכון של 'ואהבתך לרעך כמוך' הדגש על המילה "כמוך כלומר, אהוב את עצמך כדי להיות מסוגל לאהוב נכון את רעך, בכך תשמור על האיזון בין נתינה וקבלה בחיי היום יום"
כל זה הביא אותי להחלטה הסופית, הלא קלה, אך חשובה לבריאותי האישית – שההתנתקות מאחותי היא הצעד הנכון
אני מודה לך על הספר שריתק אותי מבחינה סיפורית ועל הארה האישית
בהערכה רבה
דינה לוי תורן